פרשת בהר / ארז אשל

 

מאת: ארז אשל. ראש המדרשה למנהיגות 'עין פרת', ומרצה לפילוסופיה פוליטית ומנהיגות.

מהי הנקודה עליה נשענת התורה? כאשר הילל הזקן מתבקש לשאלה זו: "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת", הוא משיב: "דע לך בני – לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה. ואידך פירושה הוא. זיל גמור".

*

 

בפרשת בהר, מנסה רש"י להפנות למצווה שעליה נשענת התורה כולה ומתייחס לפסוק "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ…" שואל רש"י: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? ומפנה אותנו לכך, שבאופן קיום השמיטה נגלה מגמת המהלך של כלל המצוות שניתנו בסיני. האידיאל "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" מופנה אל היובל, מדוע אם כן לא עומד עניין סיני אצל היובל? שיובל אינו ניתן לבחינה באופן מידי, הוא כנס ודגל הניצב אחת ל- 49 שנה המהווה תולדה לאופן בו אנו מקיימים את השמיטות. לא תיתכן קפיצה מריק אל קיום מצוות היובל, אלא אם נקיים השמיטות באופן מתפתח ומשתכלל כך שנהיה מוכנים לקיים את היובל בארץ לכל יושביה.

                                                                               *

אם כן, מהו סוד השמיטה? שמיטת הקרקעות מובנת מתוך הדיאלוג, המחלוקות, התקנות והברורים. הקושי הוא עם שמיטת הכספים של בעלי ההון, שמיטה בה בפשטות אדם לווה כסף מבנק או מבעל הון, על מנת להתפרנס, לבנות ביתו, לחתן ביתו, להציל עסקו, לצורך מרפא ועוד… ומקץ שבע שנים אין בידיו להחזיר, ולא פשע בה. החובות נשמטים! המוסר הישראלי לא יאפשר לאדם להשתעבד, כשם שלא נשעבד ברעיון השמיטה את הדומם – הקרקע, ממנה עולים הצומח והחי, קל וחומר את האדם. מצוות השמיטה דורשת מבעלי ההון/הבנק, להגיע  להסדר ביטול החוב על מנת לאפשר לאדם לפתוח דף חדש עם עצמו ועם החברה בה הוא חי. כך משתחרר האדם מישראל אל מגמת ההתפתחות לשבע שנים הבאות ולא יימצא במגמת ההידרדרות והעצמת חובותיו עד לשעבוד הוא עצמו.

 

*

 

למדנו על הלל כי תיקן את הפרוזבול. למה תיקן? שנמנעו בעלי ממון ללוות, והכלכלה הלכה עם העשירים. בתיקון זה הילל מבטא את אחת מנקודות השפל שהביאה בסופו של דבר לחורבן, שכן מבחינה היסטורית תיקון זה תוקן במאה בה חרב בית שני. מדוע הילל ושמאי לא כפו את העשירים להלוות? שכן אז לא רק הפוליטיקאים היו עושי דברם של בעלי ההון, אלא גם הרבנות והפרופסורים ראו עצמם משרתים ומתבטלים בפני עגל הזהב. סמוך לחורבן מתרחש אירוע שההיסטוריה ביקשה להצניעו, יום בו נפסקה הלכה ב- 18 תחומים חדשים: "ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו, ונמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ושמונה עשרה דברים גזרו בו ביום." ועל יום זה נאמר כי: "היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל… תנא ר' יהושע אונייא: תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני: שישה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים". מלחמת אחים בין בית שמאי והלל בה נהרגו רבים, המסתיימת בהסכם בעלית גג תחת איום חניתות, בו נחתמים 18 חוקים. מהם החוקים שעבורם הסכימו להרוג? כולם חוקים כלכלים, המאפשרים פרנסה לאדם מישראל, שכן הכלכלה הינה גורם מרכזי בחירותו של האדם הפרטי ושל ישראל ככלל.*ביכולת קיום שמיטת הכספים עתיד מדינת ישראל מצוי. על מנת שנהיה מסוגלים לקיים שמיטה, יובל ושמיטת כספים, עלינו לחנך דור של בני אדם המבינים את משמעות תפיסת העושר הישראלי. מבקשים אנו עולם עשיר ומרומם, כל אדם על פי כשרון חייו יעשיר נפשו, שכלו או רכושו, על מנת לרומם את המציאות כולה. העשירים בשכלם – לא על מנת לכתוב מאמרים ולזכות בפרס ישראל אלא שיחלקו מידיעתם, הכרתם ותבונתם עם כלל ישראל, עשירים בנפשם – על מנת לרומם שבורי הנפש והעשירים בממונם – לא על מנת לבנות לעצמם ארמונות, אלא על מנת לדאוג שבני אדם יוכלו להתפרנס בכבוד כך שיכולו לעסוק בתורה ולעשות חסד – זו כל התורה.

 

עת לדרוש 18