ש"ס בעד, 'כולנו' נגד ומה חושבים בבית היהודי על חוק הכשרות?

המשבר הראשון של הממשלה בסוגיית דת ומדינה כבר כאן – אולם דווקא למפלגת "הבית היהודי" אין אמירה ברורה בעניין: "חוק הכשרות" שיזם ח"כ יואב בן צור מש"ס לא נידון היום (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה בשל התנגדותה של מפלגת "כולנו", הסמן הליברלי של הממשלה הנוכחית, שכבר החלה לשדר מסרים חריפים כלפי ש"ס.

אם תהיתם מהי דעתה של "הבית היהודי", המפלגה הציונית דתית שמבקשת לצאת מהמשבצת המגזרית ולהפוך למפלגה כלל ישראלית, הרי שבה מעדיפים לשבת על הגדר. למעשה המפלגה תומכת בחוק שאמור לשמר את סמכותה של הרבנות הראשית במערך הכשרות.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' חתום על ההצעה, וגם בעבר, סגן השר לענייני דת הרב אלי בן דהן, שהיה אמון מטעם מפלגתו על הנושא, תמך בהשארת המצב הקיים על כנו, אבל למרות שח"כ מטעם המפלגה חתום על ההצעה, ביחס למשבר הנוכחי ההנהגה הרשמית של המפלגה ממלאת את פיה מים ואינה מעוניינת להתבטא.

חוק הכשרות נועד למנוע מבעלי עסק להציג את עצמם ככשרים על סמך תעודת כשרות של גוף פרטי, ולשמר את סמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל על הנושא. הסוגיה נידונה בימים אלה בבית המשפט העליון, והחוק נועד לחדד את מונופול הרבנות, ובכך למנוע מהמערכת המשפטית להקנות סמכות לגופים אלטרנטיביים לספק תעודות כשרות, בתוכם ארגון "השגחה פרטית" שהולך וצובר תאוצה.

על פי פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, לחוק הקיים, לבעל עסק אסור להציג את עצמו כ"כשר" ללא תעודת רבנות, אך מנגד מותר לו להציג תעודה מגוף כשרות פרטי שבה ייכתב שהוא "מפוקח". הרבנות לעומת זאת מעוניינת כי כל הגדרה המתייחסת לכשרות – במפורש או לא – תיאסר להיכתב ללא תעודה מטעמה.

נימוקי הרבנות וחברי הכנסת החתומים על החוק מפורטים בהצעה: "כשם שלא תעלה על הדעת האפשרות שרופא יציג עצמו כזה בלי אישור מתאים כחוק, כך לא ניתן לאפשר לכל אזרח להכריע בשאלת כשרות המוצר ובהצגתו ככזה אלא רק על ידי הגורם המוסמך בחוק בסטנדרט אחיד ובאמצעות גורם ציבורי נטול אינטרס כלכלי (הרבנות. מ"ג)". לפיכך, הם מציעים את התיקון שנועד "לשלול את האפשרות מבעלי בתי אוכל או יצרנים להציג מצג כשרותי מכל סוג שהוא, שעה שלא ניתנה להם תעודת הכשר, וזאת על מנת להגן על הצרכן שומר הכשרות".

בין המתנגדים לחוק נמנה גם ארגון "נאמני תורה ועבודה", שמקדם מודל כשרות חלופי שיאפשר לגופי כשרות פרטיים לספק שירותי השגחה, ואילו המדינה – קרי, הרבנות – תשמש כרגולטור בלבד. גם שם השתמשו בהשוואה לתחום הרפואה, והסבירו כי גופי כשרות פרטיים כמוהם כשרותי רפואה פרטיים, המותרים בחוק.

בארגון אמרו כי "במקומות רבים במדינה מערכת הכשרות נגועה בסיאוב רב ובחוסר אמון, תנועת "נאמני תורה ועבודה" סבורה כי כמו בשאר הנושאים המערכת זקוקה להסדרה כוללת ומוסכמת. הניסיונות הקוסמטיים של סיעות ש"ס ויהדות התורה באמצעות הגשת הצעות חוק מעין אלו, יובילו לקריסה מוחלטת של מערך הכשרות ולפגיעה באופיה היהודי של מדינת ישראל". "זוהי התעלמות מוחלטת מהצורך הדחוף בהסדרת יחסי דת ומדינה. התעלמות איננה פתרון; הבעיות ביחס לכשרות, גיור, בתי הדין הרבניים וקבורה לא יעלמו ועלינו כחברה לפתור אותן".

כזכור, בספטמבר 2014, הוגשה עתירה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים, שנקנסו בגין העובדה שהציגו את עסקיהם ככשרים באתרי האינטרנט שלהם. זאת, כשלא הייתה ברשותם תעודת כשרות שהונפקה על ידי הרבנות הראשית. בתשובת המדינה לעתירה שהוגשה באמצעות עורכת הדין ריקי שפירא רונזברג, כתב היועץ המשפטי לממשלה כי הצגת "תעודת השגחה" מגורם שאינו הרנות הראשית אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות ואין להטיל קנסות בגינה.

משמעות קביעה זו למעשה, היא שבעל עסק שאינו מפוקח על ידי הרבנות, יוכל להציג תעודה שמעידה על כשרות המזון אותו הוא מגיש, אולם בתנאי שלא תוזכר בה המילה "כשר", ויובהר כי אין מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית. חוות דעת זו לא הייתה מקובלת כלל מצידה של הרבנות הראשית. בתגובה לדברים מסר מנכ״ל הרבנות אלחנן גלט כי "חשוב להבין שהחלטה כזו פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק. חשוב מכל החלטה כזו פוגעת בכשרות של בתי העסק, וברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

מגישי העתירה מצידם, הבהירו כי הם מעוניינים ביותר ממה שנאמר בקביעת היועמ"ש, וסבורים שאין מונופול לרבנות בעניין זה, וגם ללא השגחתה יש להתיר להציג את העסק ככשר. העותרים הוסיפו כי האופן שבו מפורש החוק כיום, מונע מבעל בית אוכל לפרסם אותו כ"כשר" כאשר הינו אכן כשר, רק משום שאין הוא מחזיק בתעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. לפי העותרים, פירוש כזה "אינו משרת כלל את תכלית חוק איסור הונאה בכשרות, שהיא מניעת הטעיה של ציבור הצרכנים". בנוסף, טענו העותרים כי הדבר אף פוגע אנושות בחופש העיסוק של העותרים על פי חוק יסוד חופש העיסוק.

כתוב ע"י מנדי גרוזמן

הכתבה המקורית מופיעה באתר nrg