הקדמה: השבת נתמקד בחנוכה, החג שאותו אנו חוגגים בימים אלו. מאור נרות חנוכה ננסה לחשוב וללמוד על עצמנו, מתי פעם אחרונה עשינו משהו שלא שירת אותנו באיזשהי צורה?

מהלך הפעולה:

1.משחק: לפני שבת המדריכים יכינו משחק חבילה עוברת (אפשר שאחד מהמדריכים ישיר בעצימת עיניים במקום המוזיקה ויעצור אקראית) – עם משימות בסיסיות כמו לקפוץ על רגל אחת, לספר משהו טוב על מישהו מהשבט, להגיד רעיון קטן על פרשת שבוע, להקיף את הסניף פעם אחת בהליכה מהירה, ללכת להגיד לקומונרית תודה רבה, וכדומה. לא צריך הרבה משימות. הפאנץ' הוא שבתוך החבילה העוברת – לא תהיה שום הפתעה! אפשר לדחוס שם גוש נייר מהעיתונים או משהו כזה. החניכים יתאכזבו לבטח ומשם יהיה אפשר לפתוח את הדיון 😊

2.דיון: שיחקנו במשחק, היה כיף וגיבש אותנו חברתית – ובכל זאת כולנו חיכינו להפתעה שבסוף. התרגלנו להיות כאלה שמכל דבר צריכים להרוויח משהו. שמראש ניגשים לדברים כדי שיצא לנו מהם משהו, ולא לשם הדרך או ההנאה. בואו נחשוב יחד (אפשר בשיח קבוצתי, אפשר להתחלק למעגלים קטנים:) האם יש מקומות בחיים בהם אנחנו פועלים לא למען התוצאה הסופית? אם כן אז מתי ואיפה? האם אנחנו רוצים להרחיב את המקום הזה בחיינו או לצמצם אותו?

3.נלמד יחד את דף המקורות של הפעולה.

4.סיכום: בחנוכה אנחנו מצווים לא להנות מהנרות. מנהג נוסף של המהדרים במצווה הוא להסתכל על הנרות במשך חצי שעה. לא לסור מהם. יש כאלו ששרים ליד הנרות במשך חצי שעה ניגונים. ובעיקר לא עושים מלאכה. מה אנחנו מרוויחים מזה? זאת הנקודה. שלא יודעים. שאין רווח חיצוני דווקא. הרבה דברים ברוח הם לא לצורך התכלית התועלתנית אלא בפשטות כדי שמשהו בתוכנו יקרה, ישתנה. שינוי במידות, גדילה כאישיות, מתרחשות הרבה פעמים דווקא ממעשים כאלו. שכלפי חוץ נראים 'לא יעילים', או 'חסרי תועלת', ועדיין אנחנו יכולים לקבל מהם המון ברוח, באור, בבנייה העצמית שלנו.

חג שמח ושבת שלום!

לשאלות הערות ומחשבות על הפעולה – שלחו לנו הודעה באינסטגרם או בטיקטוק של חדר השאלות!