להורדת הקובץ כקובץ PDF

להורדת הקובץ כקובץ WORD 

 

 בינוני? במה?


מטרות

א.      החניך ידון בדרכים למיצוי יכולות אישיות ומניעת בינוניות.

ב.      החניך יבין את החשיבות של לימודי חול במקביל ללימוד תורה.

ג.        החניך ילמד כיצד לאזן בין המציאות לבין האידיאל.

 

מהלך הפעולה

כל חניך מקבל ארבעה פתקים (שניים מכל צבע). על שניים מהפתקים עליו לכתוב

מהן המשימות שיש לו. על שני הפתקים האחרים עליו לכתוב מהן המשימות שהוא מעוניין לעשות בחייו, באופן אידיאלי. נניח את הפתקים בצד, ונחזור אליהם בהמשך הפעולה.

  1. 1.       "לו הייתי"

נחלק לכל החניכים מדבקות. כל חניך יכתוב על המדבקה מה הוא היה רוצה להיות בחייו.

נקיים סבב בין החניכים, ובו הם יספרו מה כתבו ומדוע.

לאחר מכן יכתוב המדריך על המדבקה שלו "זושא", ויספר את הסיפור החסידי על ר' זושא:

 

נשאל את החניכים:

  • ·         מה משמעות התשובה של ר' זושא?
  • ·         האם אתם מזדהים עם התשובה הזו? האם היא נכונה בעיניכם?
  • ·         מה תשובתו של ר' זושא מחייבת את האדם לעשות? האם היא מחייבת אותו לעבוד קשה?
  • ·         האם השאיפה שלי עולה בקנה אחד עם המעשים שאני עושה?
  • מדוע אנחנו מבקשים לפעמים להיות מישהו שאנחנו לא?

 

נסכם את הדיון בשאלה:

האם קל יותר או יותר קשה להיות עצמך? האם השאיפה הזו מעודדת בינוניות – עשֵה רק מה שאתה יכול, הישאר עצמך; או להיפך – שאיפה לצמוח, לגדול ולהתפתח, ולמצות את כישוריי האישיים?

 

הרחבה לקבוצות בוגרות:

נקרא יחד את המקור הבא מתוך דברי הראי"ה קוק:

נקיים דיון:

  • האם אנחנו מסכימים עם דבריו של הרב קוק? האם יש זמנים שבהם ה' נמצא וזמנים שבהם הוא לא נמצא?
  • מה הכוונה שה' נמצא אתנו בכל דרכינו? איזו 'פונקציה' כביכול הוא ממלא?
  • כיצד ניתן לקיים את המשפט "בכל דרכיך דעהו"? איפה זה פשוט, ואיפה אני פוגש את המורכבות?
  • האם אני מצליח למצות את היכולות שלי ולבצע כל משימה בחיי 'עד הסוף'? מה עוזר לי? מה מקשה עליי?
  • האם, במקרים מסוימים, בינוניות היא הכרח? האם זה נכון רק במקומות של עיסוק בתורה? מהי תורה?

 

סיכום המדריך:

 

האלוהות היא תודעת חיים. היא לא מתחילה ונגמרת בבית המדרש, אלא היא הוויה שהיא אני; אני חלק אלוהי ממעל. בכל מעשיי אני רואה ערך של תורה, גם כאשר אני עוסק בחול. צריך לשבור את הדיכוטומיה בין תורה ועבודה. האלוהות פוגשת אותי בבחירות שאני בוחר, בשאיפות שלי, בשאלה מנין אני יונק את הרצון שלי, מה מנחה אותי בחיים. אני רוצה לעסוק בטוב שבי. לימוד תורה הוא חלק ממני, והוא משתלב עם העבודה של חיי; אין נתק בין השניים.

  1. 2.       מה המשימות שלי?

בשלב הבא נפנה את תשומת לבם של החניכים לכך שעל קירות החדר מודבקות מעטפות עם פריטים. כל חניך צריך לבחור ארבעה פריטים, שאם נממש אותם נהיה אנשי תורה ועבודה.

 

  • להיות בחור ישיבה
  • ללמוד משפטים
  • ללמוד חינוך
  • להקים יישוב
  • לעבוד בחברת הייטק
  • להיות כימאי בחברת תרופות
  • להיות פיזיקאי בתעשייה הביטחונית
  • להיות רב קהילה
  • להיות קצין בצה"ל
  • לטוס לשליחות בחו"ל
  • להקים בית בישראל (משפחה מרובת ילדים היא האידיאל)
  • להתנדב במסגרת קבועה

 

** כמובן שכל מדריך יפעל על פי תבונתו, וניתן להוסיף פריטים או להחליף.

 

לאחר שהחניכים בחרו פריטים, נסכם את התשובות על בריסטול שנתלה על קיר החדר. ארבעת הדברים שהכי הרבה חניכים בחרו בהם יעמדו במרכז הדיון:

 

דיון

  • מדוע נבחרו דווקא הפריטים האלה?
  • האם לא ייתכן איש תורה ועבודה אידיאלי שפועל אחרת?
  • האם אנחנו חיים במצב של 50-50 בכל מה שאנחנו עושים? האם דרך התורה היא דרך של פשרה, של חצי-חצי?
  • האם כולם צריכים לעסוק בכול? גם ללמוד בישיבה, גם לעסוק בעבודת כפיים וגם לבחור במקצועות חופשיים?
  • האם אנו רואים בכך בינוניות?
  • האם ניתן לבסס מדינה, נניח, רק על ארבעת הדברים שנבחרו, או שמא יש צורך בכל מגוון המקצועות וההתמחויות?

 

המדריך יסכם ויאמר:

אין 50-50 – אני צריך להיות במקום שבו אני מצליח לקדם תהליכים, ובו אני רואה ברכה. שם אני איש תורה ועבודה. אין מוצלח יותר ומוצלח פחות. שאלת הבינוניות לא קשורה לחלוקה של הזמן, אלא לתודעה שמנחה אותי בתחום שבו אני עוסק.

בסוף, יש צורך בכל הדברים; אין ארבעה תחומים שהם ורק הם נכונים. כל אחד במקומו הוא איש תורה ועבודה.

 

הרחבה לקבוצות בוגרות:

נקרא יחד את הסיפור הבא –

 
   

 

 

לאחר הסיפור נקיים דיון על בסיס מסריו:

  • מהו לדעתכם המסר של הסיפור?
  • האם הסיפור תומך במצוינות או מתנגד לה?
  • עד כמה אנחנו מתמסרים, ולאילו תחומים אנו מתמסרים? האם יש בכך פסול?
  • איזה עולם היו בונים מחברי הסיפור, לו הם היו יכולים לבנות עולם מושלם?
  • מה מצפים מחברי הסיפור מכל אדם בפני עצמו, ומה הם מצפים מן החברה כולה?

ניתן לסיים את הדיון בשאלה אישית לחניכים: מהי ה"ריצה" שלי ומהי ה"תעופה" שלי? מהם תחומי החוזק שלי, ואילו דברים אינני מצליח להפוך לתחום ההתמחות שלי?

 

  1. 3.       איזונים ובלמים

 

נחלק את החניכים לשתי קבוצות: קבוצה אחת תבנה לו"ז שבועי, וקבוצה שנייה תבנה "לו"ז לחיים" – הגדרת משימות שאני רוצה לקיים בחיי.

החניכים יוציאו את הפתקים שכתבו בתחילת הפעולה. כל פתקי "המשימות שיש לי" יינתנו לקבוצה הראשונה, העוסקת בבניית לו"ז שבועי. כל פתקי "המשימות שהייתי רוצה לעשות בחיי" יינתנו לקבוצה השנייה, העוסקת בבניית לו"ז לחיים.

 

על כל קבוצה להחליט:

  •  כיצד למקם, על פי סדר עדיפויות, את המשימות השונות.
  • על מה לוותר.
  • מה בא במקום מה?

 

במליאה, כל קבוצה תציג את המערכת שבנתה ותשתף בדילמות מרכזיות שעלו במהלך הרכבת הלו"ז.

  • מה יותר קשה להכניס לחיים שלנו – משימות של תורה או משימות של עבודה? מדוע?
  • האם ניתן לעשות אבחנה בין הקבוצות?
  • היכן מאתגר יותר להכניס את המשימות השונות? במשימות היום-יומיות שלנו, או בשאיפות הגדולות שלנו בחיים?

 

בסיום הפעולה, על המדריך לדאוג שהחניכים יבינו שהתמחות ומצוינות בתחומי החול השונים היא הכרחית כדי לקיים חברה, עם ומדינה.

אין בכך סתירה למחויבות שלנו לחיים של תורה. אנו נעים על ציר של אידיאל אל מול חיי היומיום, והדברים לא בהכרח סותרים כפי שאולי נדמה לנו. יש לקיים את שני הממדים בחיים שלנו, ולמצוא את האיזון ביניהם. כקבוצה, ניתן לבנות יחד מערכות – מערכת שבועית ומערכת חיים – שמייצרות איזונים בין אידיאל לבין חיי מעשה.