מערך הדרכה / מיכל אפרתי – המבדיל בין קודש לחול?!

א. החניכים יכירו את הגישות השונות הקיימות ביחס לעולם החול וידונו בהן.

ב. (הכרת המושג 'דרך ארץ'. הפעולה ניתנת להיעשות גם ללא חלק זה, לפי שיקול המדריך)

תפאורה – כיסאות מסודרים במעגל. על אחד הקירות לוח עם טבלה, שעל עמודה אחת שלה כתוב 'קודש' ועל העמודה השנייה כתוב "חול'.

עזרים – כרטיסיות 'טאבו' עם מושגים (נספח 1), דפי/כרטיסי מקורות (נספח 2). (שלט עם המילים 'דרך ארץ')

המדריך מסכם את הדעות השונות שעלו (כדאי לכתוב את הגישות השונות על לוח מחיק).

הגישה השוללת – יש בעולם קודש וחול. אנו, היהודים צריכים להתעסק בקודש ובקודש בלבד. בכך מתבטאת עבודת ה' שלנו. עולם החול הוא עולם של פיתויים ומכשולים (הקיצוניים יאמרו שזה אפילו 'עבודה זרה') העלולים להפיל אותנו ולהסיט אותנו מן הדרך הישרה, ויש להיזהר מכל דבר שאינו קשור לקודש ונובע מהתורה, ולהינזר ממנו. בכלל זה, כל הרעיונות, האידיאולוגיות והפיתוחים שהם פרי הגות אנושית ולא אלוהית. אם ניתן, יש להימנע גם כמה שיותר מעבודה.

הגישה הניטראלית – יש בעולם קודש וחול. אנו, היהודים, מצווים לעסוק בקודש, בתורה ובמצוות. העיסוק בענייני החול אינו מצווה, אך גם לא איסור. יש בעולם החול יופי בפני עצמו, אך יש להיזהר שהעיסוק בו לא יבוא על חשבון העיסוק בתורה ובעבודת ה'.

גישת ה'רקחות והטבחות'– אנו צריכים להשקיע בקודש ובתורת ה'. מתוך כך, יש חשיבות גדולה לעיסוק גם בעולם החול כבנייה ושכלול התנאים שיאפשרו לנו לגשת לעיסוק בקודש בצורה יותר טובה. ענייני החול הם בעצם המשרתים והעוזרים של עולם התורה (או בלשון הרמב"ם ורבים אחרים – ה'רקחות והטבחות' ל'איילת האהבים ואשת הנעורים'). כאשר האמצעים הטכנולוגיים מפותחים יותר, יש יותר זמן לשבת ולעסוק בתורה. כאשר המדינות מתוקנות ומסודרות, יש יותר אפשרות ופניות לעסוק בקרבת אלוהים. ענייני עולם החול נצרכים וחיוביים רק במידה והם מביאים תועלת לעולם הרוחני והדתי. בפני עצמם, אין להם כל משמעות.

גישת 'כולו מן אללה'– הקב"ה ברא את כל העולם, מכאן שכל העולם הוא קדוש. אין, למעשה, חלוקה בין 'קודש' ל'חול'. (אין זה אומר שאין חטאים ומקומות רעים וקשים, אך זה תלוי באופן שבו אנו עושים את מעשינו, ובמניעים שלנו לכך). האדם, בהיותו נברא בצלם אלוהים, מחויב, למעשה, לעסוק בכל ענייני העולם הזה כחלק מפיתוחו וקיומו של העולם, שהרי זה תפקידו: 'לעבדה ולשמרה'.

לאחר סיכום הגישות, יש לשאול את החניכים: עם איזו גישה הם הכי מזדהים? כיצד, לדעתם, יש להתייחס לענייני העולם הזה, ולמה יש לחנך? האם לחנך ללימוד תורה בישיבה, או שמא דווקא להעמדת הישיבה מול התמקצעות בתחום מועיל אחר?

הסבר המושג "דרך ארץ"

המדריך תולה על הקיר שלט עם המושג 'דרך ארץ', ומבקש מהחניכים לומר לו, מהידע הכללי שלהם, למה מתייחס המושג הזה. ניתן לרשום את הצעותיהם על הלוח בצורה של 'בלון אסוציאציות'.

המדריך מסכם: המושג 'דרך ארץ' מופיע כבר בחז"ל בכמה משמעויות. דרך ארץ פירושה גם עבודה ופרנסה, גם יחסי אישות למען קיום העולם, גם – כמו שמקובל בשימוש היום – נימוסים והליכות, וגם התייחסות לכל ענייני העולם הזה שאינם נכללים בתוך תרי"ג מצוות המוגדרות (משמעות זו כוללת, בעצם, גם את כל המשמעויות האחרות). חז"ל התלבטו בשאלת היחס בין התורה ודרך הארץ: מה חשוב ומה לא, מה קודם למה וכן הלאה. אחד הדיונים בנושא הוא סביב מחלוקת רבי ישמעאל ורשב"י בנוגע ליחס לפרנסה ולעבודת האדמה. האם העבודה היא לכתחילה, או שמא היא בדיעבד, כיוון שישראל חוטאים (בבלי ברכות, לה ע"ב).

ישנן כמה מימרות של חז"ל שנטבעו בקשר לשאלה זו: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון' (אבות, פ"ב, משנה ב) – ניתן לפרש זאת בדרכים שונות אך די ברור שמי שטבע את הביטוי הזה סבור שדרך ארץ היא עניין חשוב, הוא מעמיד אותה באותה מדרגה כמו תלמוד תורה, ואף טוען שהיא עשויה למנוע חטא

'דרך ארץ קדמה לתורה' (תנא דבי אליהו פ"י)- ביטוי זה מציב את דרך הארץ לפני התורה. גם למשפט זה הוצעו פירושים שונים, בהתאם לגישות השונות. יש שיאמרו ש'קדמה לתורה' פירושו שדרך הארץ היא הבסיס לתורה, ולא ניתן להגיע לתורה בלעדיה, ויש שיאמרו שדרך הארץ קדמה לתורה במובן הכרונולוגי וההיסטורי. לפני קבלת התורה התנהגו בני האדם לפי חוקי העולם, דרך הארץ, ולא חיו באנרכיה. ישנם כמובן הסברים נוספים. הרב שמשון רפאל הירש טבע את המושג 'תורה עם דרך ארץ' כסיסמת ה'ניאו אורתודוכסיה', זרם שקם ביהדות במאה ה-19 כתגובה לרפורמה ולאורתודוכסיה הקיצונית, שהסתגרה ושללה את כל מה שקשור למודרנה. הרש"ר הירש טען שאסור לוותר על 'דרך הארץ' כדי לשמור על שלמות התורה, ושניתן לשלב בין שמירת תורה ומצוות, קלה כחמורה, לצד קבלת המודרנה והשתלבות בחברה הכללית. הציונות הדתית היא זרם שהתפתח מתוך ה'ניאו אורתודוכסיה'.

לסיכום, ניתן לבקש מהחניכים להתאים את המשמעויות השונות של המושג 'דרך ארץ' ואת ביטוייו השונים לגישות השונות שעלו בהתייחסות לעולם החול.