נאמני תורה ועבודה מציגים: נוסח תפילה אחיד
ארגון 'נאמני תורה ועבודה' הקורא לאחדות ישראל דרך קידום 'המודל הקהילתי' המציע, בין השאר, לבחור רב ראשי אחד בלבד לישראל, מקדם לקראת תקופת החגים הצעה לתקנון לבתי הכנסת עם הנהגות ברורות שמטרתן להביא ליצירת נוסח תפילה אחיד לכל מסורות ישראל השונות.
10/09/2012, מורשת
ארגון 'נאמני תורה ועבודה' מציג הצעה לתקנון קהילתי שמטרתו להסדיר את סדרי התפילה בציבור בתקנוני בתי הכנסת השונים.
מנהג התפילה, ע"פ ההצעה שכתב הרב ד"ר אבי קדיש, "ייקבע על ידי שליח הציבור. בדרך כלל כל המנהגים של כל העדות בישראל יהיו מקובלים בבית הכנסת, כולל הבדלים בנוסח ובהגייה ובמנגינות השונות. כל חזן יוכל להתפלל לפי מנהג עדתו או לפי המנהגים המקובלים עליו (כולל שילובם של מנהגי תפילה מעדות אחרות בישראל)".
עם זאת, בכדי למנוע בלבול וטרחה מהציבור ולאפשר מגוון רחב ככל האפשר, קבע הרב קדיש מספר קטעי תפילה היוצאים מן הכלל. לפי הצעתו, בין היתר, "קבלת שבת תתחיל תמיד בפיוט "ידיד נפש" ולא בקריאת שיר השירים, החזן של קבלת שבת לא ימשיך כחזן לתפילת ערבית, אלא חזן אחר יעלה במקומו (כדי לעודד את הגיוון במנהגים); הגבהת ספר התורה תהיה לפני הקריאה ולא לאחריה, ובעת ההגבהה ישירו את הפסוקים "וזאת התורה" ו"תורת אמת נתן לנו"; קריאת התורה וההפטרה הן לפי בעל הקורא (לגבי אופן ההגייה ומנגינת הטעמים), ואין להגביל את הקוראים למנהג מסויים של קריאה. כאשר יש מנהגים שונים בהגדרת הפסוקים להפטרה, המפטיר יבחר את הקריאה המקובלת עליו מבין המנהגים הקיימים, ויודיע על כך לגבאי (שיודיע למתפללים); ילד שלמד לקרוא בטעמי המקרא בדקדוק ובנעימה, אבל עוד לא הגיע לגיל מצוות, יכול לקרוא בתורה וגם לעלות ולברך (ע"פ עיקר הדין ומנהגם בפועל של חלק גדול מעדות המזרח), וראוי לעודד את זה מטעמי חינוך; רב הקהילה יוכל לאשר את השמטת קטעים בתנאי שישיג את תמיכתו של רוב מיוחס מהציבור. אותו דבר יהיה נכון לגבי קטעים נוספים בסידור שאין בהם חובה הלכתית"
בנוגע לחגי ישראל מציע הרב קדיש ש"בליל שבועות תיקרא מגילת רות בטעמי המקרא בציבור; הקריאה תהיה לקראת סוף ה"תיקון" מיד לפני תפילת שחרית. מטעמי חינוך ייקראו גם המגילות שיר השירים (בשבת חוה"מ פסח) וקהלת (בשבת חוה"מ סוכות) מיד לפני קריאת התורה, למרות שלא כל העדות נוהגות לקרוא אותן; אמירת הסליחות תתחיל בראש חודש אלול, ואמירתן תהיה לפי הנוסח והמנגינות המוכרות של עדות המזרח. (אפשרות אחרת: אמירת הסליחות תהיה בימי שני וחמישי בחודש אלול ע"פ נוסח משולב.); בראש השנה ניתן להקים מניינים מקבילים לפי המנהגים השונים, כפי הצורך והרצון של המתפללים הקבועים. גם ניתן לשלב מנהגים שונים בתפילה במניין מרכזי אחד, כגון חזן אשכנזי לשחרית וחזן ספרדי למוסף (או הפוך); לקראת יום הכיפורים תהיה הערכות מיוחדת כדי לתכנן את הפעילות של "יום כיפור לכולם" (בשביל ציבור רחב בעיר שאינו רגיל להגיע לבית הכנסת במשך השנה); נוסח התפילה ביום הכיפורים יהיה מתוכנן מראש ולא ע"י חזן אקראי; מניין מרכזי של "יום כיפור לכולם" בעברית יהיה מבוסס גם הוא על מנהגי אשכנז אבל בשילוב מנהגים אחרים, ובמיוחד בהוספת סליחות במנגינות הספרדים בכל חמשת התפילות. אפשר גם להקים מניינים מקבילים לפי רצונם של המתפללים הקבועים כמו בראש השנה או לשלב מנהגים".
דוגמאות למודל המוצע ניתן לראות בתקנון של בית הכנסת המרכזי ביישוב גבע בנימין (אדם), בבית הכנסת הספרדי המרכזי בשוהם, בצעירי נוף העמק ובבית הכנסת אוהל נחמה בירושלים.