כיצד יש לקרוא את המפה וממה יש להיזהר:
מה רואים על המפה?
לכל בי"ס יש מדד עשירון סוציו-אקונומי.
הספרה 1 מבטאת את המדד הגבוה ביותר ו-10 את המדד הנמוך ביותר. המדד נקבע על פי מספר פרמטרים קבועים של משרד החינוך ובינהם: רמת ההכנסה של ההורים, השכלתם, ארץ המוצא ועוד. מדד בי"ס משקף את ממוצע התלמידים.
במפה זו, לקחנו ביחס לכל בי"ס את המדד שלו והשוונו אותו למדד הממוצע של שאר בתי הספר הדתיים והכלליים ברשות המקומית בו הוא נמצא.
במידה והמדד גבוה יותר מן הממוצע – ביה"ס הינו אליטיסטי ביחס לסביבתו וסומן באדום.
במידה והמדד נמוך מן הממוצע – ביה"ס קולט אוכלוסיות חלשות וסומן בירוק.
מה מטרתה של המפה?
מטרתה להציג בפני מקבלי החלטות את הפערים הקיימים בין בתי ספר באותו אזור. פערים אלה מתרחשים במקרים רבים בגלל שבי"ס אחד גובה תשלומי הורים גבוהים, מסנן תלמידים בדרכים ישירות או עקיפות וכו'.
אנו מבקשים להבליט את הפערים בפני מקבלי ההחלטות על מנת שיפעלו למיתון הפערים ולמניעת הרחבתם.
מגבלות המפה – ממה צריך להיזהר?
מדובר בכלי מתמטי אשר אינו יכול להעיד על מקומות בהם קיימת מורכבות גיאוגרפית. לכן, יש להיזהר מהסקת מסקנות ביחס לבתי ספר מסויימים, מבלי שנערכה היכרות עם הנעשה בשטח.
מי לא מופיע?
חסרים כאן מספר מוסדות מוכש"ר – הכוונה למוסדות דתיים הנחשבים כפרטיים כגון תלמודי תורה.
למי תודה?
לעידו קליין שהכין וערך את הדברים. תודה גם לאריאל פינקלשטיין על העזרה והייעוץ.
*נשמח לכל הערה והארה
אנו מאמינים שחינוך אינטגרטיבי, אשר משלב אוכלוסיות מסוגים שונים הוא החינוך הראוי מבחינה ערכית. חינוך שמפגיש את הילדים עם ילדים שונים מהם מחנך אותם למורכבות ומכין אותם לחיים בעולם כפי שהוא.
נציין כי הנתונים מראים שבממוצע ארצי, דווקא המוסדות המעורבים האינטגרטיביים מגיעים להישגים טובים יותר והאקלים בהם גבוה יותר, מאשר זה שבמוסדות ניפרדים בעלי רמה חברתית כלכלית גבוהה.
