סמלי חג הסוכות לניצחון ובטחון, חג הסוכות תשפ"ה

קצת מפליא, אך מאוד מעודד, לראות כיצד לפי מקורות חז"ל חג הסוכות על כל סמליו מבטא לנו ניצחון במאבקנו הנוכחי עם "העמים". שהרי לפי הגמרא במסכת סוכה, ל"ה ע"א, אומר רב אחא בר יעקב על הלולב: דין גירא בעיניה דסיטנא, כלומר זהו חץ בעינו של השטן. וביקרא רבא ל"א ב', מהדורת מרגליות עמ' תרצ"ד, איתא על הפסוק בתהילים ט"ז י"א, "נעמות בימינך נצח": אמר ר' אבין: זה לולב, כמי שהוא נוצח ונוטל באין [ baion ענף תומר, כסימן לניצחון]… מאן דנסיב באיין בידיה אנן ידעין דהוא נצוחייא… כך ישראל… יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן ואנן ידעין דישראל- אינון נצוחייא.

לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם, "ולקחתם לכם ביום הראשון [פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים]" (ויקרא כ"ג מ').

ולא רק את הלולב יחד עם שאר המינים ראו משום סמל לניצחון על האויב, אלא גם הסוכה עצמה ביטאה עבור חז"ל מקום בטוח ומוגן, מקום מבטחים בפני כל אלה הבאים עלינו לכלותינו. וזה על פי הפסוק בישעיה ד' ו', "וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר". ובילקוט שמעוני ח"ב תתפ"ח, על הפסוק הזה נאמר: כתיב, "סכתה לראשי ביום נשק" (תהילים ק"מ ח'). הוי אומר שהסוכה מהווה מחסה והגנה בפני נשקים למיניהם, וזרם של מטר רקטות ודומיהן. ובילקוט שמעוני ח"א תרנ"ג קוראים אנו על אותו פסוק: "וסכה תהיה לצל יומם וכו'"- כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, הקב"ה מסיך ‏עליו מן המזיקין שלא יזיקו אותו. שכן הוא אומר, "באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה" (תהילים צ"א ד').

וישנו קטע ארוך בפסיקתא דרב כהנא, מהדורת מנדלבוים (עמ' 454-453). בשם "פסקא אחריתא דסוכות", ושם נדרש אותו הפסוק "סכתה לראשי ביום נשק"- אמר הקב"ה: לעתיד לבוא עתידים כל אומות העולם להכנס [כלומר: להתכנס] על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, שנאמר, "ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה" (זכריה י"ד ב'), ומה הקב"ה עושה? יוצא ונלחם עם הגויים, שנאמר, "ונלחם בגוים ההם" (שם ג')… ומה עושה [הקב"ה]? מסכך על ראשם של ישראל שנאמר "סכתה לראשי ביום נשק…".

ובהמשך אותו קטע נאמר: … ריבונו של עולם, היאך הדין יוצא? ביד מלאכים הם נמסרים או בגיהנום הן נידונים? אמר להם הקב"ה: הכל מכם והרשות בידיכם להמית אותם במיתה שאתם רוצים, שנאמר, "גאל הדם הוא ימית את הרצח" (במדבר ל"ה י"ט). ולא עוד אלא בעולם הזה כל מי שעושה מלחמה עמכם כאילו עימי הוא עושה, שכך אמר הקב"ה למשה, " נקם נקמת בני ישראל" (במדבר ל"א ב')… ואף לעולם הבא עומדים כל אומות העולם להכחיד אתכם, שנאמר, "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" (תהילים פ"ג ה')… ומה אני עושה להם? מוסרם בידיכם ואתם גובין נקמתי מהם, שנאמר, "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל…" (יחזקאל כ"ה י"ד) וכו'.

ובקשתנו מאת קל בורא עולם שלא רק בעולם הבא יימסרו אויבינו בידינו ונגבה מהם נקמתו ית', אלא גם בעולם הזה ובעת הזאת יקיים הקב"ה את הבטחתו, וכפי שנאמר, "ושמתי פקדתך שלום" (ישעיה ס' י"ז), וישבית מלחמות מקצה הארץ (על פי תהילים מ"ו י') עד כי נזכה לשבת בשלום ובבטחה בארצנו בקרוב בימינו. אמכי"ר.

ד. שפרבר