הקדמה: פרשת כי תבוא מסיימת את נאום המצוות של משה רבינו ב2 מצוות שנעשות בדיבור- "וידוי מעשרות" ו"מקרא ביכורים". בפעולה הזו נתמקד במצוות מקרא ביכורים ובמה שמביא הביכורים צריך להגיד. ננסה להבין את המשמעות של מצווה זו לחיינו.
מהלך הפעולה:
1.נפתח את הפעולה בפעילות קצרה. נבקש מכל אחד מהחניכים (אפשר ביום שישי לפני הפעולה אם מספיקים) לחשוב על דמות אחת דומיננטית מהמשפחה שהוא מאד קשור אליה. אם מספיקים להגיד בשישי – אולי אפשר לבקש גם תמונה פיזית (במידה ויש…) של שניהם יחד.
נפתח בסבב שיתוף. כל אחד ואחת יתבקש לשתף מי הדמות שבחר, ולספר על אירוע אחד משותף של שניהם יחד, שיעזור להסביר למה הדמות הזאת במשפחה כל כך דומיננטית עבורו/עבורה.
2.שיח- פתיחת הפעולה היא הזדמנות להסתכל למקום ממנו באנו, שהוא מאד משמעותי בחיינו – המשפחה. זו הסתכלות טובה גם לקראת החגים, הזמן ביחד שיבוא עלינו לטובה, לבוא בעין טובה ובפתיחת הלב לבני הבית שלנו. הסיבה שפתחנו בפעילות הזו היא בהשראת פרשת השבוע, בה אנו מצווים במצוות מקרא ביכורים! במצוות מקרא ביכורים יש נאום שנושא מביא הביכורים למקדש. הוא לא פותח ואומר "תראו את הפירות היפים והחדשים שלי!"- אלא הוא אומר:
"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. ו וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה. ז וַנִּצְעַק, אֶל-ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ. ח וַיּוֹצִאֵנוּ ה', מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל–וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. ט וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". (הקטע הנ"ל מצורף לכם גם בדף הלימוד.) אבל לפני שנעבור ללימוד שווה לשאול את החניכים:
מי מבין מה משמעות הנאום הזה? מה מביא הביכורים אומר בעצם?
תחשבו על החיים שלכם – כשאתם מחזיקים בהישג שלכם, נגיד ציון 100 במבחן. אתם מביאים את המבחן הביתה ואומרים לאמא "סבא רבא שלי עלה ממצרים"? כנראה שלא. אבל מביא הביכורים אומר את הנאום הזה. אתם יכולים לחשוב למה?
3.נלמד את דף המקורות שמצ"ב כנספח 1, שמציע הסבר אחד לשאלות אותן שאלנו. שבטים צעירים יכולים להתרכז רק בפסוקים במקור הראשון שהבאנו במהלך השיח ולדבר עליהם.
4.סיכום – רגע לפי ראש השנה, אנו רוצים להסתכל על ההישגים שהיו לנו השנה בפרספקטיבה של ענווה. מי היה פה לפנינו? מה קרה לו? אנו אמנם מצויים בדור של שפע, דור שחי במדינה ריבונית, שנהנה מפריווליגיות שבעבר לא היו חולמים עליהם. חלק גדול מההישגים שלנו מגיעים בזכות המקום ממנו אנחנו באים, וגם בזכות ה' שנותן לנו את הכוח והתנאים להתקדם ולהצליח בדברים בחיים. הפרספקטיבה הזו חשובה מאד, עוזרת לנו לנהוג בענווה וגם להגיע במקום של הכרת הטוב לראש השנה.
