הקדמה: סיפורי האחים, בני יעקב, מלמדים אותנו הרבה על אנושיות. חולשות בצד חוזקות, אהבה לצד שנאה. השבת נלך בעקבות הלקח שלמד יוסף מאז היותו ילד קטן מלא בחלומות מרוכז בעצמו – ועד להיותו בבית האסורים, עם יכולת לראות את האחר ולפרש את חלומותיו.
מהלך הפעולה:
1.נפתח את הפעולה במשחק: נבקש שניים עד שישה מתנדבים – נחלק אותם לזוגות. אחד בכל זוג יצא החוצה והשני מהזוג ישאר בחדר. נבקש מהשני לשנות משהו קטן(!) במראה החיצוני שלו. זה יכול להיות שרוך פתוח, סיכה במקום אחר, חולצה בתוך המכנסיים/חולצה מחוץ למכנסיים וכן הלאה. (גם בנות יכולות לעשות שינוי קטן בהתאמה – להוריד עגיל, לשנות קשירה, להוריד סריג, וכו'.) כל פעם נבקש מחניך אחד לחזור ונשאל אותו – מה השתנה בבן זוגו? כדי שזה יהיה מאתגר אפשר להגביל את התשובה בזמן. 10-20 שניות. אם השני עלה על זה בזמן הקצוב, הזוג מנצח. וכך ממשיכים גם עם הזוגות הבאים – קוראים לנציג שיצא לחדר וכו'.
2.שיח- כמה בחיים שלנו אנחנו מרוכזים בעצמנו – באיך אני נראה, מרגיש וכו', וכמה אנחנו רגישים ורואים את האחר, הסביבה? המשחק הזה כמובן לא מדגים את היכולת הזאת אצל כל אחד ואחת מאיתנו, אבל הוא כן יכול לתת לנו כיוון. האם כשהגעתי היום לסניף הסתכלתי על חברות/חברים שלי על הפנים? הצלחתי לשים לב אם מישהו/י עצוב/ה? אני יודע/ת להיות החברה הזאת שנמצאת בשביל האחרים, ולא רק בתוך הסיפור שלי, איך שאני רואה את העולם ואת החברים ובעיקר את עצמי?
3.נלמד יחד את הלימוד בדף המקורות.
4.סיכום – יוסף כנער מרוכז בעצמו ובחלומותיו. האחים שלו מתוך קנאתם והתרעמותם על התנהגותו מוכרים אותו. משם יוסף עובר תהליך, שנים ארוכות של מרחק מהבית, סבל וניסיון כדי ללמוד על בשרו שקודם כל יש את אלוהים – ואז את האדם. והאדם – הוא חלק אחד מחברה, מעם. הסתכלות נכונה על עצמי תכלול ענווה מול אלוקים לצד הסתכלות על הזולת – כאשר הדאגה האישית לעצמי צריכה וראויה להיות כרוכה יחד עם הדאגה לחברים ולקרובים אליי.
שבת שלום!
לשאלות הערות ומחשבות על הפעולה – שלחו לנו הודעה באינסטגרם או בטיקטוק של חדר השאלות!
