כיום, בלמעלה משלושים ערים בישראל, ביניהן ערים מרכזיות כמו חיפה, תל אביב, חריש ואריאל, לא מכהנים רבני ערים. על פי התקנות הקיימות, לרשות המקומית נציגות גבוהה (75%) באסיפה הבוחרת את רב העיר. הצעת חוק שהונחה כעת על שולחן הכנסת מבקשת להכניס לגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית כולה ובכך להטות את הכף לטובת המשרד לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית. התרחיש האפשרי הוא שימונה רב עיר לרשות המקומית מלמעלה, אשר אינו מקובל על מועצת העיר ועל תושבי המקום.
לשיטתנו, מציאות זו אינה מתקבלת על הדעת. רב עיר חייב להיות מקובל על המועצה המקומית ועל תושבי העיר שאותה הוא משרת. אסור שמינויו יהיה בשליטת הממשלה ומועצת הרבנות הראשית. אם החוק יעבור, ובמשרד לשירותי דת ינסו למנות רבני ערים ברחבי הארץ, על הרשות המקומית לנסות ולסכל את המהלך, לטובת מינוי רב עיר המחובר לצרכי הקהילה המקומית ואופיה. בנוסף, ערים המעוניינות בכך יכולות ליזום מינוי רב עיר מטעמן, בלא כל תלות ברבנות הראשית ובמשרד לשירותי דת, באופן שיהלום את אופי המקום וצרכי העיר.
לרשות המקומית תפקיד מרכזי גם בחיזוק רבני הקהילות. כיום, ישנן קהילות רבות ברחבי הארץ אשר אינן יכולות להחזיק רב או רבנית קהילה. תמיכה ממשלתית בהן, אם קיימת, היא מועטה, ונהנים ממנה רק מספר מועט של רבנים. רב או רבנית קהילה, אשר ממלאים את תפקידם נאמנה, עשויים להוות כוח משמעותי לחיזוק הסולידריות והחוסן בקרב אנשי העיר. בנוסף לכך, רשות מקומית אשר תימצא בקשר איתם, ותדע להשתמש ולהיעזר בהם, תוכל בדרך הזו לתקשר טוב יותר עם תושבי העיר ולספק להם שירותים בצורה מיטבית.
אנו סבורים כי על הרשות למצוא ולייצר ערוצים בהן תוכל לתמוך ברבני ורבניות קהילה – בין בצורת שותפות במשכורתם, בין בהעסקה חלקית שלהם ובין בסיוע עקיף כמו שכר דירה, ובתנאי שהם נבחרו כדין על ידי כלל חברי הקהילה (המוכרת כעמותה רשומה). תמיכות מעין אלו יתרמו לחיזוק משמעותי של הקהילות בתחומי הרשות, אינטרס מוניציפלי ראשון במעלה.
לשאלות, יעוץ והכוונה – פנו אלינו: הרב עידו פכטר, ראש תחום רבנים ורבני ערים 054-2016283
