ממזרות היא, לדעתי, הבעיה המוסרית הקשה ביותר ביהדות היום. המחשבה שאנשים יסבלו וינודו מעם ישראל בגלל מעשים שאבותיהם ואמותיהם עשו, היא בלתי נתפסת. אני פועלת נמרצות ליצירת מודעות ואפיקי פתרון בנושא. במסגרת עבודתי ב'מרכז צדק לנשים', הקמתי את "פורום דמעת העשוקים", שמבקש לרתום לנושא זה נשים וגברים ולחתור לפתרון.
לפניכם מבחר מאמרים וסרטונים בנושא:
לבטל את הרשימה השחורה /רבקה לוביץ
/ ממזרים, רבקה לוביץ / Not needed / רבקה לוביץ /בעיית הממזרות נדמית כאתגר המוסרי הגדול ביותר שקיים ביהדות, שכן הממזרים נענשים על חטא הוריהם ללא עוול בכפם. לכאורה קיימים בתורה ציוויים מאתגרים יותר מבחינה מוסרית, אבל חכמים מצאו דרכים לעקוף ציוויים אלה ולרוקן אותם מתוכן מעשי, מה שאין כן בשאלת הממזרות התקפה וקיימת עד ימינו.
בתי הדין נלחמים, הילד ייצא ממזר /רבקה לוביץ
/ ממזרים, רבקה לוביץ / אופציונלי /מאבק סמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט' מתנהל לא פעם על גבם של נשים וילדים תוך כדי מימזורם של ילדים כשרים. בניגוד לפסיקה ההלכתית לאורך הדורות, שעשתה הכול כדי להציל ילדים מהיכללותם בקטגוריה של ממזרות, ישנם דיינים שמממזרים ילדים בקלות על מנת להיות צעד אחד קדימה במאבק הסמכויות.
זעקת הממזרים / רבקה לוביץ
/ ממזרים, רבקה לוביץ / אופציונלי /נושא הממזרות מושתק לגמרי. רוב הציבור מעדיף שלא לחשוב או לדבר על הנושא; "אם תישבעי שאת לא מגלה", אמרה לי חברה, "אז אני אספר לך שלקרוב משפחה שלי יש ילד שהוא ממזר. המשפחה יודעת אבל כולם שותקים". "אצלנו בקיבוץ", הודתה חברה אחרת בפניי, "היה סיפור ידוע של ממזר. כולם ידעו מי האבא שלו, אבל תודה לאל שזה עבר בשקט ולא נתפס". חברה שלישית סיפרה שהיא מכירה מישהו שיודע שמסתובב לו ילד ממזר בעיר גדולה בדרום הארץ. הוא מכיר אותו ופוגש אותו מדי פעם אבל לעולם לא יוכל להגיד לילד שהוא שלו כדי שלא להפיל עליו את תיק הממזרות הנוראי הזה. טרגדיה של ממש.