האם ש"ס משתמשת במועצות הדתיות למינוי מקורבים? רק ב־34 אחוזים מהרשויות המקומיות פועלת כיום מועצה דתית נבחרת, ובשאר הערים פועל ממונה שנבחר ישירות בידי המשרד לשירותי דת. את הנתונים הללו הציג השבוע השר לשירותי דת דוד אזולאי (ש"ס), בתגובה לשאילתה שהגיש ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד).

לפי החוק, עד שנה מהבחירות לרשויות המקומיות חייבת להתמנות מועצה דתית נבחרת. תפקידם של חברי המועצה הוא לפקח על תפקודו של יושב הראש, והם ממונים במשותף בידי הרשות המקומית, המשרד לשירותי דת והרבנים המקומיים.

רק אם אין אפשרות להגיע לבחירת מועצה החוק מאפשר למשרד לשירותי דת לבחור ממונה שינהל בפועל את המועצה הדתית. הבחירות המקומיות נערכו לפני כשנתיים, וברוב הערים אין כאמור מועצה דתית נבחרת – מה שמקנה למשרד לשירותי דת, הנשלט כעת בידי ש"ס, שליטה מלאה במינוי יושבי הראש.

השר אזולאי טען כי הוא מנסה להגיע לבחירת מועצות דתיות, ומסיבות שאינן תלויות בו ההליכים מתעכבים. אולם גורמים בשלטון המקומי אמרו ל'מקור ראשון' שיש ערים שבהן החלו הליכים לבחירת מועצה דתית בתקופת כהונתו של אלי בן־דהן (הבית היהודי) כסגן השר לשירותי דת, והם נעצרו עם כניסת השר אזולאי לתפקידו.

הדברים נתמכים בעובדה שבנתניה נדרשה עתירה לבג"ץ נגד מינויו של אשר אוחנה (איש ש"ס ולשעבר שר הדתות) ליושב ראש ממונה במועצה הדתית. את העתירה יזם חבר מועצת העיר ד"ר ישראל שטבון, והיא הוגשה בידי עו"ד רחל צינקין. עד לעתירה לא החלו בהליכים למינוי מועצה נבחרת. השר אזולאי עצמו התייחס לכך בתשובתו לשטרן ואמר כי "בנתניה יש כרגע בג"ץ שאומר שאנחנו הולכים על הרכב. התחלנו בהליך של הרכב". בהחלטתו הוציא בג"ץ צו על תנאי הדורש מהמשרד לשירותי דת ומעיריית נתניה להשיב בתוך תשעים יום מדוע לא תכונן מועצה דתית בעיר, ומדבריו של אזולאי נראה כי הוחלט להימנע מניסיון להסביר את החסר ולהתחיל במינוי מועצה נבחרת.

החלטת בג"ץ בנתניה עשויה לשמש תקדים משפטי לערים נוספות, ובהן בת־ים, שגם בה הוגשה עתירה נגד מינוי של בני אלחרר כיושב ראש ממונה על המועצה הדתית. אלחרר שימש כראש רשימת ש"ס בעיר, ולפי הסכם הרוטציה היה אמור להתמנות לממלא מקום ראש העיר, אולם הוא התפטר מתפקידו כחבר מועצה והפך ליושב ראש ממונה של המועצה דתית. אם אכן יש כוונה אמיתית לבחור בחברי מועצה דתית ומינוי הממונה נעשה באופן זמני, ויתורו של אלחרר על עתידו כממלא מקום ראש העיר לטובת תפקיד זמני הינו תמוה.

ח"כ שטרן אמר ל'מקור ראשון' כי "זו עוד הוכחה לכך שבחסות המדינה הפכו המועצות הדתיות במדינת ישראל לכר פורה לג'ובים למקורבים. למה למנות הרכב מועצה אם אפשר להצניח מקורב לעמוד בראש המועצה?" לדברי שטרן, יש צורך בשינוי כלל־מערכתי: "צריכים לסגור את המועצות הדתיות, להעמיד את רב העיר כראש המחלקה לשירותי דת ולתת לו את האחריות לא רק לחתום על תעודות כשרות, אלא גם לטפל בהכשרתם ותגמולם של עובדי המחלקה, כולל משגיחי הכשרות. הדבר יגביר את החיבור לא רק בין שירותי הדת לתושבים, אלא גם בין היהדות לתושבי העיר. אני מתכוון לפעול ברוח זו בכנסת".

בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', העוקבת אחר מינוי מועצות דתיות ברחבי הארץ, אמרו כי "הנתון שחשף השר לשירותי דת, שב-66 אחוזים מכלל הרשויות המקומיות אין מועצה דתית כלל, מעיד על כשל מערכתי ותפקודי של משרדו בכל הנוגע לטיפול בשירותי הדת המקומיים. המצב שבו המועצות הדתיות, האמונות על שירותי הדת של אזרחי ישראל, אינן מתפקדות ונגועות בלחצים פוליטיים, הוא מצב אבסורדי.

"יש לתקן את המעוות ולהחזיר את שירותי הדת לידי הציבור והקהילות. יש להגדיל את מספר נציגי הציבור בהרכב המועצה באמצעות הפחתת מספר המינויים האפשרי מטעם השר לשירותי דת ודרך הגדלת מספר הנציגים מהרשות המקומית. יש להביא לכך שהמועצות הדתיות יתכנסו בתוך פרק זמן מוגדר גם אם אין הסכמה פוליטית, ולפשט את תהליכי הבחירה – זאת כדי ששירותי הדת יתפקדו כראוי".

מלשכת השר דוד אזולאי נמסר בתגובה ש"כל הממונים והנבחרים המכהנים במועצות הדתיות הם תוצאה של מינויים שנעשו בתקופת כהונתו של השר הקודם נפתלי בנט. ככלל, מדיניות השר לשירותי דת היא בהתאם להמלצת הגורמים המקצועיים שתחילה יש למצות את האפשרות להקמת הרכב, ובלית ברירה יש לפנות להליך של מינוי ממונה. הדברים אמורים גם כלפי הערים נתניה ובת־ים".

פורסם ב- NRG