הכתבה לקוחה מתוך המגזין שבתון, פרשת ניצבים תשפ"ב
כיצד לדאוג לשיפור תנאי העסקתם ולייעול המערכת, באופן שייטיב עם המשגיחים ועם צרכני הכשרות כאחד
לאחרונה הכריז השר לשירותי דת, מתן כהנא, על מהפכה בשוק הכשרות בישראל.
על השלכותיה של המהפכה על צרכני הכשרות ועל העסקים בישראל דובר רבות. נושא מדובר פחות הוא משגיחי הכשרות עצמם. מה יהיו ההשלכות לגבי משגיחי הכשרות? האם תנאי עבודתם ישתפרו או יורעו וכיצד כל זה ישפיע עלינו? שוחחנו עם שניים שעוסקים בתחום שנים, הרב רונן לוביץ', רב ניר עציון, המעניק תעודות כשרות לעסקים ומלונות, ויניב שפירא יו"ר ועד משגיחי הכשרות הארצי בהסתדרות.
ראשית, תמונת מצב כללית דהיום. על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2017 רוב מוחלט של המשגיחים מועסקים ישירות על ידי בתי העסק. מנתונים שהתקבלו מהמשרד לשירותי דת הנוגעים ל81 מועצות דתיות ברחבי הארץ, ב-79% מבתי העסק המשגיחים מועסקים על ידי בית העסק עצמו באופן ישיר, ב-12.5% מבתי העסק המשגיחים מועסקים על ידי המועצה הדתית, 4% מועסקים על ידי חברת כוח אדם חיצונית, וכ-1% מועסקים על ידי בד"ץ.
ישנם 146 משגיחים בלבד בכל הארץ המועסקים על ידי 42 מועצות הדתיות, בהשוואה לאלפי משגיחי כשרות המועסקים ישירות על ידי בעל העסק.
ממוצע שכר חודשי מטעם עסק אחד למשגיח עומד על כ-1500 ₪ וממוצע שעות עבודה ביום פר עסק עומד על כשעה וחצי. במועצה הדתית תל אביב נרשם המספר הגבוה ביותר של בתי עסק המושגחים בתחום המועצה (975 בתי עסק) ולאחריה המועצה הדתית חיפה (585 בתי עסק).
סך הכל ישנם 7073 בתי עסק מושגחים בתחום המועצות הדתיות שנבדקו (81 מועצות מתוך 130).
במצב הנוכחי בעל העסק מתחייב בחוזה הכשרות על תשלום שכר משגיח וחתום על סעיף נוסף האוסר להתערב בענייני כשרות וזהות המשגיח.
"מצב זה הינו פרי ברירת מחדל עקב סירוב האוצר בשלהי שנות ה-80 להגדלת התקנים במועצות הדתיות עם הגידול במערך הכשרות, שכן בעבר כל המשגיחים היו שכירי המועצה הדתית ששולחת אותם. במצב הנוכחי בעלי עסקים רבים לא מפרישים פנסיה למשגיח, הבראה, ימי חופשה ותנאים סוציאליים נוספים", אומר יניב שפירא, יו"ר וועד משגיחי כשרות.
"משגיחי הכשרות הם חוד החנית של קיום הלכות כשרות המזון במקומות ההשגחה, הם לא רק עובדי כשרות בלבד, אלא מלמדים ומעוררים את נושא הפרשת חלה ושטיפות עלים, וכן מהווים כתובת דתית זמינה וקשובה לכל עובד ובעל עסק בכל שאלה שהיא. משגיחי הכשרות עובדים בכל שעה, עד לשעות הלילה המאוחרות., משגיח יכול לקבל טלפונים על שאלות גם בשעות הערב כשהוא בבית ומצפים ממנו לתת מענה ללקוחות מתלבטים, כדי לשרת הלכתית את לקוחות העסק. לא סביר שכל זה נעשה כעת ללא תוספת שכר. הדברים הללו חייבים לבוא לידי ביטוי בתלוש השכר. משגיחים צריכים לקבל זכויות כמו כל עובדי המשק. ויתירה מכך : הם עובדים מכוח חוק הונאה בכשרות ומצד שני המדינה אינה עומדת מאחוריהם".
"בנוסף יש לעדכן את תעריפי ההשגחה", אומר שפירא. "לא ייתכן ששכר המינימום עלה בעשור האחרון מ-22 ₪ ל- 29.5 ₪, אבל שכר המשגיחים לא עודכן כאשר המשרד לשירותי דת קבע לפני 26 שנים שעלות שעת השגחה הינה 38 ש"ח וגם זה לא עודכן למרות שחיקת השכר של עשרות שנים. כמו כן, יש לצמצם את מספר העסקים עליהם משגיח המשגיח כך שירוויח משכורת הוגנת בהשגחה על פחות עסקים ולא יצטרך ריבוי עסקים כדי להגיע לשכר נורמלי, כפי שנוהג כיום. היכולת לפקח על הכשרות במצב הזה טובה הרבה יותר" ,
שפירא מביע הסתייגות ממהפכת הכשרות שמוביל השר כהנא וטוען כי היא תחזק את המונופול תעצים את ניגודי העניינים בדמות תלות הכלכלית של תאגידים נותני הכשרות בבית העסק.
"הרפורמה לא מגבילה מספר תאגידים, תוצאה שתגרום לריבוי תאגידים בכל עיר וריבוי מעסיקים, עבודתו של המשגיח תהיה בחלקיות משרה בכל עסק ועסק.
בנוסף קיימת פגיעה ברצף זכויות וותק של המשגיח, המצב לא ישתנה מהפגיעה שיש כיום, ואף יחמיר מכך כי תאגיד יגבה עלויות כבדות בגלל עלות האחזקה היקרה שלו כחברה פרטית. בעל העסק ישלם מעכשיו לא רק את ההשגחה, אלא גם את שכרו של רב התאגיד, יו"ר, מנכ"ל, מפקח, עלות משרד, וכו', כי המדינה הולכת אחורה ולא תממן את מחלקת הכשרות והרב נותן ההכשר".
למרות הביקורת על מהפכת הכשרות, הוא כאמור, חושב ששינויים משמעותיים בדרך ההעסקה של משגיחי הכשרות צריכים להיעשות.
" יש לבצע שינוי בדמות הקמת 'מחלקת השגחה סגורה' בתוך כל מועצה דתית בשיתוף האוצר. המחלקה תנוהל כחטיבה נפרדת בתוך המועצה הדתית ותהא כפופה לרב העיר. הכסף שיגבה מהעסקים ילך ישירות למשגיח לפי אותה תקרת סכום שמקבל היום, בתוספת עדכוני שכר על בסיס וותק וצבירה שיעודכן בכפוף לעליות השכר במשק", מציין שפירא.
שפירא אומר עוד, כי יש להתמודד עם ההונאה בכשרות המתבצעת כיום במערכת: "יש להגדיל את מספר פקחי היחידה הארצית ברבנות. כיום יש 4 פקחים כאלו והמספר צריך לגדול לפחות ל-40.
בנוסף, יש להגדיל גם את הקנסות על הונאת כשרות מסכום שעומד על 2500 ₪ בממוצע, לסכום של 10,000 ₪ לכל חודש של הונאה. במצב הנוכחי עסקים מסוימים מעדיפים לשלם את הקנס הזעום ולהמשיך להונות את הציבור".
אל הדברים מצטרף גם הרב רונן לוביץ', רב ניר עציון ומי שמעניק תעודות כשרות לעסקים ומלונות במשך שנים.
"כיום, בהרבה מקומות המשגיחים לא מקבלים את מלוא שכרם וגם תנאים סוציאליים הם לא מקבלים", אומר הרב לוביץ'. לדבריו, אם יוקמו תאגידים והם יהיו שקופים, זה לא יקרה.
הרב לוביץ' מספר כי רוב המשגיחים עושים את עבודתם נאמנה, אך לאורך השנים ראה מקרים בהם המשגיחים לא ביצעו את העבודה כראוי – וצרכני הכשרות מצאו עצמם נפגעים.
"במקרה מסוים הרב שאחראי על מחלקת הכשרות מינה משגיח שהיה קרוב משפחתו ולא היה ראוי לשמש כמשגיח. הפיקוח שם היה רשלני וזה היה משמעותי מאוד, משום שהיה מדובר על מפעל בשר.
לצערי, ישנם מקרים מסוימים בהם משגיחים לא עושים את העבודה, מגיעים למקום (למשל לאולמות אירועים), מציצים ונעלמים. טבח אחד סיפר שעבד כטבח בחברת ספנות והמשגיח כלל לא הפליג איתם.
במקרה אחר, המשגיח ביקש העלאה והמעסיק לא הסכים. המשגיח טען שהוא צריך להיכנס הרבה יותר למטבח כי יש שם טבחים לא יהודים. הוא פנה למפקח וזה פנה לבעל העסק ודרש לשים בכל התנורים והמחבתות "נר תמיד" – משהו שידלוק כל הזמן וכך התנור למעשה לעולם אינו כבה. מדובר בפתרון יקר, והלכתית זהו גם פתרון בעייתי. בעל העסק אמר שזה יעלה לו אלפי שקלים והמפקח אמר כי אם הוא לא רוצה להתקין נרות תמיד בכל התנורים – שיעלה את שכר המשגיח והוא יהיה בבית העסק יום שלם. זהו מקרה בו המפקח והמשגיח עושים יד אחת ויש פה בעייתיות של התלות של המשגיח ובית העסק המושגח",אומר הרב לוביץ'.
הרב לוביץ' אומר כי לדעתו כדאי היה שיהיה שיתוף פעולה גדול יותר עם הרבנות בגיבוש השינויים בשוק הכשרות.
"יש לחפש דרך שבה יהיה יותר שיתוף פעולה של הרבנות וכי יוענקו סמכויות גדולות יותר לרבנים שבתוך המערכת לפעול. זה יחזק את אמון הציבור ברפורמה ויבטל חששות. שיתוף הפעולה נחוץ ביותר".
עם זאת, הרב לוביץ' רואה יתרונות לרפורמה המתוכננת ומציין כי הציבור לא צריך לחשוש ממנה, להיפך.
"תאגידי הכשרות ייתנו מענה למקומות שאין בהם היום רב מכהן שמעורב מקרוב בענייני הכשרות. במסגרת הרפורמה החדשה ייפתחו האזורים. שנית, תאגידי הכשרות יבטלו את כפל הכשרויות הקיים כיום, שמייקר את כל נושא ההשגחה.
אני מודע לכך שיש תדמית בציבור, לפיה התאגידים שיוקמו יהיו מקילים בכשרות ושהכשרות שיעניקו תהיה נחותה. האמת היא שבסופו של דבר נפגוש בשטח אנשים שענייני הכשרות זורמים בעורקיהם ואין מקום לחשוב שיהיה שינוי דרמטי מבחינה פרסונלית. חלק גדול מאוד ממשגיחי ורבני הבד"צים יגיעו לתוך התאגידים".
"הגיע הזמן שבמדינת ישראל תהיה מערכת אכיפה מסודרת על כל נושא הכשרות ורעות חולות שבתוך המערכת כיום ייעלמו מן העולם", מסכם הרב לוביץ'.
