תדמיתה של השבת – דיון סוער בשדולה ליהדות ישראלית

בשדולה ליהדות ישראלית שהתכנסה לדון בתדמיתה של השבת הישראלית, נחשף לראשונה גם סקר בנושא שערך מכון "פאנלס" עבור עמותת "שערים".

מהסקר עולה שלמעלה מ -75% מהצעירים בגילאי 18-20 מתנגדים לפתיחת הקניונים והחנויות בשבת ויותר מ-50% מהם, בהתאמה, גם נגד תחבורה ציבורית. לעומתם, מעל 50% מקבוצת הגיל של בני 50 ומעלה בעד תחבורה ציבורית, פתיחת חנויות ומסחר בשבת.

עוד מממצאי הסקר כי 40% מהאוכלוסייה הדתית בעד תחבורה ציבורית בשבת.

בנוסף, לעומת 9%-16% מהנשאלים שנוהג לעבוד או ללמוד בשבת  ציינו 80.3% כי הינם נחים ומכינים ארוחת שבת משפחתית, כש-53.5% בעד סגירה חלקית/מלאה של קניונים וחנויות בשבת.

 

ציטוטים

בנושא: למה לי שבת ישראלית?

"יש מתח שכל הזמן מאיים עלינו", פתחה ח"כ רחל עזריה (כולנו), יו"ר השדולה להתחדשות יהודית את הדיון: " המתח הדתי הזה מלחיץ חילוניים שמפחדים משבת כהלכתה ודתיים שמפחדים כי ייגנבו להם את השבת…התכנסנו לדון בשבת הישראלית שנוצרה כאן עם השנים, אבל מהי השבת הזו מבחינת החברה הישראלית? איזו יהדות אנו רוצים לקיים כאן?".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שותף לעמדתה של ח"כ עזריה בנושא האמנה שגיבשו פרופ' גביזון והרב מידן שאומרת כן לתרבות ופנאי בשבת, לא למסחר, ותחבורה ציבורית מצומצמת. הזכיר את הצעת החוק שהוגשה  לאורה: "הדברים שמנחים אותי בנושא יהדותה של מדינת ישראל זה שאם בעוד 100 שנה לא נוכל לתת לאדם חילוני משמעות יהודית – לא נהיה במדינת ישראל. החרדים והדתיים לבד לא סוחבים את המדינה הזאת. האם היהדות של מדינת ישראל מאפשרת ליהודי התפוצות להזדהות? מסופקני. הלוואי שלא היה צריך חקיקה, אבל המציאות מוכיחה שיש בכך צורך".

רון חולדאי – ראש עיריית תל אביב – יפו: "כתוב "שבת וינפש". זה לא מיועד לפלח אוכלוסיה מסויים. הויכוח הוא ויכוח פוליטי ולא הלכתי. מדובר בהחלטה פוליטית מ-1947 שם נקבע העיקרון לפיו – יום המנוחה יהיה יום השבת ודתות אחרות יישבתו לפי דתם. אולם כוחות השוק מחליטים מה יפעל בשבת – והדתיים וגם החילוניים מעדיפים להעלים עין-  למשל, השבת הפכה להיות יום הקניות, לא בת"א, אלא בכל מקום אחר. אני מציע שבשבת לא יתקיים מסחר בכלל, אפילו לא קניונים, אך מנגד נאפשר תחבורה ציבורית ושירותי מרכולים.לא שיוויוני ולא יהודי לאפשר רק למי שיש רכב פרטי לבקר את בני משפחתו וקרוביו. חוסר הנכונות של הדרגים להתמודד, יוצר מציאות אבסורדית שמה שקובע זה כוחות השוק.
על יוזמת החקיקה שתעגן את השבת

הרב ד"ר בני לאו: "אם היינו מצליחים שלא תהיה חקיקה – אולי היינו תורמים לשבת בישראל. החקיקה תהרוג את השבת. השבת יקרה לחברה הישראלית, הנרות והסעודה בכפוף למושג "זכור את יום השבת". לעבור מזוכר לשומר לא יהיה טוב כי זו כפייה".

אלי סהר – "ישראל היום": "אני רוצה לייצג את בני הנוער הדתיים אוהבי הספורט. לא יכול להיות שנער דתי שמאוד אוהב כדורגל – לא יכול לשחק. ההתאחדות לכדורגל קבעה כי קבוצות נוער ישחקו בשבת בבוקר. אלוף ישראל בסייף הלך לבג"צ כדי לדרוש שהתחרות לא תתקיים בשבת. במקרים אלו צריך חקיקה, שקבוצת ספורט וספורטאי שלא רוצים לשחק בשבת – יאפשרו להם, כמו שקיים כבר בכדורסל. יש הדרת דתיים מכדורגל ומרוב סוגי הספורט".

קובי ברדה – מינהלת ליגות הכדורגל: "אין תרחיש שכדורגל יתקיים שלא בשבת. יש הגבלה של זכויות שידור ומצוקת מגרשים מוארים שלא מאפשרת לקיים ליגות בימי חול".

 

על פתיחת המרכולים

קובי כהן – רשת "סופר יודה": העובדים החדשים אצלי לא נקלטים אלא בתנאי שיעבדו בשבת. עובדים שיכולים לעבוד שישה ימים, בוחרים את היום החופשי שלהם. סגירת החנויות שלנו בשבת תהיה בגידה בקהל הלקוחות שלנו"

חגית כץ שינובר – רשת קופיקס: " שהמנהלים יישבו בבית וייהנו מהשבת בזמן שהעובדים עצמם לא יכולים לנוח?"

 

לסיכום

הרב רונן לוביץ' – נשיא תנועת נאמני תורה ועבודה: "התנועה חרטה על דגלה את הסדרת מעמד השבת בצורה מוסכמת; יותר תרבות ופחות מסחר. צריך לשאוף ולעודד בשבת – תרבות קהילתית המשקפת את החברה הישראלית, כגון: פעילות מגוונת במתנסים. כאשר תהיה יותר תרבות כך יפחת הלחץ על המסחר. יש לשאוף לעסוק בתכנים חיוביים, בעלי מכנה משותף רחב ובבית המחוקקים לתרגם זאת לחוק".

מיכל ברמן – מנכלי"ת פנים, איגוד ארגוני התחדשות היהודית בישראל: " שבת היא הסטרט-אפ היהודי המצליח ביותר בכל הזמנים. השכלנו לשווק את המוצר הזה למיליוני אנשים החיים בתרבות המערבית. הגיע העת להכיר במגוון הרחב של החברה הישראלית-יהודית ועל כל רצף הזהויות המאכלסות אותה. על מדינת ישראל לאפשר לכל אזרח לבחור את היהדות שלו, ובעיקר – לכבד כל בחירה. אמנת גביזון מידן מייצרת קנה מידה ערכי, על  נבחרי הציבור –  הרשות המחוקקת – לשקף קנה מידה זה בחקיקה ולייצר מרחב  ציבורי הראוי לחברה הישראלית: מרכזי תרבות פתוחים ומרכזי מסחר סגורים".

 

פורסם במורשת