מטרות:
א. החניך יבין שהבחירה בין ישיבות היא משמעותית ובעלת השפעה רבה על המשך החיים.
ב. החניך יבין שלישיבות שונות יש השקפות עולם שונות. השקפת העולם היא אחד הדברים המרכזיים שמעצבים את חיינו
בעתיד.
פתיחה:
על המדריך לדלות מהחניכים "צמתים" בחיים שבהם יש לבחור, ואשר כל בחירה בהם, תשפיע על המשך חיינו באופן משמעותי.
(אם יש לוח, ניתן לרשום בו את הדוגמאות השונות).
סביר להניח שהדוגמאות הרווחות תהינה בחירת מקצוע ללימודים, בחירת בת זוג לנישואים, מקום מגורים וכדומה. ככל הנראה בחירת ישיבה לא תעלה כדוגמא לכך.
(גם אם בחירת ישיבה תעלה כצומת משמעותית, נוכל לשאול עד כמה היא משמעותית).
בשלב זה, נעסוק בשאלה האם בחירה בישיבה היא משמעותית, ואם כן, עד כמה.
1. עד כמה משמעותית הבחירה בין ישיבות:
נתאר מקרה על דמות בדויה (להלן: עידו):
עידו גר ברעננה, למד בישיבה התיכונית בעיר, 5 יחידות מתמטיקה, 4 יחידות אנגלית, מגמת פיזיקה, היה מדריך בבני עקיבא, אביו עורך דין ואמו מורה בבית ספר יסודי.
[את הדמות ניתן לתאר בכל דרך שהיא. העיקר הוא שהיא תאפיין את ה"מיינסטרים" של קהל היעד של החניכים].
כעת נציג ארבע ישיבות הסדר/גבוהות/מכינות (ניתן לרשום על לוח):
| א.
ישיבת ההסדר "מעלה שיזף" (בשומרון) |
ב.
הישיבה הגבוהה "להאיר את העיר" (גבעתיים) |
ג.
ישיבת ההסדר "מאזני צדק" (עיירת פיתוח) |
ד.
המכינה המשותפת "ארון הספרים" (ישוב בנגב) |
כעת, נתאים לכל אחת מהאפשרויות את סיפור המשך חייו של עידו, עד לאחר 10 שנים מאז שהוא סיים את הישיבה התיכונית:
ארבע אפשרויות (מאוד סטיגמטיות):
א. (עידו בחר ללמוד בישיבת מעלה שיזף). הוא התגייס אחרי שנתיים בישיבה, בהתחלה למסלול "הסדר" המשיך לקורס מ"כים ולאחר מכן לקורס קצינים. בינתיים, התחתן בגיל 22 לבחורה ששידך לו אחד הר"מים בישיבה. הם גרים בקרוואן במעלה שומרון, יש להם 3 ילדים והוא מ"פ בקבע.
ב. (עידו בחר ללמוד בישיבת "להאיר את העיר"). הוא דחה את הגיוס והמשיך ללמוד בישיבה עד שיעור ה'. בשיעור ב', הוא התחתן, ונשאר לגור בגבעתיים. לאחר מכן, התגייס במסלול "הסדר מרכז" ושירת בתותחנים במשך 9 חודשים. כיום יש לו 4 ילדים, הוא אברך, לומד לימודי רבנות ומתכוון להיות מחנך בישיבה התיכונית בגבעתיים.
ג. (עידו בחר ללמוד בישיבת "מאזני צדק"). הוא התגייס אחרי שנתיים ושירת במסלול "הסדר" במשך שנה וארבעה חודשים. לאחר השירות הוא חזר לישיבה והמשיך ללמוד בה. בשיעור ה' הוא התחתן עם מישהי שהייתה בת שירות בעיר. לאחר מכן, הוא סיים את הלימודים בישיבה ופנה ללמוד משפטים באוניברסיטת בר אילן. כיום משפחתו גרה בגרעין התורני בלוד והוא עובד כמתמחה במשרד עורכי דין.
ד. (עידו בחר ללמוד במכינה המשותפת "ארון הספרים"). הוא למד שנה, התגייס למסלול "פרוייקט גולני" והמשיך לקצונה. לאחר שנתיים בקבע הוא החל ללמוד פילוסופיה ותרבות יהודית באוניברסיטה העברית וכיום הוא במסלול לדוקטורט. זאת, במקביל להיותו מחנך בבי"ס מעורב לדתיים וחילונים. את אישתו הוא פגש באוניברסיטה והם גרים כיום, יחד עם 3 ילדים בישוב מעורב בצפון הנגב.
דיון:
האם בחירת הישיבה משפיעה? אם כן, באיזו מידה?
האם התיאורים השונים מדויקים? אולי הם מוגזמים מדי?
*יש להדגיש מול החניכים כי הדמויות הורכבו לפי סטיגמות מכלילות.
הרעיון העיקרי בהפעלה הוא להגיע למסקנה שהתשובה לשאלה: "באיזו ישיבה יש לבחור?", היא החלטה משמעותית.
2. כעת נשאל, מדוע ההחלטה הזו כל כך משמעותית? הרי בכל ישיבה לומדים תורה ואין זה כל כך משנה איפה תלמד אותה?!
כדי לענות על שאלה הזו, נעיין בדברים הבאים שאותם כתב הרמח"ל. בחיבורו "דרך חכמה". רמח"ל מתאר דו-שיח בין תלמיד שמעוניין לדעת איך כדאי ללמוד תורה, לבין רבו.
דיון:
מה התלמיד מחפש?
מדוע הוא פונה אל רבו?
האם הרב עונה לשאלתו באופן ישיר?
מדוע הרב שואל אותו מה התכלית?
האם יש תשובה אחת זהה לכל תלמיד שישאל את השאלות הללו?
הטענה העיקרית של הרמח"ל היא שעל מנת לדעת מה ללמוד, יש להבין קודם מהי התכלית של הלימוד. לשאלה זו יש תשובות שונות, ולישיבות שונות יש השקפות עולם שונות. לא כל ישיבה לומדת תורה באותו האופן.
כל אחד צריך לדעת תחילה מה הוא מחפש, מדוע הוא רוצה ללמוד ומה הציפיות שלו מלימוד התורה. רק אחר כך הוא יוכל לחפש את הישיבה שתתאים לו.
