דעות 102 — DEOT 102
צעקת דם עבדך השפוך. פרשת ויצא תשפ"ד
כדרכם של אחינו בני ישראל עיינתי אף אני בפרשת השבוע, ועמד לפניי הפסוק בפרק כ"ח פסוק י"ג, "והנה ה' נצב עליו ויאמר: אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך". מפסוק זה לימדונו רבותינו ז"ל בקידושין כ"ו ע"א, שנכסים שיש להם אחריות (כלומר קרקעות וכו') נקנים אף בחזקה. חזקיה למד הלכה זו אף מן הפסוק בירמיה מ' י', "שבו בעריכם אשר תפשתם"—במה תפסתם? בישיבה. ואילו דבי ר' ישמעאל הביא פסוק אחר. "וירשתם אתה וישבתם בה" (דברים י"א ל"א). במה? בישיבה, וגו'. וראו בתורה תמימה שם פסוק י"ג (עמ' קל"ב אות ט"ו), שהביא מספר תורת חיים דמכאן ילפינן שהשוכב על דבר קנאו בשכיבה. (וראה בתורה שלמה, של הרב מ"מ כשר, עמ' 1137, אות צ"ו. שהעיר כי יש לתקן את מסקנתו בפירוש מאמר זה, ואכן מדובר ברכישת הקרקע).
ואולם בקוראי דברים אלה ראיתי בעיני רוחי את הגופות של אחינו ואחיותינו מבית ישראל השכובות והשרועות על פני הארץ מתבוססות בדם. ואמרתי בלבי, שכיבה דומעת מתבוססת בדמים זו היא זו שקנתה, לא רק את תבוסת המתים ותפוסתם (ראה רמב"ם הלכות טומאת מת ט' ג'…), אלא אף קנין איתן בכל קצוות ארצנו (וכפי שמרומז במדרשי לקח טוב ושוחר טוב. כאן, ועל פי תוספתא כתובות ב' א', ירושלמי קידושין א' ה', בבלי שם כ"ז ע"א, וכו'). כי בדמים יקרים נקנתה ארצנו הקדושה, בדמי עבדיך השפוכים. אך הקב"ה "ידין בגוים מלא גויות" (תהילים ק"י ו'), בהנחילו לעמו "ארץ רבה". ודמים בדמים נגעו, דמם של אחינו ואחיותינו הנאבקים בשדות דמים, ובעזרתו ית' יעמדו לקץ הימין ויקנה לנו ניצחון לנצח עולמים.
ד. שפרבר
