סיכום: חברה שלמה

חוברת זו עסקה בפירוט בשאלת התנהלותה של החברה מבחינת אחת השאלות הטורדות את מנוחתם של רבים בשנים האחרונות –
שאלת העירוב בין בנים ובנות במסגרת החברתית, לאור מקומה של הצניעות והלכותיה ביהדות. הנושא טורד רבים, נידון במסגרות רבות, ולא תמיד יש לכך השלכות חיוביות. פעמים אף שהעיסוק המוגבר בנושאי צניעות על כל צעד ושעל מהווה גם הוא חוסר צניעות, בהציבו
את החשש מנפילות ומחטאים במיקום מרכזי ובולט בחיים. עצם העובדה שאין כמעט מפעל של תנועות הנוער – החל מ'פזמונסניף' וכלה בטיולים ובמחנות, שלא סובב סביב שאלה זו, צריך להדאיג את כל מי שדבר א-להים יקר לליבו.

יש אירוניה מסוימת בכך שבחוברת העוסקת בנושאי צניעות מופיעה ביקורת על העיסוק האינטנסיבי בנושא, אולם אין ספק כי
אופן העיסוק בשאלה כיום גורם לרבים, יחידים כציבור, לשלם מחירים כבדים, בדמות אי-התקדמות רוחנית, התעסקות ללא הרף בדיון ללא מוצא, תסכול ממציאות לא רצויה, הזנחה של ההתקדמות הציבורית בצניעות במציאות נתונה, מחלוקות, שסעים והתפלגויות
כבדים ועוד. את החוברת הזו הנחתה המגמה להציג את העמדה הדוגלת בחברה מעורבת צנועה, מתוך הצגת העמדות האחרות, דיון בהן וביקורת עליהן. עמדת החברה המעורבת הצנועה הוצגה, כאמור, פעמים רבות – באין-ספור תשובות באינטרנט, במענות אישיים, בשיחות
ובשיעורים. חוברת זו מהווה הצגה רחבה של העמדה הזו, מתוך התייחסות מקיפה לעמדות החולקות, אשר מגמתה אינה הפולמוס אלא הבירור.

הדגשנו בחוברת את חשיבות הצבתו של החזון, העמדה העקרונית, ולא את הדרך הבדיעבדית, המתבססת על שינויים בהלכה,
התפתחותה ושעות דחק למיניהן. חשיבות רבה ישנה לדרך זו, הן במישור החינוכי ובהשפעה על המבקשים ללכת בדרכה של תורה בתפיסתם ובמעשיהם כאחד, והן במישור הערכי, שכן אנו פונים אל ריבונו של עולם ומבקשים ממנו שיסייע בעדנו בחילוץ העקרונות הראשוניים
שעלינו ללכת לאורם. זאת, מתוך חתירה לעבר המסרים הנמצאים בתורה מלכתחילה.

בנוסף, ניתן דגש רב בחוברת זו על מקומה של הצניעות בחיינו, על ההקפדה על שמירת ההלכה והמאמצים שעלינו לעשות, כיחידים וכציבור, על מנת להתקדם בתחום זה, להתקדש ולהנחיל לעצמנו ולדורות הבאים את נורמות ההתנהגות הרצויות. שכן, הקריאה לקיומה של חברה מעורבת אינה מתנתקת מהצניעות, לא מתכחשת לה ולא מתרחקת ממנה. אדרבה, היא מבקשת לבנות סולם מוצב ארצה,
בדרך הארץ הבסיסית שלנו, בפעילות משותפת של גברים ונשים בתחומי חיים רבים, וראשו מגיע השמימה, בטהרה, בקדושה וביראת שמיים. האתגר שבקיומה של חברה מעורבת צנועה אינו פשוט, וחז"ל כבר לימדונו פעמים רבות על הקושי שמציב תחום העריות כלפי
עובדי ה'. הכל תלוי בהכרעתנו ללכת בדרך שהציב ריבונו של עולם בתורתו, להחזיק תמיד בתודעה של תיקון, וכך לעלות ולטפס בדרך המובילה אל בית ה'
[1] להרחבה ראו: הרב יובל שרלו, וארשתיך
לי לעולם, פתח תקווה תשס"ג, עמ' 91-69.[2] מקורות נוספים שבהם הביטוי
אינו קשור לנימוסים והליכות ומתייחס להיבטים אחרים: במסכת נידה מסופר על שאלות
ששאלו אנשי אלכסנדריה את רבי יהושע בר חיננא בנושאים שונים (חכמה, הגדה, בורות
ודרך-ארץ). השאלות בדרך-ארץ עוסקות בדרכים להתעשרות, חכמה ולידת בנים (נדה,),
לימודים שונים בנושאי התנהלות ממונית, התנהלות בחיי המשפחה (אברהם ואליעזר) ועוד
[3] דוגמאות לפסיקה הלכתית הנבנית
על דרך הארץ הטבעית, ראו: הרב יובל שרלו, תחומין וכבוד הבריות