ראיון עם הרב סיוון מס

 לא מזמן התעוררה סערה תקשורתית סביב הסמכת רבנים חילונים על ידי "מכון תמורה". לאור זאת החלטנו לראיין את הרב סיוון מס שיסדה את המכון, מנהלת אותו ומוכרת כרב החילוני הראשון בארץ 

ניסינו לברר מהי חילוניות ומהן תפיסותיו של הזרם היהודי הגדול ביותר בארץ.  

מה זאת יהדות חילונית?

זו תפיסת עולם שרואה את היהדות כתרבות כאשר הדת היא חלק ממנה אבל היא לא זהה וכוללת את כל מרכיבים נוספים, ובנוסף היחס אל התרבות שלנו שהוא יחס אנושי ריבוני. מערכת האמונות של אנשים שחיים אורח חיים חילוני הם שהאמונות מתבססות על ערכים אוניברסליים שיש להם ביטוי בתוך התרבות שלנו. למשל- ערך לא להרוג אנשים סתם הוא ערך אוניברסאלי בינלאומי וזה ערך מקובל אבל כל אחד שנמצא ביוניברס הזה נולד לתוך התרבות שלו והביטוי שלה הוא נלקח מהתרבות הזו. ואם הטקסט המכונן של התרבות היהודית הוא המקרא והביטוי של לא להרוג אנשים סתם הוא לא תרצח אז זה חלק מהתרבות וזה הביטוי שלו למרות שהוא מקובל גם באמונות אחרות.  

ואמונה באל לא שייכת לתרבות שלנו?

חשוב להבין שתפיסת העולם שלנו שונה, העיקר נמצא במקום אחר ממה שאתה מדבר עליו – אם אתה הצעת שהגרעין הוא האמונה באל והמצוות שהגיעו מהאל אז הרי אדם החי אורח חיים חילוני לא חי כך, זה לא אומר שהוא לא חי בתרבות יהודית, אלא הוא חי חיי תרבות יהודית ולא לוקח חלק בדת היהודית. דת היא חוק, וזו המשמעות של דת זו מערכת חוקים ואדם שחי אורח חיים חילוני לא חי אורח חיים שמקיים את החוקים האלה. אני לא אומרת שכל היהודים החילונים לא מאמינים באל ובגלל זה יותר קל לי לא להגדיר יהודי חילוני אלא לנסות ולתאר תפיסת עולם של אדם חילוני שמביאה לאורח חיים מסוים. תפיסת עולם חילונית סוברת שאדם הוא ריבון לבחירה שלו – הוא יכול לבחור. אנשים ישראלים הם אנשים שיוצרים לעצמם פאזל או יוצרים חלקים של הפאזל של התרבות היהודית כפי שהם חושבים שזה מתאים להם ובשום חיבור אני לא אזלזל , יש אנשים שזה נוצר אצלם מתוך הרגל ויש כאלה שבחרו מתוך התחברות עמוקה והחלטה מושכלת. כשאנשים באים להתחתן באמצעותי ואומרים שהם לא רוצים להתחתן בטקס דתי, אחד הדברים הראשונים שאני מבררת היא האם הם בכלל הסתכלו על הטקסטים המסורתיים, אגב הרבה אנשים שמתחתנים בטקס מסורתי גם לא בחנו את הטקסטים אבל זה דבר אחר. לדעתי, אם אתה מחליט שאתה לא רוצה להתחתן בטקס עם הטקסטים המסורתיים לפחות תברר ממה אתה מסתייג ואם אתה בכלל מסתייג ממשהו. אני מאמינה שההחלטה צריכה לבוא מתוך השכלה ולא רק מהרגשת סלידה. התפיסה היא שאדם חילוני צריך להשקיע לא פחות מאדם דתי. יש כאן תפיסה של אחריות ומחויבות לחיים שלנו ולבחירה שלנו. אני חושבת שאחד האסונות שקרו לאנשים החילונים בארץ במשך עשרות שנים זה שעיקר העיסוק היה במה לא, וזה נבע בעיקר מסיטואציה פוליטית לא רצויה שבה מפלגות דתיות קיבלו כוח על חיים חילונים ויצרו הרבה התנגדות. הדור שלנו קם ואמר עד כאן, אנחנו רואים ביהדות ענין חיובי ואנחנו רוצים לחפש למה אנחנו משתייכים ולהפסיק להגדיר את עצמנו על דרך השלילה. אנחנו מחפשים תוכן שמשקף את תפיסות העולם שלנו. אנחנו לא יכולים רק לקבל תוכן שמשקף אמונה באל שמשפיע על החיים שלך כי זו לא אמונתנו. במקום להגיד זה לא משקף אז יאאלה גמרנו, אנו מחפשים מה כן מתאים. כשאנחנו חוגגים את כל החגים ומקיימים את הדברים שאנחנו בוחרים לקיים אנחנו לא שואלים את עצמנו כל הזמן שאלות על ההיסטוריה והעבר. אנחנו לא נחגוג את יציאת מצרים רק אם אכן יציאת מצרים אכן התרחשה. לחג יש כמה מישורים מישור אחד הוא אקדמי והוא ביקורת המקרא וארכיאולוגיה ובה אני בודקת מה כן התרחש ומה לא התרחש אבל זה לא ישפיע על היחס של לחג סוכות או פסח. הסיפורים ןהאישים שבהם הפכו להיות חלק מהתרבות שלנו ואנחנו חוגגים את החגים כי הם חלק פעיל בתוך התרבות שלנו. אז באותו מישור אם אין לי ויכוח אם אהרון ומשה היו בסיפור אז גם אין לי ויכוח אם אלוהים היה קיים או לא, אני עדין יכולה לחגוג את החג הזה גם אם כל הדמויות הקיימות בסיפור אינן קיימות כחלק מהמציאות שלי אבל הם כן קיימים כחלק מהסיפורים המכוננים בתרבות שלי. 

ולתפיסתך איך התרבות תורמת לנו? למה צריך להתבסס על משהו בכלל?

אדם נולד לתוך תרבות וזוהי שותפות הגורל, עכשיו אתה יכול לבחור מה אתה עושה עם זה. האם אתה ממצא את הפוטנציאל התרבותי שלך והאם אתה חי טוב עם זה או אתה בוחר להתעלם מהתרבות שלך ובוחר תרבות אחרת. אני מאמינה שלאדם יותר טוב שזהותו ברורה לו ושהוא יודע מאיפה הוא בא ומה הבסיס של האמונות שעליהן הוא גדל, הם לא נולדו יש מאין הם שייכים למשפחה ולקהילה ולעם ולהיסטוריה – אנחנו לא נולדים מנותקים. במיוחד כשאנו עוסקים בשרידות כל הזמן אז צריך לברר על מה אנחנו נלחמים ולמה אנחנו נלחמים להשאר פה, המהלך הציוני שאבותינו היו שותפים אליו הביאו אותנו לכאן אבל כאשר אנחנו בוחרים להשאר פה זה כבר בחירה שלנו ואנו צריכים לבחון אותה. 

האם את חושבת שישנה מעלה מיוחדת לתרבות היהודית או שמה התרבות הזו כמו כל התרבויות אך היא עדיפה מפני שזו התרבות שלך?

אני לא אובייקטיבית, אני מאוד אוהבת להיות יהודיה ואני לא יודעת מה היה קורה אלמלא הייתי נולדת לתרבות אחרת אם הייתי בוחרת להתגייר בצורה זו או אחרת כדי להפוך להיות יהודיה. אני יודעת שלחיות בתוך היהדות זו חוויה טובה ועשירה יש לה הגות וספרות ואמנות והיסטוריה מרתקת וחיובית ביותר ואחת הסיבות שאני עוסקת בנושא זה כי חבל לי שיש הרבה אנשים שחיים אורח חיים חילוני שלא יותר מודעים לאוצרות של התרבות שלנו. אין לי תחושה של בחירה מאונס אלא יש לי תחושה של שותפות ואולי במקום שותפות גורל שהשתמשתי בה מקודם זוהי שותפות מזל.  

מאילו דברים בחברה הדתית את מסתייגת?

אני רואה בעיה בתוך מערכות החינוך העצמאיות שלא שאפות לתת לילדים וילדות את מקסימום המיומנויות למצות את הפוטנציאל האנושי שלהם בתוך החברה הרחבה וזה דבר שאני מסתייגת ממנו, אני חושבת שאנחנו חייבים לחנך את הילדים שלנו ולתת להם את מרב הכלים וזו חובה הומניסטית בסיסית ואני לא בטוחה שכל מוסדות החינוך העצמאיות באמת עושות את זה, וזה מדאיג אותי. האוטופיה שלי  היא שכל הזרמים יוכלו לחנך על פי דרכם אבל שתהיה בינינו איזו אמנה בסיסית של זכויות הילד לחינוך שהיינו מסכימים עליה ואז באמת אנשים היו בוחרים את החינוך בדרך שהכי מתאים להם ולא היו מוותרים על ההגשמה של הפוטנציאל האנושי.  

האם יש מסר שהיית רוצה להעביר לציבור הדתי?

אני חושבת שהדבר הכי מסוכן לכולם הוא שאננות וסטריאוטיפים, אנשים צריכים להלחם בכל כוחם נגד הסטריאוטיפ של מישהו שהוא לא אתה. אני מקווה שנהיה הומניסטים באמת ושנדע לא ליפול לבור של הסטריאוטיפ ההדדי.   

 

הראיון נערך ע"י יותם ברום