רגע – חוק גפני המתוקן עובר בכנסת.

רבים במערכת החינוך הממלכתיות נשמו השבוע לרווחה. 'חוק גפני' שהיה אמור לעבור השבוע בקריאה ראשונה בכנסת, עבר אמנם, אבל עוד לפני כן הוא עבר שינוי כזה, שהפך אותו לחוק חסר משמעות.

אב תשס"ט, אלישיב רייכנר

שמו הרשמי של החוק הוא חוק "מוסדות חינוך מוכרים חרדים", וח"כ משה גפני מ'יהדות התורה' ביקש להעניק באמצעותו הכרה מלאה לשתי רשתות החינוך החרדיות – החינוך העצמאי ורשת מעיין החינוך התורני.
המשמעות הכלכלית של החוק המקורי הייתה שהמוסדות החרדים יזכו לקבל תקצוב מלא מצד המדינה והרשויות המקומיות, ללא כל התחייבות מצדם לתוכן הלימודי. בנוסף, ההצעה של גפני כללה גם חובה על הרשויות להקצות מבני חינוך לרשתות החרדיות.
במערכות החינוך הממלכתיות היו שחששו שהתקצוב לו יזכו המוסדות החרדים על פי הצעתו של גפני, ישאיר בידי בתי הספר החרדים עודפים כספיים משמעותיים, מכיוון שעלות אחזקתם של מוסדות אלו פחותה בהרבה מעלות אחזקת בתי ספר ממלכתיים המחויבים לתפעל מעבדות, ציוד ספורט, פעילות תרבות, ועוד. חששם של אנשי הממ"ד היה שהתקצוב המלא לו יזכו המוסדות החרדים יביא הורים, בעיקר משכבות מוחלשות, להעדיף על פני בית הספר הממ"ד בעירם, את המוסד החינוכי החרדי שבו ילדם ישהה שעות רבות יותר, וגם יקבל ארוחה חמה.
חשש אחר שהעלו בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' שנאבקה נגד החוק, היה בנושא הקצאת מבנים לבתי ספר. לפי הצעת החוק המקורית של גפני, במקרה שבו בית הספר הממ"ד בעיר מכיל מעט תלמידים ולבית ספר החרדי יש מצוקת כיתות, החרדים היו יכולים לדרוש ולקבל את המבנה של בית הספר הממ"ד.
לכאורה, לתלמידים החרדים מגיע שוויון מלא, ולחוששים מבריחת תלמידים מהממ"ד לחינוך החרדי צריכים לומר שזו טיבה של תחרות הוגנת, ושעליהם להתמודד עמה. אלא שבבסיס הויכוח על החוק המקורי של גפני עמדה סוגיית לימודי הליבה. המתנגדים לחוק טענו שמכיוון שבתי הספר החרדים אינם מלמדים מקצועות כמו מתמטיקה, אזרחות ואנגלית, הם אינם מאפשרים לתלמידיהם לרכוש השכלה שתאפשר להם השתלבות בשוק העבודה. בכך הם מחלישים את כלכלתה של מדינת ישראל, ולכן אין זה צודק להעניק להם תקציב שווה לתקציב שמקבלות המערכות הממלכתיות.
בסופו של דבר, בעקבות פעילותם של ח"כ זבולון אורלב ושר החינוך גדעון סער, שינתה ועדת החינוך את הצעת החוק של גפני וקבעה שבתי הספר של שתי הרשתות החרדיות הגדולות לא יזכו למעמד מועדף, ושכל מוסדות החינוך שבמעמד "מוכר שאינו רשמי" ימשיכו לקבל מהרשויות המקומיות מימון בשיעור של 75% בלבד. התיקון לחוק גם קבע שהרשויות יוכלו לתקצב את מוסדות החינוך "המוכר שאינו רשמי" בשווה-כסף ולא רק בכסף, כפי שהיה עד היום.
ביום שני עבר החוק המתוקן בקריאה ראשונה ובמערכות החינוך הממלכתיות נשמעה צפירת הרגעה.