מחקר

מתמטיקה ומדעים מדויקים -הבחינה הפסיכומטרית

מתוך: "למען תשכיל" – לימודי המתמטיקה והמדעים המדויקים בחברה הדתית-לאומית

פרק חמישי

אריאל פינקלשטיין

אלול התשע"ה – ספטמבר 2015

תקציר

פרק חמישי

פרק זה כולל ממצאים שונים בנוגע להישגי בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בפרק החשיבה הכמותית בבחינה הפסיכומטרית בשנים 2012-2000. כ-50% מבוגרי החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי ניגשים לבחינה הפסיכומטרית בשנים אלו. אלו הממצאים העיקריים בפרק זה:

  1. ציון כולל: בפרק החשיבה הכמותית הישגי בוגרי החינוך הממלכתי-דתי נמוכים באופן יציב מהישגי בוגרי החינוך הממלכתי, וסיכום נתוני כלל השנים 2012-2000 ביחד מעלה כי ישנו פער של 4.2 נקודות לטובת בוגרי החינוך הממלכתי (114.7 לעומת 110.5). לעומת זאת, המגמות בפרק החשיבה המילולית ובפרק האנגלית אינן זהות למגמות שנצפו בפרק החשיבה הכמותית: בפרק החשיבה המילולית הישגי בוגרי החינוך הממלכתי-דתי גבוהים במעט מהישגי בוגרי החינוך הממלכתי, וסיכום נתוני כלל השנים 2012-2000 ביחד מעלה כי ישנו פער קל מאוד של 0.8 נקודות לטובת בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (111.8 לעומת 111). בפרק האנגלית, לעומת זאת, נצפו הפערים המשמעותיים ביותר בין בוגרי החינוך הממלכתי לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. בשנים 2012-2000 הפער נע בין 11 נקודות ל-15 נקודות(!) לטובת בוגרי החינוך הממלכתי. חיבור נתוני כלל השנים מלמד כי הציון הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 115.6 נקודות לעומת ממוצע של 102.5 בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, כך שהפער בין שני סוגי הפיקוח עומד על 13.1 נקודות.
  2. פילוח לפי רקע חברתי-כלכלי: בעוד הפער בין שני סוגי הפיקוח בציון בפרק החשיבה הכמותית במהלך השנים 2012-2000 עמד על 4.2 נקודות, פילוח לפי רקע חברתי-כלכלי מצמצם את הפער, אך לא מעלים אותו: בין קבוצת הרקע הנמוך ישנו פער של 1.5 נקודות, בין קבוצות הרקע הבינוני יש פער של 3.6 נקודות ובין קבוצות הרקע הגבוה ישנו פער של 2.6 נקודות. מגמה זו זהה למגמה הכללית בבחינה הפסיכומטרית לפיה השוואה בין שני סוגי הפיקוח על בסיס הרקע החברתי-כלכלי מצמצת את הפערים, אך לא מעלימה אותם. כמו כן, המגמה הכללית היא שהשוואה על בסיס רקע חברתי-כלכלי מלמדת שקבוצת הרקע החברתי-כלכלי הנמוך בחינוך הממלכתי-דתי היא הקבוצה שהישגיה הם הקרובים ביותר לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי, ומנגד קבוצת הרקע הבינוני היא הקבוצה שהישגיה הם הנמוכים ביותר לעומת הקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי.
  3. פילוח לפי מגדר: פילוח ציוני פרק החשיבה המילולית בשנים 2012-2000 לפי מגדר מלמד כי הפער בין הגברים בשני סוגי הפיקוח נמוך יותר, והוא עומד על 2.26 נקודות, לעומת הפער בין הנשים, העומד על 4.41 נקודות. למעשה, במהלך השנים הפערים בין הגברים הצטמצמו באופן מובהק בעוד הפערים בין הנשים דווקא התרחבו במעט: כך, בעוד שבשנת 2000 עמד הפער בין גברים בוגרי החינוך הממלכתי לגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי על 3 נקודות, בשנת 2012 הפער עמד על נקודה אחת בלבד, ואילו בקרב הנשים, הפער עמד בשנת 2000 על 4.2 נקודות ואילו בשנת 2012 הפער עמד על 4.85 נקודות. במילים אחרות, הפער בין הגברים לנשים בחינוך הממלכתי-דתי הנו גבוה יותר והוא עומד על 11.9 נקודות (לטובת הגברים) לעומת פער של 8 נקודות בין גברים לנשים בחינוך הממלכתי. מגמה זו של התרחבות הפערים בין גברים לנשים בחינוך הממלכתי-דתי במהלך השנים נצפתה גם בפרק האנגלית, אך לא נצפתה בפרק החשיבה מילולית. עם זאת, בפרק החשיבה המילולית הפערים בין גברים לנשים היו גבוהים מאוד לעומת הפערים בחינוך הממלכתי כבר בשנת 2000.