מי צריך רב אשכנזי וספרדי?

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4050674,00.html

 

 

על פי החוק, בכל עיר יש למנות שני רבנים – אבל מדוע? אילו הטענה שהדבר הכרחי בשל הבדלים הלכתיים, הרי שבכל עיר היה צריך להיות גם רב מרוקני, פולני, תימני ועיראקי. את הכסף עדיף להפנות לשירותי דת אחרים

 

07.04.11
לאחרונה, הרחק מאור הזרקורים, פסק בית המשפט העליון כי יש לבטל מכרז למינוי רב שכונה בצפת מפני שהמינוי נעשה בניגוד להוראות. אך דווקא מאמר מוסגר שמופיע בפסיקה זו, ואינו קשור באופן ישיר לנושא העתירה, מעלה שאלה חשובה ביותר.


השופט אליקים רובינשטיין הביע תקווה בפסיקתו שבעתיד ייפסק מינוי רבני הערים על-פי מפתח עדתי, מפני שלדעתו אין צורך בכהונה של רב אשכנזי לצד רב ספרדי, ולהפך. "האם לא הגיעה העת להוציא אל מחוץ למחנה את ההבחנה בחוק, בשיג ושיח הפוליטי ואף מעבר לו במינוי רבנים ואף דיינים בין אשכנזים לספרדים?" שאל. והשופטת נאור הוסיפה: "הגיעה השעה שיהיה רב אחד לכל עדות ישראל".

 

כיום, על-פי החוק, ברבנות הראשית, בערים ובשכונות, אמורים לכהן שני רבנים – אחד ספרדי ואחד אשכנזי. הלכה למעשה, בעיקר בערים, הדבר מיותר – וזאת מכמה וכמה סיבות.


רב רומני לצד רב מרוקני

קודם כל, מדובר בבזבוז של כספי הציבור. לרב ראשי יש לשכה, רכב, נהג, מזכירה, ראש לשכה, עוזר ועוד מגוון תפקידים המסייעים לו בהתנהלותו. בחירה בשני רבנים ראשיים מצריכה מימון כפול לכל תפקיד, כאשר את ההוצאה המיותרת הזו ניתן להפנות לשאר שירותי הדת בעיר, שבוודאי יועילו לתושבים יותר מאשר רב ראשי נוסף.

 

הנה רק לאחרונה דנה ועדת הכספים של הכנסת בשכרם של רבני הערים – וצמצום מספרם יוביל בוודאי לעלייה משמעותית בשכרם. בנוסף, הניסיון מוכיח שכאשר יש שני מלכים בכתר אחד – הדבר הוא מתכון בטוח למחלוקות, מריבות ועימותים.

 

מעבר לכך, גם מבחינה דתית-הלכתית אין שום רלוונטיות לחלוקה העדתית, בכל מה שקשור לתפקידו של רב העיר. החתונה שיערוך לזוגות שיבקשו ממנו לחתן אותם היא אותה חתונה, תעודת הכשרות שיצטרך להעניק לבתי העסק בעירו היא אותה תעודה, ופרשת השבוע שבה יתבקש לעסוק בדרשתו בבית הכנסת היא אותה פרשה.

 

נכון, כולם מיד יצעקו "אבל מה עם ההבדלים ההלכתיים בין העדות", אלא שאלו אינם בהכרח באים לידי ביטוי בהבדלים בין אשכנזים לספרדים. לעתים קרובות ישנם הבדלים משמעותיים יותר בתוך העדות עצמן. ובהנחה שהבדלים אלה מצריכים רב נפרד, הרי שבכל עיר בישראל צריך לכהן גם רב ראשי מרוקני, פולני, עיראקי, רומני, תימני וכו'. ההבדלים הקיימים בנושאים הקטנים אמורים לקבל מענה אצל רב השכונה, ואינם חלק משגרת תפקידו של רב העיר. וגם אם אכן יגיעו לפתחו מקרים שבהם יאלץ להתמודד רב עיר עם הבדלים בין עדות, חזקה על מי שנבחר לכהן בתפקיד שיהיה מסוגל לפסוק גם לאשכנזים וגם לספרדים.


מיהו אשכנזי? מיהו ספרדי?

בעיה נוספת, ואולי המהותית ביותר בשימור החלוקה הרבנית בין ספרדים ואשכנזים, היא שלמעשה היא מקבעת את המציאות של שנות העלייה הראשונות ומפרקת את כור ההיתוך שנבנה לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל. במציאות הישראלית של שנת 2011 הרלוונטיות של החלוקה העדתית הולכת ומצטמצמת, וההבדלים הולכים ומטשטשים. נישואי התערובת בין העדות השונות לאורך השנים יצרו יצור כלאיים ששורשיו פזורים ברחבי כל הגלובוס ומעורבבים בין ארצות ערב ואשכנז.

 

הצופן הגנטי של רבים מן הצברים הישראלים משלב בתוכו מספר רב של עדות, וכאשר שואלים את הישראלי הממוצע למוצאו, התשובה בדרך כלל מצריכה הוצאת מחשבון.

 

ההבדלים שבכל זאת שרדו באים לידי ביטוי בעיקר בעניינים של טעם וריח, כגון סגנון מוזיקלי בשירי בית הכנסת ואופי המאכלים של המטבח המסורתי. מה גם שאף בתחומים אלה הדיכוטומיה הולכת ונשחקת, וניתן למצוא מניינים המשלבים את נוסחי התפילה השונים, ושולחנות שבת שבהם גר גפילטע פיש עם חריימה, וציר עם חילבה ירבץ.


להתחיל מלמעלה

מובן שכל אחד שמעוניין לשמר את מסורת בית אבא רשאי ואף צריך לעשות זאת, אך על מוסדותיה הרשמיים של המדינה להימנע מהחלוקה, במיוחד לאור העבודה שהמדיניות הרשמית של מקימי המדינה, ובראשם דוד בן גוריון, הייתה למזג את העדות השונות וליצור צבר ישראלי.

 

אז מה עושים? מובן שאין זה נכון לפטר ביום אחד מחצית מרבני הערים במדינה, ויהיה קשה להחליט מי יהיה זה שילך הביתה, לכן יש להתחיל את המהלך מראש הפירמידה. בעוד שנתיים בדיוק יתקיימו בחירות לרבנות הראשית לישראל במסגרתן אמורים להיבחר שני רבנים ראשיים. יש להתחיל הליך חקיקה שיוביל לשינוי חוק הרבנות הראשית לישראל, ויאפשר בחירת רב ראשי אחד. לאחר מכן יש להמשיך את ההליך באופן הדרגתי ולבחור רב אחד לכל עיר. הבחירות הקרובות הם הזדמנות היסטורית לסיים את הכפילות המיותרת, ולצעוד צעד נוסף בדרך ליצירת כור היתוך ישראלי אמיתי".