סיכום פיילוט המודל הקהילתי-דמוקרטי

 

קובץ סיכום פיילוט זבולון 

 

 

 

החברה בישראל זקוקה לשינוי. המתחים החברתיים והכלכליים מחייבים חשיבה מחודשת כיצד לאפשר צמיחה של מחויבות הדדית של הפרט אל הכלל ושל הכלל אל הפרט. כיצד לשלב את הזהות היהודית עם החיים המודרניים? כיצד להצמיח קהילה בריאה שיודעת למנף את המשאבים העומדים לרשותה למען סולידריות ותחושת שייכות.

העם היהודי בנוי משבטים רבים: הפלורליזם והמחלוקת הם מסימני ההיכר הבולטים ביותר בספרות התורה שבעל פה ובקהילות ישראל. לאורך ההיסטוריה ההנהגה הרוחנית שאבה את כוחה מהקהילה היהודית בכל אתר ואתר. כל יישוב יהודי עשה לו רב כרוחו וכנשמתו. האופי הדמוקרטי והפלורליסטי של העם היהודי התבטא בדמותם של רבני ישראל. עם זאת, כשקמה מדינת ישראל, נבנה הממסד הרבני על יסודות השלטון המרכזי. שר הדתות הפך לגורם העיקרי בקביעת הרבנים בכל הערים והיישובים בישראל, ונוצר מצב שבו ההנהגה הדתית שואבת את כוחה מהפוליטיקאים ומהמפלגות המגזריות. הנהגה כזו אינה יכולה להיות מקור השראה לציבור הרחב. הוזנח העיקרון הדמוקרטי היסודי שלפיו ההנהגה שואבת את סמכותה מהציבור הרוצה בה.
שינוי
המודל הקהילתי-דמוקרטי הוא הזדמנות לשינוי. הזדמנות לאפשר לאזרחים לקחת אחריות ומנהיגות, ולהצמיח קהילה בריאה. קהילה שמיוסדת על זהות יהודית. קהילה ששואבת מן המקורות והמסורת היהודית את האחווה, הסולידריות והמחויבות ההדדית.
אנו מבקשים לצאת בבשורה חדשה: את מקומן של האידאולוגיות הקוטביות תחליף הסכמה לאומית רחבה. הסכמה על עקרון היסוד של העמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל מתוך בחירה חופשית וללא כפייה. התכנית שלנו נועדה להציע סדר יום חדש ליחסי דת ומדינה בישראל: בנייה מחדש של יחסי דת ומדינה בישראל על יסודות הסכמה עקרונית רחבה זו.
ההצעה שלנו
אנו מציעים להפוך את הפירמידה: משליטה מרכזית-מפלגתית במערך הקהילות, בהנהגה הדתית ובתרבות היהודית, אנו מציעים להפנות את התקציבים ואת הסמכויות אל הציבור הרחב. כל קהילה תקבל תקציב בהתאמה לגודלה. הקהילה תעצב את הפעילות במורשת ישראל ואת ההעמקה בה בהתאם לאופייה. המנהיגות הרוחנית לא תהיה כפופה לשלטון אלא קשובה לציבור בקהילות, כמקובל בתפוצות ישראל מקדמת דנא.

הפיילוט במועצה אזורית זבולון

הקהילות

כל קהילה ביישובי זבולון מעצבת את אופייה ובוחרת בהנהגה הרוחנית הנכונה לה.
הקהילה יוצאת מורווחת ביכולת שלה להיות קשובה לרחשי הציבור ובהתאמה לאופיו.
הכמות והאיכות של חיי התרבות והרוח גדלים.
חברי הקהילות יוצאים נשכרים וזוכים לתחושת שייכות ושותפות גדולה יותר.

מנהיגות רוחנית

המנהיגות הרוחנית ביישובי זבולון מהווה את כל מנעד הקשת.
המנהיגות הרוחנית הנבחרת בכל קהילה פועלת בתוך הישוב ותומכת בחיי רוח וחברה עשירים.
מנהיגות זו פעילה בתחומים רבים:
טקסים וחגי ישראל
קבלות שבת
בר מצוות
קהילה לומדת
שלום בית ובוררות
תמיכה בעת אבל ומשבר

תקציבים

תקציבים המיועדים לזהות ותרבות יהודית מועברים בתיאום עם המועצה ורבה האזורי לישובים.
הישובים הם אלו שבוחרים כיצד למנף תקציבים אלו למען הקהילה.
רב המועצה מלווה את הישובים תוך יצירת מרחב פתוח ליצירה ודיאלוג עם המסורת והזהות היהודית.
התקציבים מוצגים באופן שקוף ומחולקים בצורה דמוקרטית ושוויונית תוך התייחסות לצרכים של הקהילות.

 

אתגרים, מכשולים והצלחות

במהלך השנתיים האחרונות בה בוצע הפיילוט, עלו מספר נקודות המחייבות תשומת לב:

• הסתייגות הנובעת מחשש 'החזרה בתשובה': התחושה כי 'זהות יהודית' נועדה להפוך את האמונה והערכים של היחידים והקהילות לדתיות ולהפכם לאחרים. לאור אלה שוב ושוב הודגש כי הקהילה היא המעצבת את הפעילות, ואיננו חותרים לשנותה אלא לחזק את הזהות היהודית בדרכה השונה והייחודית.

• שמרנות: מכשול הפוך הוא בנטייה של חברי הקהילות לדבוק בפעילויות ותכנים המוכרים העוסקים בזהות יהודית. נדרש מאמץ מיוחד להביא ציבור לפעילות חדשה. זאת, גם כאשר הקהילה היא זו שיזמה פעילות זו.

• תהליך ארוך של הטמעה בקהילות חילוניות: נדרש זמן ממושך לשם הטמעה של פעילות הנוגעת לזהות יהודית בקרב האוכלוסייה החילונית. ההיענות במספר משתתפים היתה יחסית נמוכה. במיוחד בקרב הציבור בקיבוצים. ככל שהתקדם הפיילוט נולדו יותר פעילויות המתאימות ברוחן לציבור זה.

• הטמעה מהירה בקהילות דתיות: הקהילות הדתיות אימצו יחסית בקלות את המודל הקהילתי. בקהילות אלו קיימים הן הנהגה רוחנית חזקה והן אנשים בעלי מוטיבציה לקדם פעילות של תרבות וזהות יהודית. בזכות ההצטרפות לפיילוט חוזק הקשר שבין הקהילות הדתיות לבין היישוב עצמו. נבנו תוכניות עבודה בשיתוף פעולה בין הוועד המקומי לבין ועד בית הכנסת וחוזק הקשר בין חילוניים לדתיים בישובים.

 

מה היו הלקחים שלנו מהפיילוט?

 

• הצלחה ביישום המודל: הפיילוט בזבולון מלמד שהמודל הקהילתי ישים ומביא לפריחה של זהות יהודית ועשיה קהילתית. כאשר מועברת הסמכות לקהילות, אלו מקדמות זהות יהודית המתאימה ברוחה לקהילה, התורמת לתחושת סולידריות וחיבור למסורת.

• טיפוח הזהות היהודית מחייב עבודה פרטנית הרגישה לצרכים הייחודיים של כל קהילה: איננו רואים אפשרות לנוסחה אחידה וגורפת אשר תהיה רלבנטית לכל קהילה. טיפוח והעמקת הזהות היהודית בקהילות מחייב עבודה נקודתית בכל קהילה, מתוך אמון, הידברות ושיתוף פעולה עם קברניטי המועצה וחברי הקהילות השונות.

• עדיפות לפעילויות תדירות: יש לקדם פעילות שתומכת קהילה באופן תדיר, כגון קבלות שבת, לימוד משותף, התוועדויות וכו' על פני אירועים על בסיס חד פעמי. תהליך זה הוא ארוך טווח וככל שיושקעו משאבים ברוח המודל תתבסס פעילות קהילתית זו בישובים.
• יצירת לובי של ארגונים שונים ומשרדי ממשלה שונים: יש לפעול במרץ ליצירת לובי משמעותי יחד עם ארגונים נוספים למען המודל הקהילתי והעברת משאבים לטובתו. ככל שירבו הגופים המעורבים, כך יקל על ישום המודל.