מלוא כל המגזר משפט – והיכן ענייני דת ומדינה?

פורסם בעולם קטן, פרשת "תזריע", תשע"ט.

הבחירות בפתח והמפלגות שפונות למגזר הדתי לאומי מתחרות אחת בשנייה על נושא אחד ועיקרי. זה לא החינוך הדתי, לא סוגיות דת ומדינה ואפילו לא כיצד לטפל באיום הטילים מעזה. האיום הוא אחר – מערכת המשפט ובפרט "שלטון" בג"ץ.

בימין החדש הציגו תכנית מאה ימים לרפורמות במערכת המשפט, באיחוד מפלגות הימין דרשו את ראשות וועדת חוקה, חוק ומשפט לאיתמר בן גביר, ובליכוד השר זאב אלקין הודיע ש"צריך לעשות סדר במערכת המשפט".

הנה תזכורת קלה מי יושב שם בבית המשפט העליון. שופט אחד למד בישיבה יוניברסיטי אצל הרב סולובייצ'יק. שופטת אחרת שירתה בשירות לאומי בקרית שמונה לאחר לימודים בבית הספר "חורב" בירושלים. אחד למד במדרשיית נועם בפרדס חנה כשהאחר היה בשכבה מעליו בבית הספר צייטלין בתל אביב. שופט נוסף סיים שלוש שנים לפני כן את לימודיו בישיבה התיכונית מרום-ציון בירושלים, קריית נוער של היום. עוד שופט הוא בוגר ישיבת הר עציון ומתגורר בגוש עציון גם היום.

שישה בוגרי מוסדות הציונות הדתית, חלקם בוודאי עדיין מזוהים עם המגזר, מתוך 15 שופטי עליון. אלה הם הפנים של בג"ץ ואלה במידה רבה הם הפנים של מערכת המשפט בישראל. לא מדובר בתל-אביבים מובהקים, או בנציגי התנועה הקיבוצית.

ביקורת על בית המשפט העליון היא לגיטימית ורצויה במשטר דמוקרטי. שופטי בג"ץ לא חסינים מטעויות ורצוי לחשוב מחדש על שיטת מינוי השופטים ועל הסדרה של סמכויות ביטול החוקים בידי בג"ץ, למשל על ידי חקיקת חוק יסוד: החקיקה כפי שהוצע בעבר.

עם זאת, העובדה שהביקורת הזו עברה לראש סדר היום של הנציגים הפוליטיים של הציונות הדתית איננה סיבה לגאווה. להיפך. אמנם רצוי וראוי שהציונות הדתית תעסוק בשלל המערכות המשפיעות על זהותה של מדינת ישראל, בתוך כך הזהות הדמוקרטית שלה. אך מאז ומעולם הדאגה של נציגי הציונות הדתית הפוליטית הייתה לזהות היהודית של המדינה ולחיבור של זו עם הדמוקרטית.

במערכת הבחירות הזו אין שיח על דת ומדינה, בוודאי שלא במפלגות המגזריות. אפילו בצלאל סמוטריץ', שהשיק במסגרת האיחוד הלאומי תכנית מסודרת לענייני דת ומדינה רק לפני שנה, בורח מעיסוק בנושא. צריך לחפש בזכוכית מגדלת את ההתבטאויות והבטחות הבחירות של מפלגת איחוד הימין החרד"לית בענייני דת ומדינה. בימין החדש השיקו לפני מספר שבועות מצע מפורט שכולל אמירה בודדת ועמומה בנושא: הקמת וועדה שתעדכן את אמנת גביזון-מדן. נציגי המפלגה מודים שמדובר בנושא שהם מעדיפים לא להתקרב אליו. וזה מבלי לדבר על הליכוד ונציגיו הדתיים שלא מתייחסים לנושא כלל.

במצב הנוכחי מה שצפוי לקרות הוא שהזהות היהודית של המדינה תמשיך להיות מופקרת לחרדים, שזה לחם חוקם. כשעלה לסדר היום הציבורי דיון סביב דרישות של בית הדין הרבני לבדיקת DNA מעולים יוצאי מדינות חבר העמים לצורך הוכחת יהדות, שמענו את אריה דרעי מצד אחד ואת אביגדור ליברמן מהצד השני. קולם של הרב רפי פרץ ונפתלי בנט לא נשמע. לא פלא אם כן שמפלגה כמו "זהות" החלה לתפוס תאוצה מאז שהצטרף אליה מנהיג כמו הרב חיים אמסלם שנושאים אלו זה בראש מעייניו.

עוד לא מאוחר להתעורר ולשים דגש על הסוגיות הקשורות לזהותה היהודית של המדינה. למרחב הציבורי בשבת שהולך והופך לערך מפלג בין דתיים וחילוניים במקום לערך משותף, למשבר ההולך ונפער מול יהדות התפוצות, למערכת הכשרות המסואבת, לחוסר בהנהגה רבנית ציונית קשובה ברבנות הראשית. מי שיקח על כך אחריות גם יחזיר את הציונות הדתית לעמדות ההשפעה מהן היא נעדרת, בניגוד למערכת המשפט, וגם יתוגמל על ידי הציבור בקלפי.