סיפורי חלם: מי ינהל את בתי הדין הרבניים?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/139/848.html?hp=1&cat=468

חבל מאוד שבלהט הוויכוח על מינוי מנכ"ל חדש לבתי הדין הרבניים נעדר מרכיב אחד, חיוני במיוחד – ההיגיון הבריא
2/8/2010 

בעיר חלם נהוג היה מימים ימימה כי יקח איש אישה ויקדשה בחופה וקידושין באישור בית הדין ובברכות הרב דמתא בסימנא טבא ובמזלא מעליא. ואם חלילה הוריד מזבח דמעות בפרידתם יגרשה בגט פיטורין בפני הרבנים בבית הדין.

רוב אנשי חלם לא אהבו להגיע לבית הדין לקבלת אישור לאהבתם (ובמיוחד הסתייגו נשות חלם מן ההדרכה הפולשנית בדיני טהרת הבית היהודי); אף אחד לא אהב לבא בפני הרכב הדיינים כשנתפרקה החבילה (ובמיוחד הסתייגו נשות חלם שיצאו פעמים רבות כשידן על התחתונה בממון, בגוף ובנפש). אלא שאנשי חלם, מנהג אבותיהם בידם. וכיוון שיש בית דין, ויש דיין, יש מזכירה ויש מנכ"ל – לא שינו ממנהג ישראל סבא.

כך, דור הולך ודור בא ובית הדין על מקומו עומד, עד שפעם אחת נדרש מנכ"ל בית הדין לצאת לוורשה לעשות לביתו. התכנסו אנשי חלם ישבו ודנו שבעה ימים ושבעה לילות. אומרים אנשי חלם ופרנסיה: "בחלם עומד בית דין רבני לתפארת. ואנו איננו לא דיינים ולא רבנים – מה לכהן בבית הקברות ומה להדיוטות שכמונו בבית הדין?". החרו החזיקו רבני העיר אחריהם וענו: "הנה, אנחנו רבנים! מנו אותנו! אנחנו נפסוק לכם בין טהור לטמא, בין איסור להיתר. סמכו עלינו ואל תסורו מן הדבר ימין או שמאל". שמחו אנשי חלם על הפתרון. נתנו לרבנים לנהל את בית הדין ולא תוקן הדין. אך עתה, כיוון שמנכ"ל זה חדש הוא, חשו תושבי חלם במצוקה. ישבו שוב שבעה ימים ושבעה לילות.

אומרים אנשי חלם ופרנסיה: "בחלם עומד בית
דין רבני לתפארת. ואנו איננו לא דיינים ולא רבנים – מה לכהן בבית הקברות ומה להדיוטות שכמונו בבית הדין? איננו עגונים, איננו מסורבות ואיננו חפצים במשרה".קפצו נשות חלם החכמות וצווחו: "הרבנים דורשים לכבודם בלבד. אנחנו איננו רבניות אך מכירות היטב את הבעיות. לא על כסא הדיין מדובר כאן. אדרבה, בבית הדין אין ייצוג נשי – הבה ניתן לאשה לנהל את הרבנים". שמחו אנשי חלם על הפתרון. המנכ"לית החליפה את המנכ"ל, הדיין במקומו יושב והדין במקומו עומד ושוב לא נחה דעתם של תושבי חלם.

שוב התכנסו לדון במשך שבעה ימים ושבעה לילות. אומרים אנשי חלם ופרנסיה: "בחלם עומד בית דין רבני לתפארת. ואנו איננו לא דיינים ולא רבנים – מה לכהן בבית הקברות ומה להדיוטות שכמונו בבית הדין?". רבני חלם אומרים: "כולכם שלנו", נשות חלם זועמות: "רק תחת ניהולנו". והנה עבר שם נוסע אחד מורשה, העיר הגדולה, ושאל על מה רוב המהומה. כשסיפרו לו אנשי חלם על מצוקתם תמה ההלך: "אצלנו בורשה מתחתנים כשאוהבים בלי עזרת הרבנים ונפרדים כשלא מסוגלים לחיות יחד עוד מבלי לשפוך דמעות בבית הדין. ובית הדין הגדול של ורשה משמש בית מדרש לענייני משפחה, הומה אדם וחידושי תורה".

שמעו זאת אנשי חלם, תמהו גם שמחו והחליטו למנות רב מנכ"ל לבית הדין שיפסוק כיצד מתחתנים מרוב אהבה ומתגרשים ברצון ומנכ"לית שתפקח על בניית בית המדרש לענייני משפחה, כי מה לכהן בבית הקברות ומה לאנשי חלם בניהול בית הדין שלהם?

שרגא בר און הנו עמית במכון שלום הרטמן בירושלים ויו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה" לשעבר