מה דעת החינוך הדתי ביחס לחזניות בגן? ביחס לאופי המדוייק של התכנים? קוד הלבוש? וכו'.

  • שאלה כמו זו אנו נשאלים כל הזמן וחשוב לציין: ישנם כללים ברורים ביחס לאסור והמותר בחינוך לגיל הרך. ואולם, ביחס לשאלות הנמצאות במחלוקת רעיונית בתוך החברה הדתית, אין כללים וטוב שכך. העיקרון היחיד הוא שהגן צריך להיות מותאם לקהילתו. אין למשל הנחיה ברורה ביחס לשאלה מה עושות בנות בזמן התפילה. בהתאם לכך, ישנה מדיניות המשתנה מגן לגן ומעיר לעיר. אם ברצונכם לשנות נוהג מסויים – עליכם לגבש בנועם את רוב הורי הגן על מנת לתמוך בכך.
  • נשמח לתת עזרה ועצה. פנו אלינו.

קישורים לחומרים דתיים-ציונים לגני ילדים

מידי פעם אנו מקבלים פניות מהורים אשר מתלוננים על חומרי הלמידה שניתנו לילדיהם בגן. לא אחת, מתברר שהגננות ישמחו לקבל חומרים טובים, כאלו הבנויים על פיסת עולם ציונית דתית.

כהורים, ראוי שתבחינו אלו חומרים מקבלים ילדיכם. הבאנו לרשותכם מספר קישורים לחומרים שונים.

אתרי תוכן:

האגף לחינוך קדם יסודי (משרד החינוך).

תוכניות לימודים באתר החינוך הדתי (החמ"ד)

תוכניות לימודים לגיל הרך (מכללת קיי באר שבע)

אתר מסיבות סיום (מכללת קיי, באר שבע)

קישורים שונים (מרכז פיסגה רמת גן).

פרקי בובות – לימוד פרקי אבות עם הרב ד"ר בני לאו

פורומים לגננות:

פורום גננות דתיות (אוח- משרד החינוך)

אתר הגננת (פורום גננות).

תמונות שונות ליוזמות שונות שנעשו בגני ילדים

גן ילדים

גן ילדים דתי. דמויות נשיות. תודה לחגית באלי

דמויות נשיות בגן חמד

גן ילדים דמויות נשיות. תודה לחגית באלי

תורנית שירה גן חמד

תורנית שירה גן ילדים

תורנות תפילה לבנים ובנות

גן ילדים בחמ"ד

יוזמה של גן חמ"ד בפתח תקווה

יוזמה של גן חמ"ד בפתח תקווה

גני ילדים בחמד

גן ילדים בחמ"ד

הכנסת דמויות נשיות בגן חמד אקורדיון וצ'לו במודיעין

דוגמא לפנייה שבה טיפלנו:

"אנחנו הורים לילד בן 3 שנכנס לגן ממ"ד חדש בירושלים שמשרת אוכלוסיה מסורתית ודתית לאומית. אחרי ראש השנה נפתח הצהרון שמנוהל על ידי המתנ"ס. הצוות היה חביב ואחראי ונראה שתהיה לנו שנה טובה. אבל אחרי כמה שבועות התחלנו לקבל הביתה דפי עבודה מטרידים שהבן שלנו צבע.

לדוגמא על דף אחד היה ציור של אם שנבהלת כשבנה חותך לחם עם סכין גדול. המסר החינוכי היה חיובי אבל עיצוב הדמויות היה מבחינתנו בעייתי. האם היתה עטורה בכיסוי ראש שמאפיין את השכונות החרדיות של ירושלים והבן צויר עם פאות שמגיעות עד הכתפיים. ראוי לציין שאף אחד מההורים או הבנים בגן לא נראה כך.
אנו מעוניינים שבננו יראה את כלל התרבויות הקיימות בחברה הישראלית, אך לא יתכן שהוא יראה רק אחת.

חיפוש קצר באינטרנט הביא אותנו למקור של החומרים האלה- מרפ"ד (מרכזיה פדגוגית) חרדי בגבעת שאול.
כשאישתי אמרה זאת לצוות הם ענו בהתרסה: "האם את רוצה שנביא דפי עבודה עם ילדים בלי כיפה?".

בשלב הזה פנינו לנאמני תורה ועבודה על מנת לדעת האם יש דפי צביעה שהם לא רק חרדים. בתנועה הפנו אותנו לגב' שרה תאומים, חברת התנועה שהיתה בעצמה מפקחת על גני הילדים בחמ"ד. שיחת טלפון קצרה עם שרה תאומים חיזקה אותנו ונתנה לנו את המידע שהיינו זקוקים לו- הכתובת של המרכז הפדגוגי לגני הממ"ד בירושלים ברחוב הנרקיס 7. ואכן ביקשנו מהצוות להביא משם את החומרים החינוכיים.
עכשיו העבודה שלנו כהורים תהיה לוודא שהצוות שמורכב מנשים חרדיות, אכן יטריח את עצמו ויתאים את העזרים החינוכיים לאוכלוסיית המשפחות בגן.

תודה רבה, משפחת …."

צוות התנועה מטפל מידי יום בפניות הקשורות למערכות החינוך הדתי. לרוב, לאחר יעוץ והכוונה קצרה, אנו מצליחים לישב את הבעיה. 

מאמרים שונים

רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

/ , /

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

/ , /

פרופ' שרה סמילנסקי, במחקריה, מצאה שילדים בגיל הרך יודעים לאבחן ולקטלג היטב בין מצבים שונים גם בתוך משפחתם הגרעינית. ילד יודע בדיוק שבבית של סבתא אחת שלו מותר לעלות עם הנעלים על הספה ואילו אצל סבתו האחרת זה אסור בתכלית האיסור…

דוגמא לשילוב יפה של מסורתיים וחילונים עם ילדי ה"כיפות הסרוגות". מצאנו בגן הילדים ביישוב ניר עציון בו לומדים ילדים רבים מהיישוב עין הוד. כולם מכבדים אלו את אלו ומבקרים אחד בביתו של חברו. מפליא לראות עד כמה ילדים רכים יודעים להבחין בין אורחות חייהם לאלו של ילדים אחרים.

ילדים מקבלים בטבעיות רבה את אורח חייהם ואת מציאות חייהם ולומדים להכיר גם מציאות אחרת.

דווקא בעולמם של ילדים רכים רב המשותף על הנפרד.

הדרך בה נתווך לילד, נשדר לו עקרונות ותהליכי חיים, יהוו אבן דרך לעתיד. כשלא נסתגר ונתבדל אולי נצליח לקרב ילדים קטנים, ודרכם אם הוריהם, אל היהדות והמסורת. כך גם נְזַכֶּה ילדים רכים בלימוד קריאת שמע, תפילה וברכות. ובזכות תינוקות של בית רבן נוכל להפוך את תורת ישראל למשמעותית לכלל עם ישראל.

חינוך לגיל הרך

/ /

פורסם ב 'להיות אשה יהודיה' כרך רביעי.

גן הילדים כמראה חברתית – 'תקרת הזכוכית' בגן הדתי
שולמית מנצורה

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

/ /

"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"  (עמוס ג,ג)

השפעה רבה יש לתרבות, למדיניות הכלכלית והחברתית על המשפחה הדתית ועל המסגרות החינוכיות הממ"ד.

גיל חינוך

/ /

פרק שני – גיל חינוך

 

לאחר שבררנו בפרק הקודם את מצבו ההתפתחותי של הילד בגיל הגן ע"פ התיאוריות הפסיכולוגיות השונות, נבקש לעמוד בפרק זה על המבט היהודי בנוגע לגיל המדובר. הנה מתברר, שאף במקורות היהדות נחשבות השנים 3-6 לתחום הזמן בו נקרא הילד (או ליתר דיוק – נקראים הוריו) להיכנס לעולם של חינוך תורני, הידוע בכינויו "גיל חינוך". על מושג זה נרחיב בפרק שלפנינו.

חינוך למצוות בין אדם למקום

/ /

פרק רביעי – חינוך למצוות בין אדם למקום

 

פרק זה מהווה השלמה לפרק הקודם, ועוסק גם הוא בעניין עולם המצוות בחינוך הילד הדתי. בפרק זה נחפש את השבילים לחינוך הילד הדתי במצוות בין אדם למקום. נציג את הקשיים הקיימים בשל הרמה ההתפתחותית בה מצוי הילד, ולאור זאת נציג את דרכי העבודה והחינוך. ההתייחסות לאמונה בה' ולעולם הרוחני של הילד תידון בפרק הששי בעבודה.

גן הילדים הממ"ד בעולם משתנה

/ /

גן-הילדים הממ"ד חייב לספק סולם שבו עולים וצומחים כשרונותיהם של תלמידינו ומתגבשים מבחינה רעיונית בדרכו של החמ"ד. החינוך הדתי מבוסס על יראת שמים וחינוך למצוות ולאהבת ה'.

החינוך למצוות בגן הילדים הממלכתי דתי

/ /

לשמה, ומתוך שלא לשמה בא לשמה – החינוך למצוות בגן הילדים הממלכתי דתי
(בשדה חמד, גיליון 1, תשנ"ז)


"כי נער קטן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניי מה שישיג מן השלמות. אלא שהוא למיעוט שניו וחולשת שכלו, אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיגיעהו בשבילו מן השלמות. ולפיכך, בהכרח יצטרך המלמד שהוא יותר שלם ממנו, שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שניו, ויאמר לו: קרא – ואתן לך אגוזים, או תאנים."

הרמב"ם, בהקדמה לפרק חלק, מושל משל זה בעוסקו בדרכים החינוכיות ובשיטות להוראת דרכי התורה. הרמב"ם בוחר במשל זה להביא את סיפורו של "נער קטן", ובכך פותח צוהר אל עולם החינוך בגיל הרך. בהמשך דבריו מציין הרמב"ם כי אותו נער קטן, "למיעוט שניו וחולשת שכלו אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיגיעוהו בשבילו מן השלמות."

מראה מראה שכל הקיר- מי היפה בכל העיר?

/ /

כולנו גדלנו על סיפור "סינדרלה", על ניצחון יופייה של לכלוכית על אחיותיה המכוערות. העמידה מול המראה והדו-שיח עם הבבואה המשתקפת בה ממחישה איך כבר בגיל הרך מעצבות אגדות הילדות את תפיסת עולמנו. אנו מתוודעים אל חשיבות היופי והחן, ואל הליכתם יד ביד עם תכונות כמו טוב לב, חוש צדק ואצילות נפש.