הקדמה: בשבת הקרובה נציין את ט' באב, היום שבו נחרבו שני בתי המקדש ומאז המציאות איננה שלמה. במוצאי שבת נתחיל לצום את הצום ולציין את היום הזה בדיני אבלות. בפעולה לשבת נדבר על משמעות היום המיוחד הזה בשבילנו.
מהלך הפעולה:
1.נפתח את הפעולה בכתבה– מצ"ב כנספח 1. בה מסופר על רוכב אופנוע ששכב גוסס בצומת אזור לאחר תאונת דרכים ובמשך דקות ארוכות אף אחד לא עצר לבדוק מה קורה איתו ולגשת לעזור לו. נקרא את הכתבה יחד עם החניכים (אפשר לעצור בכל נקודה בהתאם למה שמתאים לשבט שלכם), ולאחריה:
2.שיח- אפשר להתחלק למעגלי שיח קטנים ובהם לדון על השאלות הבאות: מה את חושבים על הכתבה? למה לדעתכם שאר הנהגים בצומת לא עצרו? האם אתם הייתם עוצרים? מתי בפעם האחרונה עצרתם באמצע היום לעשות משהו אחד שהוא לא למענכם אלא למען האחר? אתם יכולים לתת דוגמאות? איך לדעתכם אפשר ליצור מציאות בה לאנשים יותר אכפת אחד מהשניה? מה אנחנו יכולים לעשות בשביל זה? אם התחלקתם למעגלים קטנים אפשר לחזור למעגל הגדול של כל השבט ולבקש מכל חניך לשתף בכמה נקודות מהשיח שהתנהל בקבוצה הקטנה.
3.נלמד את דף המקורות שמצ"ב כנספח 2.
4.סיכום – ט' באב הוא יום משמעותי בלוח השנה היהודי שמזמין אותנו לעבור בו תהליך. להסתכל על המציאות מסביבנו ולחשוב איך אפשר לתקן, איך אני יוצא/ת מעצמי עוד קצת, איפה אני רואה עוד את האחר מסביבי. ישנה המימרא הידועה בתלמוד ירושלמי יומא דף ה. לפיה "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו." יש לנו משימה – לבנות מחדש את בית המקדש. בית המקדש נבנה בפעילות רוחנית. פעילות של קירוב לבבות, דיבוק חברים, דאגה לאחר ובמעשים המבטאים את היסוד הידוע "ואהבת לרעך כמוך". בואו נקח על עצמנו ביום הזה דבר אחד להשתפר בו, ויחד נשפר את המציאות כולה.
שבת שלום, וצום משמעותי וקל.
