פרשת "בהר" תש"פ

זורע צדקות מצמיח ישועות פרשת "בהר": 

בפרשת בהר פרק כ"ה פסוקים ד'-ה' הובאו עיקר דיני השביעית בזה"ל:

בשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ.

ועל המילים " כרמך לא תזמור" איתא במועד קטן ג' ע"א:

מכדי זמירה בכלל. זריעה ובצירה בכלל קצירה למאי הלכתא כתבינהו רחמינא? ( פ' מאחר וזמירה היא חיתוך ענפים יבשים של גפנים, ובצירה בענבים, ובשניהם חותכים הקצירה בתבואה, למה צריך שניהם להיכתב) למימרא דאהני תולדות מחייב אאחרינהו לא מחייב.

דרשה זו באה ללמדנו כי עיקר עבודת האדמה היא זריעה וקצירה, וכל יתר העבודות אינן אלא תולדות של מלאכות אלה. והנה ישנה אף זריעה מסוג אחר, והיא מה שאנו אומרים כל יום בתפילת שחרית. בתפילת " לקל ברוך נעימות יתנו". כי שם בהמשך התפילה מופיע "זורע צדקות, מצמיח ישועות"… והניב על פי " זורע צדקות" , "זרעו לכם לצדקה" (הושע י' י"ב) .

והנה בימים אלה שנגזרו עלינו גזירות שונות בעקבות המגפה, ונסגרנו ספונים בביתנו, ונמנע מרבים רבים ללכת לעבודתם שהיא מקור פרנסתם, שקעו רבים בחובות וגזירת העוני נגזרה עליהם, ונמוכו אחינו, ומזהיר אותנו הפסוק " ומטה ידו עמך והחזקת בו" (פרשת בהר, שם, ל"ה)  כלומר: אל תניחהו לרדת ( לשון התורת כהנים שם) אלא תסייע לו לפני שיתמוטט . ובכך אתה מצמיח את ישועתו, כפי שכתוב "מושיעו בעת צרה" ( ירמיה י"ד ח').

וידועים הם דבריו של ר' ראובן מלמד מפונייביץ ( בספרו תפילת חנה) ש"הצדקה זהו הגרעין של הישועה. ולפי מעלת הגרעין כך מעלת הצמיחה", (והובאו דבריו בספר של ר' שמעון ואנונו, אוצרות מפרשי התפילה, ח"ב, ירושלים תשס"ד, עמ' 691). כי אפילו גרגיר אחד של צדקה, דהיינו מתנה מועטת, יש בה לפעמים להצמיח ישועה. ולאחר הזריעה תבוא הקצירה. והיא בהמשך אותה תפילה, כי הוא יצמיח ישועות ויביא  לנו רפואות.

צדקות מסוגים שונים, אם במתנות כספיות, הלוואות וכן הלאה… או מתן סיוע נפשי ועזרה באופנים שונים. תמיכה בדיבור ובמעשה לאלה ששוקעים במועקה נפשית או בשפל כלכלי, יש לה ערך רפואי רב, כפי שידוע לכל. הבה נחזיק בהם, עד שישיגו ידם ושבו לאחוזתם, וקל הברכות יחדש לנו רפואות ויצמיח לנו ישועות בזכות  זו שזרענו צדקות.