פעולה 3 "מה תעשה כשתהיה גדול?"

 

בפעולה זו נדון בערכה  של עבודה יצרנית בימינו, והאם ניתן בכלל  לדבר על ערך של עבודה יצרנית בעידן פוסט-תעשייתי, שבו תהליך הייצור מאבד ממרכזיותו.

הנושא הזה מעלה סימני שאלה בימים אלה יותר מאשר בימי ראשית הציונות. קשה לתרגם  לדורנו את התלהבותם של החלוצים, שרצו להסיר מעליהם את אבק הגלות ולהתמסר לבנייתה של הארץ. עם זאת, נראה שדווקא בתקופתנו העבודה היצרנית מקבלת משמעות מחודשת. במישור הפרטי, העבודה מחברת את העובד לטבע ולמחזוריותו, בעידן שבו האדם  כבר לא מנהל את אורחות חייו על פי הטבע.

במישור הלאומי, עבודות יצרניות עוזרות לבסס את הצרכים הבסיסיים שלנו על תוצרת מקומית, וגורמות לנו להיות פחות תלויים במדינות ובעמים אחרים. נראה שהססמה שהנחתה את המתיישבים בראשית הציונות, "במקום שבו תעבור המחרשה ייקבע הגבול", עדיין נכונה בימינו במקרים מסוימים.

מטרות:

החניך ישתתף בשיח על ערכה של עבודה יצרנית בימינו.
החניך יכיר בחשיבותה של עבודה יצרנית במישורים שונים.

מהלך הפעולה:

מה תהיה כשתהיה גדול?

נחלק לכל החניכים פיסת נייר בגודל שווה, ונבקש מהם לחלק אותה לפי מידת רצונם לעבוד במקצוע מסוים (רופא/מהנדס/עורך דין/מורה וכו').

נדביק על לוח את כל פיסות הנייר בצורה של קו אופקי, כך שנוצרת דיאגרמה. נבחן מהם המקצועות הנחשקים ביותר בקרב החניכים, ומהם המקצועות הפחות נחשקים.

·         מדוע התוצאות הן כאלה? מה מאפיין את המקצועות המבוקשים?

·         מה מאפיין את המקצועות הפחות מבוקשים?

·         אילו מקצועות כלל לא מופיעים בסקר? מדוע?

·         האם המקצועות 'חקלאי',  'בנאי' או 'מפתח תרופות' מופיעים בסקר? מהי מידת הפופולאריות שלהם על פי הסקר?

 

תחנות

את הפעילויות הבאות מומלץ לעשות בצורה של תחנות שהחניכים עוברים ביניהן. אין בהכרח  קשר כרונולוגי בין התחנות,  אלא קשר רעיוני. המטרה היא לחשוף את החניכים להיבטים רבים ככל שניתן של ערך העבודה היצרנית, ולגרום להם התחבר ולחשוב לפחות על אחד מהם.

תחנה 1: מי חשוב ממי?

נחלק לחניכים את כרטיסיות המקצוע הבאות:

נבקש מהחניכים לסדר פירמידת מקצועות –  מהמקצועות הנחותים ביותר בעיניהם ועד למקצועות הנחשקים ביותר:
·         מהו העיקרון המנחה שעל פיו סידרתם את חשיבות המקצועות? (מעמד/יוקרה/הכנסה).

נקרא יחד את דרשתו של החת"ם סופר על הפסוק "ויתרון ארץ בכל היא, מלך לשדה נעבד" (קהלת ד, יא):

כעת נבקש מן החניכים לסדר שוב את  פירמידת המקצועות,  הפעם על פי הרעיון של החת"ם סופר.

נשאל את החניכים:

·         האם פירמידת המקצועות השנייה זהה לראשונה? מה ההבדלים ביניהן?

·         מהו העיקרון המנחה שהחת"ם סופר מביא בחשבון? (יצרנות-יישוב הארץ-יצירת פרנסה).

·         האם יש כיום  היררכיה בין מקצועות יצרניים לאלה שאינם יצרניים? האם צריכה להיות היררכיה שכזו?

חשוב להזכיר שהחת"ם סופר חי בגולה, ולכן יש להבין דבריו מתוך ההקשר הזה.

לסיכום, ראינו כי עבודת הכפיים היא בעלת משמעות מעצם היותה יצרנית – פעולה המייצרת דבר בעל ערך ומוסיפה לעולם.

תחנה 2: במקום שבו תעבור המחרשה ייקבע קו הגבול

נחלק את החניכים לשתי קבוצות ונקיים תחרות. כל קבוצה תקבל מפה אילמת ושמות יישובים (שנוסדו לפני תכנית החלוקה מ-1947). על כל קבוצה להציב את שמות היישובים במיקומם המדויק ביתר, במהירות הגבוהה ביותר:

 

בסוף התחרות נכריז על המנצחים, ונציג בפני החניכים את מפת החלוקה

שהציעו הבריטים ב-1947:

 

נשאל את החניכים:

ü      האם אתם רואים קשר בין המפות?

ü      איזה גורם משמעותי השפיע על חלוקת הארץ?

ü      האם אתם חושבים שלהתיישבות יש השפעה על קביעת גבולות גם בימינו (למשל באזורי הנגב והגליל)?

לסיכום, ראינו כי עבודת הכפיים והחקלאות הן בעלות ערך ומשמעות טריטוריאלית מובהקת. נשאל את החניכים:

–          האם ישנם תחומים נוספים שיכולים להיחשב כ"חקלאות של ימינו" מבחינה זו?

–          האם הגז הטבעי שנמצא בגבולות הארץ מהווה גם כן "קביעת גבולות" מסוימת?

–          האם שליטה על ייצור מוצרים בסיסיים מסוימים היא "קביעת גבולות"?

 

תחנה 3: מחוברים לחיים

נסדר תערוכה המבוססת על ארבע התמונות הבאות.

נבקש מן החניכים להסתובב בין התמונות לפרק זמן קצר. לאחר מכן נקיים אתם דיון, וננסה להבין מה משמעות התמונות:

–          האם לכל התמונות יש אמירה משותפת כלשהי? מהי?

–          מהי הביקורת המובעת בכל אחת מן התמונות?

–          האם אתם חשים הזדהות עם אחת מן התמונות?

–          האם וכיצד ניתן לתקן?

–          כיצד כל זה קשור לעבודת כפיים ולחקלאות?

נסכם ונאמר כי עבודת האדמה מחברת את האדם אל מחזוריות הטבע. ניתוק ממנה

הופך את האדם למנותק מהשפעות  היום והלילה ומהשפעת עונות השנה. החיים המודרניים

הוציאו את האדם אל מחוץ למחזוריות של הטבע, ואף גרמו לו לניכור לטבע ולאיכות הסביבה.

 

תחנה 4: אל השדה

נפרוס את הכרטיסים הבאים ונקיים תחרות התאמה בין ציטוטים

ממאמרו של שלום קרניאל ('אל השדה') לבין הערך שמובע בציטוט:

 

לסיכום

בפעולה זו ניסינו 'לנער אבק' ולהחזיר את מושג היצרנות לשיח

החינוכי, מושג שכבר נשכח מלבותיהם של חניכים רבים. ביקשנו להזכיר שטרם החמיץ ערכה של העבודה

העצמית, ולהעלות מחדש את הדיון על נחיצותה ותרומתה, הן במישור הפרטי והן במישור הלאומי.