תגובה מותיקי התנועה על ביקורתו של הרב ישראל רוזן ביחס למקור ראשון

 

 

 

 

 

לרב ישראל רוזן שלום

במאמרך בעלון "שבת בשבתו" של פרשת 'בשלח', אתה מותח ביקורת על המוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" ועל עורכו יואב שורק (בלי לנקוב בשמו) מכיוון שהם נותנים במה למאמרים של כותבים קונסרבטיבים ורפורמים, ומגלים אהדה לתיקונים בהלכה.
כמו מתפללים אחרים בבית הכנסת בו אני מתפלל קראתי את מאמרך בעניין רב. אצל קוראים לא מעטים שלא הכירו את "מקור ראשון" המאמר שלך עורר רצון לקרוא אותו, כך שמבחינה מסוימת הוא השיג מטרה הפוכה מזו שכיוונת אליה. אני עצמי סבור שהמוסף "שבת" הוא בטאון מרתק, הדן בסוגיות שמעניינות את הציבור הציוני-דתי, ועושה זאת בצורה יסודית ואמיצה. שאלתי מכרים שלי שחתומים על העיתון וכולם חושבים כמוני. הזירה הדתית בישראל היא היום דינמית.  

הדור הצעיר בזירה זו כולל דתיים המקפידים על קלה כחמורה בצד דתיים-לייט, דתל"שים, חרדים שגולשים באינטרנט וחילונים שמחפשים קשר ליהדות ולומדים בבתי המדרש החדשים לחילונים. הם הקהל של ערוץ היהדות ב-ynet‏, של סדרות טלוויזיה כמו "סרוגים" ושל מגזין התרבות החדש לדתיים "מוצש" בעריכת אלעד טנא. דיונים על שינויים בהלכה נראים לקהל הזה דבר טבעי ומובן מאליו. החרמה של קונסרבטיבים ורפורמים נראית לו מגוחכת ולא במקום.
אי אפשר להתעלם מכך שאתה עצמך, כראש מכון "צומת", תרמת לא מעט למגמה המכשירה שינויים בהלכה. אם בסוף שבוע של תנועת נאמני תורה ועבודה רבנים מכובדים משתמשים בשבת במיקרופון וברמקול, הם עושים זאת בזכותך. מאמריך בזכות הגיור הציוני-דתי והצה"לי המקל (שבת בשבתו, פרשת נשא תשס"ט, 28.5.09; פרשת חיי שרה תשע"א, 28.10.10) ומאמרך בעד ברית הזוגיות כנוסח של "נישואים אזרחיים" (פרשת כי-תשא תשס"ט, 14.3.09) הם שתי דוגמאות מתוך כמה וכמה שבהן אתה מצדד בשינויים בהלכה שהם לאו דווקא שינויים "טכנו-הלכתיים". בספרי "מהפכות בהלכה" (ספריית מעריב 2002) מכון צומת ואתה אישית מוזכרים כמה וכמה פעמים כמובילי המגמה של דינמיות הלכתית.
לי עצמי יש לא מעט נחת מההתפתחויות האחרונות. כשהצטרפתי בשנות ה-80 לתנועת נאמני תורה ועבודה, ואח"כ להנהלת התנועה, היינו קבוצה קטנה של פעילים וחשנו שאנו קול קורא במדבר. היום, כאשר התנועה מונה אלפי חברים ומונהגת על ידי הנהלה צעירה ונמרצת, וכאשר רעיונות שמתפרסמים בבטאון התנועה "דעות" נדונים בהרחבה בבטאונים מכובדים כמו "אקדמות" של בית מורשה (שגם עליו יצא באחרונה הקצף תחת הכותרת "הרפורמה דופקת בדלת") וכמו "מקור ראשון", אני חש שלא עמלנו לריק.
בברכה
פרופסור יורם קירש
האוניברסיטה הפתוחה