הקדמה:
בפרשת השבוע אנו קוראים על יציאתם של בני ישראל מעבדות לחירות. אלא, שכידוע כבר מלכתחילה חלק ממטרת היציאה ממצרים הייתה בכדי לקבל תורה ולעבוד את ה'. האם לעבוד את ה' זוהי חירות? האם יש מקום לחוקים וחובות גם ב"חופש"?
1. משחקים- בשלב הראשון נאמר לחניכים שיש להם עכשיו זמן "חופשי" כ5 דקות לעשות בו כרצונם. לאחר 5 דקות נאמר לחניכים שעת משחקים כדורגל אך ללא חוקים. לאחר 5 דקות נעבור למשחק כדורגל עם החוקים הרגילים- אין לגעת ביד מלבד השוער, אסור לעשות "עבירה", אם כדור יוצא מהקו הוא עובר לקבוצה השניה וכו'.
2.שיח: אפשר לשאול את החניכים- קיימנו שלש סוגי פעילות. באחת היה חופש מוחלט, בשניה היה משחק ספציפי אך ללא חוקים, והשלישי היה משחק ספציפי עם חוקים. היכן היה לכם יותר חופש? האם הרגשתם "חירות" בפעילות הראשונה? מה היתרון של כל אחת מהן?
האם כאשר אנחנו בוחרים לשחק משחק עם חוקים מוגדרים מראש, זה אומר שויתרנו על חירות?
3.בואו נלמד יחד את דף הלימוד לפרשה:
א. בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה"
ב. יהודה הלוי:
"עבדי הזמן- עבדי עבדים הם
עבד ה'- הוא לבדו חופשי"
ג. "אין לך בן חורין אלא אדם העוסק בתורה"
ד. למתקדמים- קטע של הרב עדין שטיינזלץ, מצורף בקובץ נפרד.
4. סיכום הפעולה
חלק מלהיות אדם חופשי ועם חירות אמיתית, הוא לא במובן השלילי של "העדר עבדות". חירות אמיתית היא בחירה מרצון להיכנס אל מערכת חוקים טובה ומאירה מתוך בחירה. גם עם ישראל יצא ממצרים אל עבר מחוייבות לתורה אלוקית, וגם כל אחד מאיתנו יכול להרגיש חופש וחירות בתוך מערכת חוקים טובה ונכונה, כשהוא בוחר למעשה להתחייב אליה מרצונו.
שבת שלום!
לשאלות הערות ומחשבות על הפעולה – שלחו לנו הודעה באינסטגרם או בטיקטוק של חדר השאלות!
