מערך הדרכה / אלדד וייל-הקרקע הטובה ביותר

 

מטרות:

1. החניכים ידונו בחזונותיהם ובחזונות שונים ביחס למדינה
2. החניכים יבחנו כיצד המדינה כיום תורמת ותרמה עד כה למימושם של החזונות השונים

ציוד:  תלבושות ארופאיות, שולחנות, כיסאות, שלט, תה, עוגיות, תפריטים מוכנים עם הטקסטים עליהם, עפרונות, לוח ו/או בריסטול , בריסטולים, דפים חלקים לציור ולכתיבה, טייפ, מוסיקה קלאסית, מוסיקה של גלי-ים, שירי הורה, הקלטת ההכרזה של בן גוריון, דגלוני ישראל, טושים.

מהלך הפעולה:

1. החניכים ממתינים מחוץ לחדר הפעולה. על הדלת כתוב "וינה, 1880".

2. הדלת נפתחת. החדר מסודר כבית קפה וינאי. שולחנות קטנים וסביבם כסאות. על השולחנות "תפריטים". ברקע מושמעת מוסיקה קלאסית (מומלץ מוצארט…). המדריך ילבש בגדים דמויי האופנה הארופית של המאה ה-19, ויזמין את הקהל להתיישב סביב השולחנות (לא יותר מארבעה חניכים בשולחן). תה ועוגיות יוגשו. כל תוספת נוספת שתכניס לאווירה רק תועיל….
3. המדריך יבקש מאחד החניכים להקריא את קטע א' (נספח 1) מן הספר "אלטנוילנד" של הרצל, שיודבק בתפריטים. היתר יעקבו בתפריטיהם.
4. המדריך יסביר כי לאור התיאור בקטע א' אודות תסכולו של הרב ד"ר וייס מהמצב היהודי הלאומי, על החניכים לבצע בשולחנותיהם את משימה א' (נספח 2).
5. המדריך יבקש מנציג מכל קבוצה להציג את רשימתם וירשום אותם על הלוח (או על בריסטול).
6. המדריך יבקש מאחד החניכים להקריא מתוך התפריטים את קטע ב' (נספח 3) מן הספר "אלטנוילנד". ברקע תושמע מוסיקה של גלים וים.
7. המדריך יסביר כי לאור תיאור חזונו של הרצל אודות 'מדינת היהודים', על החניכים לבצע בשולחנותיהם את משימה ב' (נספח 4).
8. נציג של כל קבוצה יעלה בתורו ו"ינאם" משך 40 שניות, את נאומו לגבי ה"חזון" הראוי למדינת ישראל. למען השעשוע, ברוח הרצל, אפשר שהנאום יתבצע על מעין מרפסת (כי כידוע הרצל חיבב מרפסות שוויצריות…).
9. המדריך יבקש מאחד החניכים להקריא מתוך התפריטים את קטע ג' (הכרזת העצמאות). ברקע יושמעו שירי "הורה" ו"עצמאות", ויונפו דגלוני ישראל. ניתן גם להשמיע את קטע מן ההכרזה בקולו של בן גוריון. (קישור להשמעה- נספח 5).
10. החניך יסביר כי לאור קטע ג', אנו רואים כי מדינת ישראל קמה למרות מגוון החזונות הרב. השאלה היא עד כמה המדינה יכולה לקדם את החזונות השונים לגבי ייעודה.
11. המדריך יחלק לכל קבוצה את "בריסטול החזון" של קבוצה אחרת. החניכים יבצעו את משימה ג' (נספח 6) . המדריך יסתובב בין הקבוצות וינחה את החניכים באמצעות רעיונות שונים לדברים חיוביים העשויים לקדם חזונות שונים (נספח 7).
12.  כל קבוצה תתלה את בריסטול החזון שלה ותציג את רעיונותיה.
13. לסיכום: "כמו להרצל, לכל אחד מאיתנו יש רעיונות וחזונות שונים למדינה. אף אחד לא חי באשליה שהמדינה מושלמת ואין ספק שאנו רחוקים ממימוש תכליתה, אך גם המציאות אינה כה רחוקה מן החזון. לאור הדוגמאות שהעליתם, ברור שמדינת ישראל במתכונת הנוכחית שלי אמנם עדיין לא הגיע לגאולתה, אך כפי שאתם העליתם, היא בסיס מעולה המקדם וכבר מממש בחלק מהמקרים, את החזונות השונים. גם אנו כאנשים דתיים מאמינים כי מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית היא ורק היא הדרך היחידה למימוש חזון התורה שלנו. –אם תרצו אין זו אגדה!"

להרחבה ולהעשרה:

• דף מקורות עם דבריהם של הרמב"ם, הרב גורן והרב סולובייצ'יק.

13. • השיר: "אני בניתי בית בארץ ישראל" של דתיה בן-דור.

            – אילו חזונות משקפים הדברים השונים שנבנו בארץ ישראל?

            – איזה בית נוסף הייתם מוסיף לשיר שמשקף את חזונכם שלכם למדינה?

נספח 1- מתוך "תל אביב" ("אלטנוילנד"), מאת תאודור הרצל, תירגם: נחום סוקולוב[נ1]

"…אך עיני הנאספים הוסרו מאת שני הבדחנים האלה בהשמיע איש בא בימים, שישב אצל הגבירה לאֶפלער, את דבריו בקול רם:

– אצלנו, במיהרן, המצב משתנה לרעה.  בערי השדה הקטנות חיי "האנשים שלנו" [היהודים] תלואים להם מנגד.  אם האשכנזים [הגרמנים] זועפים, הם מנפצים את חלונות היהודים.  אם הטשחים מרי נפש, הם פורצים בבתי יהודים.  האמללים החלו לצאת מן הארץ, אך אין הם יודעים אנה יפנו.

– מאָריץ, צעקה ברגע ההוא מרת לאַשנר, הנני חפצה ללכת מחר אל הבורגתיאטר [סוג של תאטרון].

– הניחי לי עתה – ענה הבירזיאני – ד"ר ווייס מספר עתה איך הוא מצב הדברים במאֶהרין.  בי נשבעתי, לא תאר ולא הדר.

שמואל וויינבערגער, אביו של האדון ליאופולד וויינבערגער, התערב אף הוא בשיחה:  אדוני הד"ר, אתה, בהיותך רב, הסכנת לראות את הדברים כהים מאד.

– ווייס רואה תמיד שחור (לשון נופל על לשון) – קרא אחד הבדחנים, אך המהתלה היתה כקול קורא במדבר.

ושמואל וויינבערגער הוסיף לאמר:

– בבית חרשת המעשה אשר לי שלום לי מסביב, ואין מגור.  שערורה כי תקרה, הנני קורא לשוטרים, או אני הולך אל המצביא הראשי.  אשר אך יראה האספסוף את הרמח, מרדות תבוא בלבו.

– אבל הלא זה מצב רע מאד, העיד הרב ווייס בנעימה.

ועורך הדין ד"ר וואַלטר, ששמו פייגעלשטאָקק לפנים, העיר:

– כבר לא אדע מי אמר זאת:  הכל יש לעשות ברמחים, אך אַל לשבת עליהם.

– כבר רואה אני – אמר לאַשנר – כי כולנו נְצֻוֶה לשאת את הטלאי הכתוּם.

– או לצאת מן הארץ – העיר הרב.

– אבקשך לאמר לי לאָן – שאל וואַלטר – האם במקום אחר טוב המצב מפה?  גם בצרפת החפשית יד האנטישמיים על העליונה…."

נספח 2- משימה א'

שלב 1: על כל אחד מכם לרשום מהם, לפי דעתו, ארבעת הדברים המאכזבים ביותר במדינה כיום; מה מתסכל אתכם בהתנהלות של המדינה, של מוסדותיה ומערכותיה השונים?

שלב 2: עליכם להגיע כעת להסכמה משותפת לשלושה דברים בעייתים ולדרגם על פי סדר הבעייתיות.

נספח 3- מתוך "תל אביב" ("אלטנוילנד"), מאת תאודור הרצל, תירגם: נחום סוקולוב

"… והמראה הלך והתפשט,  רחב ונסב מסביב בדרך שֶהִתְעַוְתָה עקלתון הנה והנה.  עתה נראתה עיר חיפה והנמל,  לשון-הים עם זֵר הגנות,  ובקצה השני עכו ומאחוריה רוכסי הרים.  ועתה הנה היו בראש פסגת הכרמל.  מימין ומשמאל,  מצפון ומדרום השתרעו גדות-הים,  תפארת ארץ ישראל,  ולעיניהם פרוש היה שטח הים,  שטח אין סוף,  שטח תכלת וזהב.  ומסרקות-קצף לבנים שטו כעופות המֵיוָא הנה והנה על עבר הגדות אשר עין חום בהיר להן.

ודוד צוה לעצור את המרכבה,  למען ירוו הנוסעים מזיו המחזה.  הוא יצא מן המרכבה,  ושני הארחים אחריו,  ויפן אל פרידריך:

– ראה,  אדוני הדקטור!  זאת ארץ אבותינו!

ופרידריך לא ידע מדוע חמוּ עיניו מדמעות למשמע המלים האחדות האלה שהשמיע האיש הצעיר.  אכן זאת היתה רוח שונה מן הרוח אשר שלט בו אז זה עשרים שנה,  בלילה,  בירושלם.  אז ראו עיניו את המות לאור הירח,  ועתה ראה את החיים לאור השמש.  ויבט אל דוד.  איך שנה הנער היהודי אשר פשט יד לקבל נדבה!   בן חורין,  עליז,  רענן,  אמיץ,  נצב איתן על אדמתו.  עוד לא התמלטה אף מלה אחת מפי דוד על אדות עניניו שלו,  אך,  כנראה,  לא היה מצבו דל,  בישבו במקום נהדר כזה,  מקום היכלות וארמנות.  ואין זאת כי אזרח נכבד הנהו.  הלא קדמו אנשים רבים את פניו בכבוד,  מדי עברו.  גם אנשים כבירים ממנו לימים הקדימו בשלומו.  עתה עמד,  ופניו מאירות,  ועיניו מביטות מראש הכרמל על הארץ ועל הים.  ואך עתה הכיר פרידריך את האיש החפשי הזה,  כי הוא הנער הנפלא מרחוב הברגיטין בווין,  אשר אמר,  כי חפץ הוא לשוב לארץ ישראל. .."

נספח 4 – משימה ב'

עליכם להגיע להסכמה על על חזונכם המשותף כקבוצה: כיצד אמורה מדינת ישראל להיות, כיצד המדינה יכולה להיראות אחרת, ללא אותם "תסכולים". את חזונכם המשותף עליכם לבצע בשלושה אופנים שונים:

1. עליכם לצייר את חזונכם. תוכלו לצייר באיזה סגנון שתרצו, כמו למשל להוסיף סמלים שונים המבטאים את חזונכם כיצד צריכה להיראות מדינת היהודים.

2. עליכם לבחור שלושה עקרונות הממצים את עיקרי חזונכם ולרשום אותם על גבי בריסטול ("בריסטול החזון").

3. עליכם לבחור נציג שיתן את "נאום ההרצל" שלכם לגבי החזון הראוי לדעתכם למדינת ישראל. לשם כך עליכם לנסח "נאום", של  30-40 שניות שיכלול בתוכו את 3 עקרונות שכתבתם על גבי הבריסטול.

נספח  5

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm <כדאי להביא הנוסח המלא כאן. ח"נ>

נספח 6- משימה ג'

שלב 1: קראו את עיקרי החזון של הקבוצה שקיבלתם.

שלב 2: ערכו רשימה של כל הדברים הקיימים היום במדינה שמממשים או מקדמים את אותם עקרונות חזון. כיצד כיצד מדינת ישראל משרתת היום את החזונות השונים? רשמו את הדברים תחת הכותרת "המציאות", ב"בריסטול החזון".

נספח 7:

דוגמא 1: החזון- מקום שבו התורה פורחת ומקבלת יותר משמעות.

             המציאות- מעולם לא היו כל כך הרבה בתי מדרש, ישיבות מסוגים שונים ולומדי תורה כפי שישנם היום במדינת ישראל.

דוגמא 2: החזון- צבא חזק.

            המציאות- צה"ל הוא מהצבאות החזקים בעולם ובעל הישגים ביטחוניים משמעותיים.

דוגמא 3: החזון- מדינה בעלת כבוד הדדי, תחושת ערבות ועזרה לזולת.

             המציאות- בישראל פועלות כ-30,000 עמותות ומספר המתנדבים בארץ הוא מהגבוהים בעולם.

דוגמא 4: החזון- מדינת ישראל תהווה מרכז רוחני עולמי כיאה ל"עם הספר"

            המציאות- מדינת ישראל היא מהמובילים בעולם בתחומי המדע, הטכנולוגיה והרוח. מספר

                          הספרים היוצאים מידי שנה בארץ הוא גבוה לאין-שיעור ביחס לממוצע במדינות

                          המערב.