מצע התנועה כפי שנוסח בשנת תשנ"ב- 1992.

 

  (אחת לכמה שנים מנוסח המצע מחדש).

א. מבוא

1. תנועת נאמני תורה ועבודה היא תנועה דתית-ציונית רעיונית-חינוכית ודמוקרטית, שמטרתה חפצת עקרונות תורה ועבודה בקרב הציבור חדתי-לאומי ועשייה ליישומם כאורח חיים של הפרט ושל החברה בימינו.
2. ביסוד פעילות התנועה מונחת הידיעה שמימושה השלם והמלא של תורת ישראל קשור בקיומה של מדינה יהודית בארץ־ישראל.
3. מחיות תורת ישראל תורת חיים, מתחייבות אחריות ושותפות של הציבור הדתי־לאומי לכל פרטיו, בכל תחומי העשייה הרוחנית והחומרית במדינה ובעם. התנועה תחתור לגיבוש של עם הנושא את עצמו וחי על פי התורה.

ב. עקרונות
1. עיצוב חיי הפרט והציבור על פי התורה והמצוות.
2. מחשבה דתית עצמאית ואחריות דתית אישית הן חלק בלתי נפרד מחיים שלמים על פי ההלכה.
3. הדגשת המצוות של האדם כלפי משפחתו, חברו, החברה והמדינה במכלול מצוות התורה.
4. השתתת החברה על עקרונות הצדק היהודי המחייב צמצום פערים חברתיים, כלכליים והשכלתיים.
5. מחוייבות מוסרית מוחלטת לזכויות אישיות, אזרחיות, חברתיות ודתיות של כל נברא בצלם.
6. נשיאה אישית בעול החובות הלאומיים, המדינתיים והחברתיים ־ ביהחוד שירות צבאי ושירות לאומי ־ היא חובה דתית.
7. העבודה, ההשכלה הכללית והכרת ערכי־הרוח של תרבות העולם הכרחיים לגיבוש עולמו הרוחני של שומר מצוות בימינו.
8. האשה היא אישיות שוות דרגה לאיש הזכאית למלוא ההתפתחות האינטלקטואלית, התרבותית, המקצועית והתורנית, ולמימושה בחברה.
אנו דוגלים בחברה יהודית דתית שלמה, מעורבת וצנועה.
9. "הצנע לכת״ בתחום הכלכלי־חברתי הינה תביעה דתית כלפי הפרט וכלפי הכלל.
10. על מערכת החינוך הממלכתית-דתית לחנך ליראת-שמים, לאהבת שמים, לקיום מצוות, לתלמוד תורה, לכיבוד החוק, לערכי דמוקרטיה, להתמודדות עם המתירנות לסוגיה, לחיים דתיים בעידן המודרני, ללימוד מדעים, לערכי התרבות הכללית, לסובלנות, לאהבת האדם, העם, המדינה והארץ, לעבודה, להסתפקות במועט בתחום החומרי, למעורבות בחברה, לאחריות כלפיה ולנכונות לשרתה.

תשרי תשנ"ב