נייר עמדה ונתונים- מוסד הידועים בציבור

מוסד הידועים בציבור הנו מוסד זוגי אלטרנטיבי למערכת הנישואין הדתית בישראל. בשנים האחרונות מתרחשות במקביל שתי מגמות שהופכות מוסד זה למשמעותי במיוחד. אחת – זכויות שונות שהוענקו בעבר לזוגות נשואים בלבד מוכרות אט אט, בפסיקת בתי המשפט ובחקיקה, אף כזכויות של זוגות ידועים בציבור. שניה – עוד ועוד זוגות בוחרים למסד את יחסיהם שלא דרך הרבנות הראשית, מה שמחיל עליהם, לרוב, סטטוס של ידועים בציבור. מעבר לאלו, בתי המשפט בישראל נוהגים להחיל מבחן מרחיב כך שמודלים מגוונים של זוגיות נכנסים תחת קטגוריית הידועים בציבור לעניין הזכויות והחובות הנלווים למוסד זה.

 

מוסד הידועים בציבור

רקע

הליך הנישואין היחיד המוכר כרשמי בישראל הוא הליך הנישואין הדתיים. על-פי החוק, כל בן-דת המעוניין להינשא חייב לעשות זאת באמצעות הרשות הדתית שאל דתה הוא משתייך, ודרכו לרישום המדינתי כנשוי הוא רישום איש הדת שהשיא אותו.[1] הרבנות הראשית היא הגוף המוסמך לאישור ורישום נישואיהם של זוגות יהודיים בישראל, ולפיכך, על-פי החוק, זוג שמעוניין להירשם לנישואין חייב לפנות אל אחד מגופי הרבנות המיועדים לכך, ולבצע את ההליך על-פי הדרך שמתווה הרבנות.

מעבר להכרה הרשמית בסטטוס של בני זוג כנשואים, הרישום לנישואין מביא עמו מערכת של זכויות וחובות. בין השאר, נלוות להכרה הרשמית בנישואין הטבות שונות בתחום הדיור, הקלות במס ההכנסה ובדמי ביטוח לאומי, זכויות לחיילים נשואים, זכויות עובדים ועוד. בנוסף להטבות אלו, ניתן להניח שהגורמים שמובילים זוגות יהודיים להתחתן באמצעות הרבנות הראשית הם הקניית חשיבות למעמד הרשמי בו מכירה המדינה, העובדה כי הליך נישואין מחוץ לרבנות יכול לעלות לכדי עבירה פלילית,[2] ומן הסתם אף העובדה שהליך זה הוא ההליך המסורתי.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה הולכת ומתרחבת של בחירה במסלולי מיסוד זוגיות אלטרנטיביים לרבנות. עוד ועוד זוגות יהודיים בוחרים שלא למסד את יחסיהם דרך הרבנות הראשית. להיווצרותה של מגמה זו גורמים שונים שהבחנה ביניהם יכולה להיעשות באמצעות חלוקת זוגות אלו למספר קטגוריות.

ראשית, זוגות רבים מעוניינים אמנם למסד את יחסיהם מבחינה זוגית ומבחינה משפטית, אך לא מעוניינים בהליך מיסוד דתי-אורתודוכסי. קבוצה זו מתחלקת לזוגות שכלל לא מעוניינים בהליך הנישואין היהודי-דתי, ולזוגות שמעוניינים בהליך נישואין יהודי-דתי, אך לא בזה האורתודוכסי. שנית, ישנם זוגות שמעוניינים להינשא בהליך דתי-אורתודוכסי, אך מטעמים שונים לא מעוניינים לעשות זאת באמצעות הרבנות הראשית. בין זוגות אלו ישנם המעוניינים באלטרנטיבה מטעמים אידיאולוגיים (פירוק מונופול הרבנות וכדו'), וישנם שאינם מעוניינים לפעול על-פי התנאים שמציבה הרבנות הראשית במהלך הרישום לנישואין (רשימת רבנים מחתנים סגורה; אישורים על טבילה, הדרכת כלות וכשרות מקום החתונה שעלולים לפגוע בפרטיות הזוג; התשלום על ההליך; ועוד). מעבר לאלו, ישנם זוגות שכלל לא מעוניינים לערב את המדינה בחייהם הזוגיים, ולהוסיף על חייהם המשותפים קומה משפטית ממוסדת. בין אם מטעמים "רומנטיים" ובין אם מטעמים אינדיבידואליסטים, משותף לזוגות אלו הרצון לחיות במשותף מבלי שתוחל עליהם מערכת הזכויות והחובות המשפטית.[3] הזוגות המרכיבים את שלוש הקבוצות האלו, זוגות שהמשותף להם הוא החיים הזוגיים במשק בית משותף,[4] מכונים על-ידי המשפט הישראלי– "הידועים בציבור". יצוין כי בנוסף לאלו, נחשבים לידועים בציבור אף זוגות שאינם יכולים להינשא על-פי הדין הדתי וממילא על-פי החוק – זוגות של חסרי דת או מי שיהדותם מוטלת בספק, זוגות חד-מיניים, זוגות מעורבים מבחינה דתית, ופסולי חיתון (נישואי כהן לגרושה, ממזרות וכו').[5]

זכויות

במקביל למגמה החברתית הנזכרת, התגבשו להן עם השנים נורמות חוקיות ומשפטיות שמחילות יותר ויותר הסדרים החלים על זוגות נשואים – על זוגות ידועים בציבור. מוסד הידועים בציבור נועד לאפשר לזוגות החיים יחד ואינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא דרך הרבנות להשתתף במערכת הזכויות והחובות שמוחלת על זוגות נשואים. הזכויות להן זכאים זוגות הנחשבים כידועים בציבור אינן מרוכזות בחוק מסודר, אלא פזורות בחוקים ובפסקי-דין שונים. במקרים מסוימים מתייחס החוק במפורש לידועים בציבור, ובמקרים אחרים פירשו בתי המשפט את לשון החוק ככזו המחילה את הזכאות אף על ידועים בציבור. חשוב לציין, על כל פנים, שמצבם המשפטי של הידועים בציבור עדיין אינו זהה לגמרי לזה של הנשואים.

להלן רשימת זכויות בהן מכיר כיום הדין הישראלי כמוקנות לזוגות ידועים בציבור:

-זכויות כלכליות: תגמולים מביטוח לאומי דומים לאלו שמקבלים זוגות נשואים; זכאות לקבלת משכנתא ממשרד השיכון; הגדלת סכומי קצבאות מהביטוח הלאומי לאחר מיסוד היחסים; פטור ממס שבח; ועוד.

– זכויות הוריות: זכויות הורים החיים כידועים בציבור ביחס לילדיהם זהות לזכויות הורים נשואים.

– זכויות בעת פרידה של בני הזוג: בעניין משמורת ילדים ומזונותיהם חלוקת הזכויות של ידועים בציבור זהה לזו של זכויות הנשואים. בתחום חלוקת הרכוש נוטים בתי המשפט להשתמש ב"חזקת שיתוף" הדומה במהותה לחלוקת נכסים של זוגות נשואים.

– זכויות כלליות: כבר לפני שנים רבות הוכרה זכות ידוע/ה בציבור להחליף את שם המשפחה לזה של בן/ת זוגו/ה; ידועים בציבור יכולים גם הם לחלק ביניהם את חופשת הלידה; כמו כן הוכרה זכותם להשתמש באם פונדקאית.

על אף זאת, כאמור, לא בכל המקרים מקבלים הידועים בציבור את זכויותיהם של הזוגות הנשואים. למשל:

– זכות לפיצויי פיטורין לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה לצורך מגורים עם בן זוגו, מוכרת ביחס לזוגות נשואים אך לא לזוגות ידועים בציבור.

– האפשרות לצבירת נקודות זיכוי ממס הכנסה הקשורות לבני זוג חלה ביחס לנשואים אך לא ביחס לידועים בציבור.

– מתן אישור לאימוץ ילדים רחב יותר לזוגות נשואים מאשר לידועים בציבור.

נתונים

נכון יהיה להקדים ולהדגיש שניסיון להצביע על מספר מדויק של זוגות ידועים בציבור בישראל איננו אפשרי, וזאת משתי סיבות עיקריות. ראשית, פעמים רבות הכיר בית המשפט בבני זוג כידועים בציבור בדיעבד – ללא שהצהירו על מעמד זה של זוגיותם או הראו נכונות למיסוד כלשהו של יחסיהם. עניין זה קשור אף לכך שלא קיימת בדין הישראלי הגדרה מדויקת או רשימת תנאים קשיחה שעמידה בהם מחילה הגדרת ידועים בציבור. בפסקי הדין נפרש מנעד רחב של מקרים בהם נכון בית המשפט להכיר בהחלת ההגדרה על הזוג – ממגורים משותפים לתקופה של שלושה חודשים, דרך תקופת אירוסין ממושכת (כאשר הזוג מצהיר למעשה כי הוא מעוניין למסד יחסיו בדרך הנישואין המסורתית), ועד לחיים זוגיים ללא מגורים משותפים. ההכרה הרחבה, שנעשית פעמים רבות בדיעבד כאמור, מונעת קיומו של מחקר אמפירי אפקטיבי בתחום. שנית, העובדה שההכרה בבני זוג כידועים בציבור מובילה אף להטלת חובות גורמת לכך שלעתים נמנעים זוגות מרישום כידועים בציבור ברשויות המדינה, מה שמקשה על איסוף המידע בעניינם. בנוסף, העובדה שזוגות שונים נוהגים באופן שונה מבחינת אופן מיסוד יחסיהם, והעובדה שלא קיים גוף רשמי יחיד לו מדווחים הזוגות על כוונתם, יכולות להוביל אף ל"דיווחים חופפים" (דהיינו רישום זוגיות במספר גופים במקביל). בגין כל אלו, מסתבר שמספרם האמתי של זוגות החיים כידועים בציבור בישראל גדול מהמספרים שיוצגו בנתונים שלהלן.

סקר שנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והתפרסם לרגל יום המשפחה בשנת 2016, הורה על כך שכ-6% מקרב הזוגות היהודיים בישראל חיים יחד ומנהלים משק בית משותף מבלי שנישאו באופן רשמי.[6] מדובר על כ-83,000 זוגות שהם כ-166,000 איש ואישה. אחוז זה מכיל, לכאורה, את כלל הזוגות שמבקשים לחיות יחד אך זאת מבלי למסד את יחסיהם דרך נישואין ברבנות. מסקרים אחרים עולה כי כ-4% מסך זוגות היהודים הנרשמים לנישואין בכל שנה בישראל נישאים אזרחית בחו"ל.[7]

כפי שנכתב לעיל, הידועים בציבור מוכרים במוסד לביטוח לאומי כזכאים לזכויות דומות לאלו של נשואים. בני זוג המעוניינים במעמד זה, נדרשים להגיש הצהרה מלווה במסמכים שונים למוסד הביטוח הלאומי. על-פי נתוני המוסד, נכון לחודש מרץ 2017 ישנם 43,942 איש ואישה שקבלו הכרה זו. יודגש שוב כי ככל-הנראה נתון זה אינו משקף ולו בקירוב את מספרם המדויק של הידועים בציבור בישראל. כאמור, זוגות רבים שחיים כידועים בציבור ומתאימים להגדרה המשפטית של מוסד זה אינם פונים, מטעמים שונים, אל המוסד לביטוח לאומי לקבלת הכרה במעמדם.

בהמשך לכך, כאמור, זוגות ידועים בציבור פונים למשרד השיכון כאשר הם מעוניינים לקבל זכאות למשכנתא לרכישת דירה. על-פי נתוני משרד השיכון, בתקופה שבין מאי 2015 ועד 19.10.2017 הוגשו 47,628 בקשות לקבלת זכאות למשכנתא לידועים בציבור. גם כאן, יש להניח שמרבית זוגות הידועים בציבור לא מגישים בקשה כזו, או לפחות לא הגישו עד כה.

בעקבות המגמה ההולכת ומתרחבת של רצון זוגות בקיום נישואין שלא דרך הרבנות הראשית, מתרבים הגופים המציעים חלופות דרכם יכולים זוגות אלו לממש את רצונם. ארגון הויה, התנועה הרפורמית, עמותת ישראל חופשית, עמותת משפחה אחת, וארגון מבוי סתום, הם רק חלק מהגופים שמציעים לציבור דרכים אלטרנטיביות למיסוד היחסים הזוגיים.

עמותת משפחה אחת, למשל, מציעה לזוגות, מעבר לטקס אזרחי אלטרנטיבי, הנפקת תעודת זוגיות. תעודה זו מבקשת להקנות לזוגיות תוקף משפטי, על השלכותיו השונות, והיא הוכרה על-ידי בית המשפט כמקנה תוקף זה. נכון להיום, תעודה זו הונפקה ליותר מ-55,000 איש ואישה.

התנועה הרפורמית מציעה אף היא דרך אלטרנטיבית לנישואין, הכוללת טקס בהובלת רב רפורמי וקבלת תעודת חופה וזוגיות (שונה מזו של עמותת משפחה אחת). הנתונים שקבלנו מהתנועה מצביעים על כך שבין 800 ל-1,000 זוגות נישאים דרכה בכל שנה. נתון זה נכון, על-פי הערכת גורמים בתנועה, ל-15 השנים האחרונות, ועל-כן נראה שכמות הזוגות שנישאו בדרך זו עולה על 13,000-12,000.[8]

סיכום

מבחינה עובדתית, מוסד הידועים בציבור הולך ונעשה בימינו דומה יותר ויותר למוסד הנישואין המסורתי. קביעה זו נכונה הן בנוגע לכמות הזוגות שמוכרים בדין כידועים בציבור, והן בנוגע למטען המשפטי הנלווה למוסד זה – מערכת החובות והזכויות המוחלת על זוגות אלו. כפי שהוצג לעיל, הנתון שמצביע בצורה הקרובה ביותר על מספרם של זוגות הידועים בציבור מורה על כ-6% מקרב הזוגות היהודיים בישראל. זוגות אלו חיים במשק בית משותף, ובהינתן הערפל הנורמטיבי שקיים בסוגיה זו, זהו המרכיב המשמעותי ביותר המגדיר את מוסד הידועים בציבור.

מנקודת מבט דתית, ניתן לזהות במוסד הידועים בציבור הן היבטים המעלים חשש והן כאלו הנדמים כיתרון על פני דרכי מיסוד זוגיות אחרות. מן העבר האחד, העובדה שדרך מיסוד הזוגיות שמציע מוסד הידועים בציבור אינה כוללת את פרטי הדין הדתי הנדרשים לשם מתן תוקף נישואים כדת משה וישראל, פותרת, לכאורה, בעיות הקשורות בתוקף הנישואין. כך למשל, טיעוני הממזרות השונים, בהם נעשה שימוש רב בדיונים סביב מוסד הנישואין האזרחיים, אינם רלוונטיים במקרה בו האישה היא ידועה בציבור (כל עוד היא אכן בגדר פנויה).[9] כמו כן, העובדה כי הזוג אינו נשוי כדין מחלישה חששות הקשורים ביציאתו של אחד מבני הזוג מהמערכת הזוגית – בסרבנות גט או בעגינות. מן העבר השני, ניתן לטעון שדווקא היעדר הליך פרידה מסודר לזוגות ידועים בציבור והיעדר רישום מסודר של זוגות כאלו, מעלה חששות רבים יותר, וזאת בהתחשב בכך שבקבוצת ה"ידועים בציבור" ישנם זוגות שהתקשרו בטקס נישואין.[10] זוגות שנישאו בטקס בו התקיימו היסודות המספיקים לנישואין כדת משה וישראל (בין אם היה הטקס יהודי-מסורתי ובין אם היה טקס אחר בו לא התכוונו בני הזוג לקשור עצמם בקשר נישואין כדת משה וישראל) ייחשבו לרוב לנשואים כדין, וללא הליך גירושין מסודר – בעיות הממזרות עשויות להתחזק. כך או כך, ראוי שמקבלי ההחלטות יבחנו את הסדרת מעמד הידועים בציבור באופן כזה או אחר.

[1]חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953.

[2] ס' 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום).

[3] בפסק דין ע"א 7021/93 אסתר בר-נהור נ' עזבון המנוח גבריאל אוסטרליץ נפסק שהיות בני זוג ידועים בציבור הינו עובדה משפטית שאינה תלויה בהסכמת הצדדים או רצונם; להרחבה על חלוקה דומה אך שונה בין קטגוריות הידועים בציבור ראו: שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (אוניברסיטת חיפה, 2005).

[4] על אף שיש לציין שבית המשפט הישראלי הכיר זה מכבר בבני זוג כידועים בציבור אף כאשר אלו לא גרו יחד.

[5] חלופה נוספת שקיימת בישראל להליך הנישואין הדתי הוא רישום במרשם האוכלוסין לאחר נישואין אזרחיים בחו"ל – הליך הידוע בשם "נישואי קפריסין". מסמך זה לא עוסק בחלופה זו שכן הבוחרים בה נחשבים מבחינה רשמית לנשואים.

[6]http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201711052

[7]http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201511200

[8] כלל הגורמים העוסקים בנושא עמם יצרנו קשר הדגישו את קיומה של מגמת עלייה ברורה בכמות הזוגות הפונים להליכים האלטרנטיביים השונים. יחד עם זאת, בשל דלות מסדי הנתונים שמחזיקים גורמים אלו אין לכך תימוכין סטטיסטיים ברורים.

[9] הסתייגות זו קשורה בעיקר למצבים בהם הזוג התחתן ב"נישואין פרטיים", המקנים תוקף דתי לנישואין אך לא תוקף רשמי.

[10] אך לא נרשמו כנשואים באופן רשמי במשרד הפנים.