מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

 

 

שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"

י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר "כיפה".

התגובות הראשונות שקיבלתי לא היו על תוכן הדברים שנכתבו בדו"ח מבקר המדינה על החינוך הדתי. לא על שאלת ההפרדה וגם לא על לימודי החול. הזעם יצא על כך – "ששיתפנו פעולה עם מבקר המדינה".

אז נתחיל במעט רקע: לפני כמה שנים חידשנו את הפעילות הותיקה סביב חיזוק החינוך הממלכתי דתי. הצטברו אצלנו תלונות רבות של קבוצות הורים שהופתעו בן לילה לגלות שבית הספר של ילדיהם הפך לבעל תפיסה חרדית לאומית. עזרנו להורים בפניותיהם למערכת וגם אנו פנינו באופן מסודר. אלא שבאותם ימים, לא קיבלנו מענה ולו התייחסות נימוסית. לא אנו ולא ההורים.

והנה הסתבר שדווקא היה מישהו שכן קרא את המכתבים ואף פנה אלינו. היה זה מישהו ממשרד מבקר המדינה. תפקידו, כך הסביר, הוא לעקוב בתוך משרד החינוך אחר דואר נכנס בעל משמעות ופנייתנו צדה את עיינו. כל שנותר לנו היה לאשר שאכן אנו עומדים מאחורי הדברים ששלחנו. את הבדיקה, התחקיר והמסקנות עשו אנשי המשרד שלא הסכימו, מסיבות מקצועיות, לשתף מישהו חיצוני בתהליך בדיקתם.

כעת, עם פרסום הדו"ח המציג את התנהלות תהליכי ההתחרדות עליה הצבענו, התגובות נעות בין אמירת יישר כוח לבין הטחת ביקורת על שהיינו ה"מויסר". ואולי זה הדבר המדאיג ביותר, הרבה יותר מכל מה שכתוב בדו"ח. קיימים אנשים לא מעטים בתוך מערכת החינוך הממלכתית דתית ובציבור הציוני דתי אשר רואים את מוסד מבקר המדינה כסוג של "פריץ".

הבעיה היא קודם כל בשאלה מהו מינהל תקין. לכל מערכת תקינה, יש גוף אשר אמור לתת מענה במקרים שהוא לא ניתן ויש גוף שאמור לנתח את פשר התלונות. ההיבטים שעל מבקר המדינה לבחון הם חוקיות וסדירות, חיסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר המידות. זה לא מחליש את המערכת אלא רק מקדם אותה. מוסד מבקר המדינה הינו במידה רבה המשך עדכני של מוסד הנביאים, אשר בין תפקידיו, היה גם להיות הגוף המבקר את מלכי ישראל על התנהלות מוסרית וחברתית שאינה תקינה. מי שיקרא את נוסח הדו"ח העוסק בחינוך הדתי, רואה את הניסוח המכבד והזהיר בו נקט הדו"ח, שמטרתו אינה אלא להצביע על ליקויים המחייבים חשיבה מחדש. גם תשובות משרד החינוך מלמדות על תהליך אמיתי של בחינה והערכה שהדו"ח אותו מעודד. אדם שלא מבין שביקורת היא חלק טבעי מעבודתו, ראוי שיעבור למקומות בהם נוהגים לפתור את הבעיות בחדרי חדרים.

אך מעבר לכך דאגתנו האמיתית נובעת מהיחס למוסדות המדינה כאילו אינם אלא שייכים ל"צאר" וכי פנייה אליהם היא בעצם "הלשנה". זה בדיוק חלק מתופעת ההתחרדות הנוגדת את ערכיו של החינוך הממלכתי הדתי אשר כשמו כן הוא. חינוך דתי השייך לממלכה – והממלכה הזו היא מדינת היהודים. גם לנו יש לא מעט ביקורת על הממלכה, המדינה, אך מי שמתייחס אליה כאל משהו זר אינו אלא שייך לזרם חינוכי אחר ומן הראוי שישב שם.

בינתיים, ואולי גם בזכות עצם תהליך הביקורת של משרד המבקר, השתנו לא מעט דברים לטובה. נעשו תהליכי בירור ובימים אלו נקבעת מדיניות מסודרת אשר כולנו מקווים שתצליח להנמיך את גובה להבות המאבקים שהיו בין אוכלוסיות החמ"ד.

כן, אני גאה לומר שהיה לנו חלק בשיפור המערכת בה אני מאמין ושאליה אני שולח את ילדי.

הכותב הוא מנכ"ל תנועת "נאמני תורה ועבודה"