לקריאת המערך כקובץ word לחצו כאן
לקריאת המערך כקובץ pdf לחצו כאן
ידע ומדע חיוניים לעולם היהודי המודרני
ביחידה זו נבחן כיצד התפתחות הידע בעולם, תרמה – ותורמת – גם להתפתחות
עולם התורה ועולמנו היהודי. נקיים דיון שבו נבחן את הסכנות הגלומות בלימוד ידע כללי. ננסה
לראות כיצד לימודים כלליים יכולים להיות חלק מעולמנו הרוחני ומעבודת ה'. במהלך הפעולה
נלמד על גדולי ישראל שלמדו מחכמי הגויים וקיבלו מהם, נדון בסייגים מלימודים כאלה ונחתום בתרומת
לימודים כאלה לעבודת הא-לוהים ולתיקון העולם.
מטרות
החניכים יבינו כי היהדות מתפתחת גם בזיקה להתפתחויות כלליות בעולם שמחוץ לה.
החניכים יבינו כי ידע וחכמה חיצוניים אינם איום אלא דווקא כר פורה להעשרת עולמנו היהודי.
מהלך הפעולה
מישהו אמר אבולוציה?!
נפתח את הפעולה במשחק:
כל החניכים יסתובבו בחדר ויקראו: "אני ביצה", "אני ביצה". כאשר ביצה תיתקל בביצה אחרת, הן ישחקו במשחק "זוג או פרט". המפסידים יצאו מן המשחק והמנצחים יעלו בסולם האבולוציוני, ויקראו: "אני אפרוח", "אני אפרוח". כאשר אפרוח יתקל באפרוח אחר, הם ישחקו במשחק "זוג או פרט". המפסידים יצאו מן המשחק והמנצחים יעלו בסולם האבולוציוני ויקראו: "אני תרנגולת", "אני תרנגולת" כאשר תרנגולת תיתקל בתרנגולת אחרת הן ישחקו במשחק "זוג או פרט", המפסידים יצאו מן המשחק והמנצחים יעלו בסולם האבולוציוני ויקראו: "אני שניצל", "אני שניצל"– עד שיישאר מנצח יחיד.
מטרת המשחק היא להציג, בשטחיות ראשונית, את תאוריית האבולוציה, לאחריו שאלו את חניכיכם האם הם שמעו על התורה הזו. הסבירו להם בקצרה (אפשר להיעזר במידע המצורף):
צ'ארלס דרווין נחשב אבי תורת האבולוציה המודרנית. הרעיון המרכזי של תורתו היה רעיון "הבררה הטבעית" ובמרכזה עומדת ההנחה כי בטבע – החזק שורד. כך מתפתחת האנושות ומתפתח העולם כולו, ומשביח את עצמו בטבעיות כל הזמן. תאוריה זו שנויה במחלוקת בגלל כמה וכמה סיבות:
1. השימוש שעשו בה הנאצים כדי לבסס את תורת הגזע שלהם.
2. ההנחה כי האדם התפתח מן הקוף.
3. לא נמצאו ממצאים המאששים אותה.
תורת האבולוציה והיחס אליה בעולם היהודי הם נושא מורכב, המעלה תמיד שאלות ותהיות בעיקר משום שתורת האבולוציה היא תורה חיצונית, הבאה ממקור זר לחלוטין לעולם התורה ולכאורה עומדת בסתירה לפשט הפסוקים בפרשת בריאת העולם.
דגש למדריכים: לא לכם לפסוק האם תורת האבולוציה נכונה או לא, וכן אין אתם אמורים ליישב את הקושיות העולות ממנה. השאלה המועלית היא אחת: האם צריך להכירה וללמוד אותה, להתייחס אליה או להתעלם ממנה?
מן הסתם, תשובות החניכים ינועו מרתיעה מוחלטת ליחס זהיר. לחלקם אולי לא תהיה בעיה עם תורת האבולוציה אך סביר להניח שיהיו מי שיסתייגו ממנה ברמה זו או אחרת.
אמרו לחניכים לזכור את תשובותיהם, וכי תחזרו אליהן בהמשך.
לימודים כלליים- כן או לא?
נמשיך למשחק תחרותי נוסף בין שתי קבוצות:
כל החניכים מקבלים דמות – בעל מקצוע (אפשר להוסיף כראות עיניכם) ועליהם להציג אותה בפנטומימה בפני חברי קבוצתם, שאמורים לגלות בתוך פרק זמן מוגבל, מה הוא הוצג. הקבוצה המנצחת, כמובן, היא זו שגילתה כמה שיותר בעלי מקצוע
מוסכניק
מנצח תזמורת
רואה חשבון
מורה
נהג מונית
פסיכולוג
קבלן
מדען
רוקח
אגרונום
רופא
כלכלן
טבח
מהנדס מכונות
שוטר
אדריכל
אריכואולג
טייס
עורך דין
בנקאי
צייר
צלם
מנהל חברה
קופאי
מעצב אתרים
נשאל אחדים מקרב בעלי המקצוע המדומים שאלות הלכתיות ושאלות לא-הלכתיות הנוגעות לתחום שלו:
אגרונום או חקלאי– האם הקפדת על איסור כלאיים?
רופא – האם מותר לנתק את החולה ממכונת ההנשמה כשהוא
בתרדמת? מדוע הילד פורח או נחנק כשהוא אוכל אגוזים? כיצד שומרים על
תזונה נכונה?
כלכלן – איך נדאג שיהיו פחות עניים בארץ? אם אני רוצה לתת מעשר, כמה זה יוצא
מהמשכורת שלי?
טבח – מתי נדע שהבצק החמיץ?
מהנדס מכונות – כיצד בנוי מטוס קרב? איך עובדת מכונת הנשמה?
ארכיאולוג – היכן חי דוד המלך? מהי כתובת חזקיהו?על מה היא מעידה?
אדריכל – כיצד נבנה בית כנסת הגדול בירושלים? איך ייבנו כל הבתים ברחבי הארץ?
דגש: אין החניכים מוכרחים באמת לדעת את התשובה. תשובתם תנוסח על פי מיטב ידיעתם.
נשאל את החניכים:
כיצד בעל המקצוע יודע את התשובות? (וגם אנו, את מה שאנחנו יודעים, מהיכן אנחנו יודעים?)
מדוע חשוב שבעל המקצוע יידע תשובות אלו?
מדוע הכרחי שיהיו בעלי מקצוע מתחומים שונים בתוך עם ישראל?
נסכם כי ישנו ידע רב שנלמד מהגויים והוא מאפשר לנו לחיות, לשמור מצוות ולקיים הלכה. הוא עוזר לנו לשמור על חיינו בהתאם לציוויים מפורשים כמו 'וָחַי בָּהֶם' (ויקרא יח, ה) או 'וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם', להגן על עמנו ובנוסף מעשיר את עולמנו הרוחני, התורני והערכי
קראו יחד את דברי ד"ר חנה קהת:
"נראה לי כי רק בגישה כזו יש סיכוי ליצירת דיאלוג תרבותי אמיתי בין התורה לערכים המודרניים ובייחוד הפוסט-מודרניים. ניתן לחשוב על בחינה מחודשת של ערכים אשר התפתחו בעולם החדש ועל התחברותם לערכים קדומים בתורה. כמו צדקה ושוויון סוציאלי, כבוד האדם אשר נברא בצלם, זכויות מיעוטים וכיוצא בזה…
דעה הצומחת מהאזנה והידברות עם דעות אחרות המאתגרות ומעשירות אותה קרובה יותר לאמת וזוכה להכריע את המציאות בסופו של דבר"
(מתוך מאמר של ד"ר חנה קהת. הדגשה אינה במקור)
לימודים כלליים- הסכנות
נאמר לחניכים כי הבנו את חשיבות הידע הכללי לחיינו, ונשאל: בכל זאת, האין סכנות ומחירים ללימודים אלה? האם אין הם עלולים לערער את עולמנו הרוחני?
נספר לחניכים את סיפור המקרה הזה:
דני גר בגבעת שמואל, הוא עומד לסיים את לימודיו בכיתה ח' והוא צריך להחליט החלטות לקראת כיתה ט'. לאחרונה ראה פרסומים רבים המזמינים ילדים ללמוד ב"ישיבה קטנה" במקום ישיבה תיכונית. דני מבקש להתייעץ עם אנשים שונים שייעצו לו בנושא. דני מחובר מאוד לעולם התורה ואף שוקל להיות רב כשיהיה גדול, אבל הוא גם מאוד מתעניין בתחומים אחרים.
אתם האנשים שעמם הוא מתייעץ. מה תאמרו לו?
נציע לכל חניכים לבחור תפקיד (אמא, רב בישיבה תיכונית, רב השכונה, חבר, מדריך בתנועה,
אח גדול המשרת בצבא) ונבקש מהם לנסות להיכנס לנעלי הדמויות ולחשוב היטב על יתרונות וחסרונות
שיש בלימודי החול בעבור בחור כמו דני.
כעת החניכים ינהלו דיון בינם לבין עצמם ואנחנו נניח על הרצפה טענות "בעד" וטענות "נגד" לימודים בישיבה תיכונית שהכנו מראש, ומן הסתם עלו במהלך הדיון (אם ישנן טענות שלא עלו בדיון, נציע אותן לחניכים לאחר
סיום הדיון).
טענות נגד העדפת ישיבה תיכונית (לימודים בישיבה שאין בה לימודי חול כלל):
– ניצול זמן, אין ביטול תורה
– אפשרות להיות תלמיד חכם גדול יותר
– התמקדות במה שחשוב באמת ("תפסת מרובה – לא תפסת")
– לימוד בישיבה תיכונית עם חבר'ה רציניים פחות, עשוי "לקלקל"
– העמקה והגעה לרוחניות ולעולם פנימי תורני עשיר מאוד – זאת מהותנו, לא?
– לימודי חול מסוימים עלולים לערער את העולם הרוחני, ולגרום להטלת ספק באמונה
טענות בעד העדפת ישיבה תיכונית (שילוב לימודי קודש וחול לאורך כל שנות התיכון במינונים שונים):
– לימודי חול הם אמצעי לשרת את העם והמדינה טוב יותר
– רמב"ם כלל גם את חובת לימוד מדעי הטבע במצוות תלמוד תורה
– החיים כיום מצריכים ידע כללי בסיסי (חשבון, אנגלית, טבע ועוד)
– מפגש עולם התורה עם עולמות אחרים, מעשיר ומפתח את הלומד ומעצים את עולמו הרוחני
– אולי לא תהיה רב ועליך להתפרנס. רצוי שיהיה לך מקצוע מועיל ומשמעותי, לפיכך עליך להשקיע גם בלימודי חול
לאחר שכולם דיברו, התווכחו והעלו טיעונים לכל הכיוונים, נתבונן בטיעונים הפרושֹים במרכז המעגל ונשאל:
מה דני צריך לעשות?
כיצד היו נוהגים חז"ל? מה היו הם מייעצים לדני?
זו שאלה שתישאר ללא מענה, ונעבור אל השלב הבא.
ממי הוא למד את זה?!
נשחק משחק נוסף:
נבקש מחברי הקבוצה לשבת במעגל. נבקש 8 מתנדבים. נתלה על גב ארבעה מהם שמות של הוגים. על גב ארבעה אחרים נתלה מידע על אותם הוגים. מטרת החניכים היא למצוא את בן הזוג שלהם במהירות הגבוהה ביותר.
נניח את השמות עם המידע עליהם במרכז המעגל ונשאל:
מי מכיר קודם את השמות?
מה המכנה המשותף לכולם? (הפילוסופיים אינם יהודים)
מי למד או יודע משהו על הדברים שהוגים אלה אמרו או כתבו?
אפלטון – חי במאות השלישית והרביעית לפני הספירה. פילוסוף יווני מתמטיקאי. נחשב מהמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תלמידו של סוקרטס מורו של אריסטו. מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה.
אריסטו- חי במאה השלישית לפני הספירה. פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. ציטוטים נבחרים מהגותו: "אנו עושים מלחמה כדי שנוכל לחיות בשלום" "שורשי החינוך מרים – אך הפרי מתוק"
קאנט- חי בשנים 1804-1724. פילוסוף פרוסי שעסק בנושא המוסר והיופי. נחשב מראשוני האסטרונומים. ציטוטים נבחרים: "הכוח משחית את התבונה באופן בלתי נמנע", "התבונה הטהורה מתבצעת מעצמה ומעניקה לאדם את המוסר".
הגל- חי בשנים 1831-1770. פילוסוף גרמני, מחשובי ההוגים בעידן הנאורות. ציטוט נבחר: "מה שהוא רציונלי – הוא ממשי; ומה שהוא ממשי – הוא רציונלי". עסק במושג הדיאלקטיקה (תזה, אנטיתזה, סינתזה)
לאחר סיום המשחק או לאחר שהגיעו למבוי סתום, שאלו את החניכים האם הם יודעים היכן יוכלו למצוא השפעות של תורותיהם של ההוגים הללו, ומה הקשר שלהם ליהדות?
התשובה היא שאפשר למצוא את השפעתם אצל גדולי ישראל ובפרט רמב"ם והרב קוק.
רמב"ם ייחס מעלה גדולה לאריסטו וראה בו אחד האנשים החכמים ביותר שידעה האנושות. רמב"ם התייחס גם לאפלטון וראה בחלק מדבריו דברים נכונים וראויים. רמב"ם ידע גם להסתייג מחלק מדבריהם, אך גם לקח דברים רבים במיוחד מתורתו של אריסטו (עיינו במורה נבוכים חלק ג' ובמקורות רבים נוספים בדברי רמב"ם).
הרב אברהם יצחק הכהן קוק הושפע רבות מפילוסופים שונים הן קדמונים והן מודרניים. כך כותב הרב צבי יהודה קוק, בנו של הרב קוק על מאמרו 'דעת א-לוהים' שנחשב עד היום מאמר יסודי ביותר בתפיסת הרב קוק.
"החלק השני [של הספר עקבי הצאן, בתוכו מצוי המאמר] אל הדור הצעיר: 'דעת א-להים' ו'עבודת א-להים' להבינם ולהכירם יותר אל היהדות הישנה. יסוד הדברים של שני המאמרים האלה נמצא לפ"ד[לפי דעתי] בדרשתו של הפרופסור הרמן כהן…"('צמח צבי' אגרת, א'
הרמן כהן היה פילוסוף יהודי גרמני. הוא היה מתלמידיו של עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים בכל הזמנים ובעיקר בעת החדשה. כהן שמר מצוות רק בסוף ימיו, והפילוסופיה שלו הייתה בעיקר מערבית. פתחו דיון סביב העובדות שהצגנו.
שניים מגדולי ישראל השגורים על פינו תמיד, רמב"ם והרב קוק לא רק שלמדו פילוסופיה ולימודים כלליים, אלא גם הכניסו השפעות מהם לתוך תורתם.
שאלו את החניכים:
מה דעתם על כך?
האם כל אחד יכול להעמיק בפילוסופיה כללית או שמא יכולת זו שמורה רק לגדולי ישראל?
אז מי אמר אבולוציה?
נחזור כעת לתחילת הפעולה, לתגובות החניכים לשאלת האבולוציה.
בקשו מהחניכים להיזכר מה היו תגובותיהם.
בקשו מאחד החניכים לקרוא את המקור שלהלן ואחר כך הסבירו אותו:
"תורת ההתפתחות [האבולוציה], ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות. ההתפתחות, ההולכת במסלול של התעלות, היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם, כי איך אפשר להתייאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה" (הראי"ה קוק, אורות הקודש ב, יט)
קודם כל אנו רואים שהרב קוק עצמו לא היסס להתעסק וללמוד את תורת האבולוציה.
הרב קוק מצא אותה מתאימה גם לתורה על פי סודות הקבלה, אולם אין זה העניין המרכזי.
הדגש הוא שהרב קוק מוצא בלימוד תורת האבולוציה גם נקודות המוסיפות לעולמנו הרוחני – אמונה בהתפתחות העולם ובטוב.
שתפו את החניכים במסקנה ושאלו אותם לדעתם:
הרב קוק לקח 'תורת חול' מובהקת, למד אותה ומצא בה רעיונות רוחניים עמוקים.
מה דעתכם על העניין הזה?
בהמשך לדיון הקודם – האם אתם חושבים שגם אנשים מן השורה יכולים ללמוד לימודים כלליים?
מה אפשר להבין מכך על יחסו של הרב קוק ללימודים כלליים?
האם יש תחומים נוספים בעולם הכללי שממנו אפשר להביא דברים לעולמנו הרוחני?
העולם המופלא
קראו באוזני החניכים את דברי רמב"ם ואחריהם הקרינו את הסרט (שאותו תמצאו בקישור להלן):
"והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול…" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה, ב, ב)
לדברי רמב"ם – ונראה כי רבים מבני האדם חשים כך בעצמם – ההתבוננות בבריאה ובעולם כולו מלמדים על גודלו של ה' ומביאים את האדם לאהבת ה' וטובו וליראתו מפני גודל כוחו.
סיכום
חזרו עם החניכים בראשי פרקים על מה שדובר עליו:
הטיעונים נגד לימודי חול הם נובעים מפחד מערעור האמונה ומרצון להעמיק מאוד בעולם התורה.
רמב"ם והרב קוק הושפעו רבות מפילוסופיה כללית.
הרב קוק ראה בתורת האבולוציה (ההתפתחות) לימוד של נקודות רוחניות עמוקות.
רמב"ם ראה בהתבוננות בטבע, מפתח לאהבת ה' ויראתו.
הזכירו את הדיונים שניהלתם ואת הטענות שעלו לאורך הפעולה, וסכמו את הפעולה:
הלימודים הכלליים הינם כר פורה להעשרת עולמנו הרוחני, לעתים הם נושא שאפשר להתעמת איתו ולדחות את מסקנותיו ולעתים אפשר לאמץ ממנו נקודות מסוימות ולצרפן לתורתנו הקדושה, כפי שראינו שעשו גדולי ישראל. היו מהם שפיתחו את תורתנו הקדושה גם דרך לימודים ותחומים אלה. לימודי החול מלמדים אותנו על יופי הבריאה ועל כוחו וגבורתו של ריבונו של עולם ולכן לא רק שאין להימנע מהם אלא חובה עלינו ללמוד אותם. גדולי ישראל במשך הדורות, הכירו בוודאי את התורות הכלליות החיצוניות לתורה, ואם ברצוננו להבין את דבריהם וללכת בדרכם, עלינו ללמוד גם את התורות החיצוניות לתורה ואת תחומי הלימודים הכלליים ולהבינם, ולהפוך אותם לכלי בתוך העיקר – עבודת ה'.
תוכלו לסכם בדברי הרב שרלו:
"…האם מי שיעסוק אך ורק בתלמוד תורה, ויפתח אך ורק את הכישרונות הספציפיים הקשורים בתלמוד תורה, יזכה במפגש הראוי של תורה? נראה שהתשובה שונה מתלמיד לתלמיד. יש כאלה שיצליחו לעשות זאת דרך התורה, ויקוים בהם "הפוך בה והפוך בה דכולא בה". אולם לרוב מוחלט של בני האדם הלומדים תורה – התוצאה עלולה להיות הרסנית, ואנו מוצאים אותה בקבוצות שונות של תלמוד תורה. עושר נפשי מושג ממפגש עם תחומי לימוד נוספים, עם השוואת תחומים, עם עולמות רחבים של ספרות ואומנות ומדע, ושכל אלה פוגשים את תלמוד התורה מופיעה התורה בעוצמה וברוממות רוח שאין כמוה; לא זו בלבד, אלא שכשתלמוד תורה מכוון למפגש עם העולם מעצם הקשר שאדם קשור לשמיים ולארץ כאחד – מתממש היסוד הגדול של תלמוד תורה…"
(הרב יובל שרלו, מתוך מאמרו "ישיבה תיכונית או ישיבה קטנה" צהר לשבת, שמיני תשע"ג, 441)
