דרך ארוכה עשתה הציונות הדתית מאז התגבשה כתנועה דתית-לאומית ועד היום. בדרך זו התהוו בה תתי זרמים שונים, התפתחו תפיסות שונות בעניינים הקשורים למעמדה של מדינת ישראל כשלב בגאולה, היחס לשרות בצה"ל ובעיות שונות הכרוכות בו, מעמדם של רבנים בציונות הדתית ועוד. בכמה מהנושאים הללו עוסקים המאמרים והסרטון שלמטה:
ציונות דתית
תגיות
חינוך רבנים/רבנות דת ומדינה הלכה הפרדה תאים באוניברסיטאות הציונות הדתית רונן לוביץ גיור בתי דין ממ"ד/חמ"ד כשרות דתיים/ דתיים וחילונים נשים חרדים נאמני תורה ועבודה בחירת רבנים פעולה פרשת שבוע חברה אמנות פרשות התורה בני עקיבא שירותי דת הרב דניאל שפרבר תפילה שבת פמיניזם הפרדה מגדרית גרעינים אמונה ציונות פוליטיקה דעות יהדות מנהיגות אחריות קהילה מלחמה פעילות/פרויקטים תקשורת נישואין קהילות לימוד אורתודוקסיה/אורתודוקסיה מודרנית
צור קשר
נאמני תורה ועבודה
קיבוץ בארות יצחק, 6090500
טלפון:02-5611761, פקס:1532-5611761
דוא"ל: neemaney@toravoda.org.il
נאמני תורה ועבודה – קולך,
ע"ר 58-005-242-1
המושגים "קידוש השם" ו"חילול השם" / רונן לוביץ
/ ציונות דתית, רונן לוביץ / אופציונלי /המושגים "קידוש השם" ו"חילול השם" הם מושגים בעלי תוקף הלכתי שמקורם במצוות התורה (ויקרא כב 32): "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מושגים אלה מהווים יסודות חשובים במחשבה היהודית ובתודעת התפקיד הדתי של יהודים שומרי מצוות. המאמר מבקש להראות כיצד התפיסות הרווחות בציונות הדתית לגבי משמעותה הדתית של מדינת ישראל, יוצרת חידושים מרחיקי לכת בהבנת מושגים אלה, תוך התאמתם לשינויים שחלו במעמד ישראל בין העמים בזמננו.
צבא ומלחמה בהגות של הציונות הדתית/ רונן לוביץ
/ ציונות דתית, רונן לוביץ / אופציונלי /דומה שרק בציונות הדתית התגבשה השקפת עולם סדורה המבקשת לדון במלחמות ישראל במבט-על אידאולוגי. השקפה זו מופיעה בכתבים רבים של רבנים בציונות הדתית, ולאלה נודעת השפעה ניכרת על עיצוב תפיסותיהם של מי ששייכים לחברה זו. טענת היסוד של מאמר זה היא שרבני הציונות הדתית פיתחו תובנות חדשות אשר יצרו תשתית תאולוגית מקורית המביאה אותם לראות את העימות הפיזי שבין מדינת ישראל לאויביה בדרך ייחודית, שונה לחלוטין מזו הרווחת בחברה הישראלית הכללית.
הציונות הדתית האידיאלית/ רונן לוביץ
/ ציונות דתית, רונן לוביץ / אופציונלי /ראוי לעניות דעתי להכיר בכך שבציונות הדתית של זמננו מפכים שני זרמים המובחנים זה מזה בהשקפת עולמם ובאורחות חייהם: האחד, מתאפיין בדפוסים תורניים-שמרניים של חשיבה וסגנון חיים, והאחר בדפוסים דתיים-ליברליים יותר, ובקצרה: הד"ל והחרד"ל.
דעת תורה והציונות הדתית/רונן לוביץ
/ ציונות דתית, רונן לוביץ / אופציונלי /המושג 'דעת תורה' במובן שאנו משתמשים בו כיום אינו מופיע כלל, עד כמה שידיעתי מגעת, בכל ספרות חז"ל ובכל דברי הראשונים והאחרונים שאת מימיהם אנו שותים, והוא מוכר לנו רק מן הדורות האחרונים. המקור היחיד שבו מוזכר מושג זה בדברי חז"ל הוא בגמרא (חולין צ, ב), ושם עניינו שונה, ובמידה מסוימת אף מנוגד למשמעותו כיום . בראשונים ניתן למצוא את הביטוי 'דעת תורה', אך במובנים שונים מאלה המשמשים בזמננו .
היכן אפוא החל לצמוח המושג 'דעת תורה' במובנו המוכר כיום, ומהו הרקע להתפתחותו?