תגובתו למאמרו של זאב קם 'זריקת מרץ לרבנות'
פורסם במקור ראשון פרשת אחרי מות קדושים, ט' באייר תשע"ג
מאמרו של זאב קם מהשבוע שעבר 'זריקת מרץ לרבנות' שדן במודל הקהילתי המוצע על ידי נאמני תורה ועבודה וד"ר הדר ליפשיץ, טומן בחובו בשורה חשובה לחברה הישראלית בנושא שרותי הדת. במגמה להעשיר את הדיון הציבורי בנדון, אנו מבקשים להציע מודל קהילתי 'כחול לבן' שמותאם לצרכים הייחודיים של החברה כאן בארץ, ואף נוסה בהצלחה בשנים האחרונות במגוון מקומות יישוב. עם זאת, הצעתנו איננה מחייבת שינוי רדיקלי בכל מערך הרבנות הקיימת.
עמותת "לקראת שליחות" (מיסודו של 'יד אבי הישוב') פועלת מזה כשלושה עשורים בתחום הרבנות הקהילתית בארץ ובחו"ל, ובעשור האחרון מתמקדת בהכשרה מקצועית והקניית מיומנויות קהילתיות לרבנים, לצד סיוע בשילובם של בוגרי התכנית בקהילות ברחבי הארץ. עד כה, כחמישים בוגרים הביאו פנים חדשות לרבנות הקהילתית בארץ.
בשנת 2007 החלה העמותה ביוזמה משותפת עם המכון הגבוה לתורה באונ' בר אילן. היוזמה הייחודית נועדה לסייע לקהילות לקלוט רבנים בוגרי התכנית לשורותיהם ולהעסיקם בשכר באמצעות תכנית מימון שאפשרה לקהילה להעסיק את הרב ולממן את משכורתו במשך שלש שנים על בסיס עקרון של 'מצ'ינג'. תוכנית זו בוצעה בהצלחה ב-15 קהילות שונות ומגוונות (ספרדים ואשכנזים, ערים ויישובים, קבוצים ומושבים). בכל הקהילות למעט אחת המשיך הרב להיות מועסק ע"י הקהילה גם בתום תקופת הסיוע.
על אף השוני התרבותי והסביבתי בין הקהילות הללו, המשותף ביניהם מבטא היטב את מהותו של המודל הקהילתי. בכל הקהילות, חברי הקהילה בחרו את רבם לאחר תהליך קהילתי רחב שכלל הגדרת צרכים ותאום ציפיות, נסחו הסכם עבודה בין הקהילה ורב וקבלו על עצמם לשלם את משכורת הרב. שלושת העקרונות הללו חייבים לעמוד בבסיס כל הרחבה של המודל הקהילתי ברמה הארצית על מנת להופכו למעשי ולהביא לשינוי של ממש בעולם הרבנות, וכפי שגם התבטא סגן השר הרב אלי בן דהן, בראיון עם מיכאל טוכפלד "האתגר: רבנות מעורבת ומקרבת" ('יומן' י"ח בניסן, תשע"ג)
הלקויים הקיימים במערך הרבנות, פורטו לאחרונה שוב ושוב, ואף תוארו בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה מחודש מאי 2010. היתרונות העצומים של המודל הקהילתי מאפשרים תיקון של רוב רובם של הליקויים: בחירת רב ע"י הקהילה במקום מינויים פוליטיים; הסכם עבודה כולל מנגנון בקרה ופקוח של מקבלי השרות – הקהילה; פלטפורמה כלכלית עצמאית להעסקת הרב ללא תלות בגורמי חוץ. בנוסף לכל אלו, נסיוננו מלמד על הצורך החיוני בהכשרה מקצועית שתעסוק בחידוד התודעה לצד הבנת המשמעות של עבודה רבנית בסביבה קהילתית. לא מן הנמנע שהכשרה בסיסית לצד השתלמויות מקצועיות יהפכו להיות חלק מהשפה 'הרבנית'.
עד כה, הוביל המגזר הפילנטרופי את התהליך של מיסוד הרבנות הקהילתית המתחדשת. הניסיון המצטבר של עמותת "לקראת שליחות" וגופים אחרים מקבילים הוכיחו שהחברה הישראלית בשלה לפיתוח וטיפוח של רבנות קהילתית "מעורבת ומקרבת", בליווי וסיוע ממשלתי. כמובן נותר מקום רחב לדיון נוקב על פרטי הפרטים, החל משאלת המימון התקציבי (מס וולנטארי? כספי תמיכה בדומה ליוזמות חברתיות אחרות? ועוד) ועד לדרך העיצוב של יחסי הגומלין בין רבני הקהילות, לרבני השכונות והרבנות הראשית.
בשנים האחרונות, התברר שקיימת קשת רחבה מאד של גורמים פוליטיים, דתיים וקהילתיים המאוחדים בעמדתם שהעצמתה של הקהילה והפיכתה למקור של זהות יהודית וישראלית עבור כלל הצבור, עשויה להביא מזור ולו חלקי לתחלואי החברה. על כן, יש הזדמנות היסטורית לבנות קואליציה רב-מפלגתית למען מיסוד הרבנות הקהילתית, פלטפורמה עתיקת יומין שמסוגלת גם לתת מענה עכשווי לקהלים שונים בציבור הישראלי בעלי צרכים שונים וגישות שונות. מצדנו, אנו ממליצים למקבלי החלטות במשרד הדתות להקפיד על חלוקת הנטל בין המדינה לקהילה, תהיה אשר תהיה, במפתח של 60%-40% כביטוי לעקרון שמרבית האחריות על העסקת הרב צריכה להימצא בידי הקהילה. הקהילה בסופו של דבר היא הגוף המעסיק, וממילא בוחרת את הרב, משלמת את שכרו ואף תקבע את מידת הצלחתו והמשך תפקידו. המדינה, מצדה, תראה זכות ואף חובה לקדם, לתמוך ולעודד קהילות לבנות ולטפח את חייהן הרוחניים. הרבנות הקהילתית הייתה מאז ומעולם בישראל, דרך המלך לטיפוח חיי הרוח, הרבצת תורה ברבים, וקירוב רחוקים.
המחבר הוא מנכ"ל "לקראת שליחות" תוכנית להכשרת רבנים קהילתיים ושילובם בקהילות.
