תוכן המחקר- יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי
מומלץ לקרוא את המחקר בקובץ P.D.F הנמצא מעלה
מאז ראשית העלייה מאתיופיה מופנים העולים ובניהם לחמ"ד, וזאת מתוך הנחה כי החינוך הדתי מתאים יותר לילדים שגדלו בחברה מסורתית.[1] בנוסף, ההפניה למסגרות חינוך דתיות הינה דרישה של הרבנות הראשית, במסגרת תהליך הגיור "לחומרא" אותו דורשת הרבנות הראשית מחלק מהעולים מאתיופיה.[2] באופן עקבי למדיניות זו, שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היה והינו גבוה מחלקו היחסי של החמ"ד במערכת החינוך. לאור הזיקה המיוחדת של יוצאי אתיופיה לחמ"ד, ישנה חשיבות לבחינת השתלבותם ומצבם של התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד. חלק זה מוקדש לבחינת סוגיה זו ותוצג בו תמונת מצב עדכנית אודות שילובם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי והעל-יסודי, על פי נתוני משרד החינוך.
הפרק הראשון בחלק זה (פרק עשירי) ייבחן את המגמות הנוגעות לשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד ולרמת האינטגרציה שלהם במוסדות החמ"ד.
הפרק השני (פרק אחד-עשר) יעסוק בתלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות ממלכתיים-דתיים, ויציג נתונים הנוגעים לפיזור הגיאוגרפי שלהם ולפיזור שלהם בין מוסדות נפרדים ומעורבים.
הפרק השלישי (פרק שנים-עשר) יציג את ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד במבחני המיצ"ב במקצועות הליבה, בהשוואה לכלל תלמידי החמ"ד ולתלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחינוך הממלכתי.
לפרקים אלו נקדים הסבר על בניית מסד הנתונים והמתודולוגיה.
מסד הנתונים והמתודולוגיה – חלק ד'
מרבית הנתונים בהם השתמשנו בחלק זה התקבלו לפי בקשה מיוחדת ממשרד החינוך.[3] נתונים משלימים נשאבו ישירות מהמערכת האינטרנטית של משרד החינוך "במבט רחב – מספרים על מערכת החינוך", המספקת נתונים כמותיים אודות כמות תלמידים, כיתות ומוסדות לימוד לפי פילוחים שונים. בנוסף, נעזרנו רבות בדו"ח מיוחד שפורסם ע"י הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) אודות ההישגים הלימודים של תלמידים ממוצא אתיופי בבחינות המיצ"ב במתמטיקה, עברית, אנגלית ומדעים בשנים 2008-2013.[4]
נתוני משרד החינוך מספקים נתונים אודות ילדים ובני נוער שעלו מאתיופיה או שאחד מהוריהם לפחות עלה מאתיופיה. לפיכך, לאורך המחקר אנו מבחינים בין 'תלמידים עולים מאתיופיה', 'תלמידים בני עולים מאתיופיה' ו'תלמידים ממוצא אתיופי', בהתאם להגדרות הבאות:
- תלמידים עולים מאתיופיה: תלמידים ילידי אתיופיה שעלו מאתיופיה
- תלמידים בני עולים מאתיופיה: תלמידים ילידי הארץ שאחד מהורים לפחות עלה מאתיופיה
- תלמידים ממוצא אתיופי: 'תלמידים עולים מאתיופיה' ו'תלמידים בני עולים מאתיופיה'
כתוצאה משיטת מיון זו ומהנסיבות הדמוגרפיות, השוואת נתוני השנים 2009 ו-2015, השנים העומדות בתשתית הניתוח שלנו, מראה כי באופן אבסולוטי מספרם של התלמידים ממוצא אתיופי פחת מ-36,019 בשנת 2009 ל-35,613 תלמידים בשנת 2015, ואילו מספרם של התלמידים שעלו מאתיופיה פחת מ-15,093 ל-12,040 בשנים אלו.
לכל אורך המחקר התייחסנו תמיד רק לתלמידים הלומדים במוסדות חינוך רגילים, תוך השמטה של תלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד, וזאת בשל המבנה השונה והמאפיינים הייחודיים של החינוך המיוחד. עם זאת, אוכלוסיית המחקר כוללת תלמידי חינוך מיוחד הלומדים במסגרת החינוך הרגיל, בכיתות חינוך מיוחד או כיחידים. הסיבה לכך היא בעיקרה טכנית ונובעת מסוג הנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך.
כפי שנאמר במבוא, המחקר עוסק בתלמידי החינוך היסודי והעל-יסודי. מסיבות היסטוריות שונות, חלוקה זו איננה מקבילה באופן מלא לחלוקה בין תלמידי כיתות א'-ו' לתלמידי כיתות ז'-יב'. כך למשל, בשנת 2014, קרוב לשליש מתלמידי כיתות ז'-ח' במגזר היהודי בחינוך הרגיל למדו במוסדות חינוך יסודיים. בהתאם לנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך, ההבחנה שמחקר זה עורך הינה לפי שלבי הלימוד במוסד הלימודים ולא לפי כיתות הלימוד. באופן כללי, בקבצים שהתקבלו ממשרד החינוך מוסדות החינוך הרגיל מחולקים ל-5 קבוצות לפי הקריטריון של שלבי הלימוד במוסד: (א) יסודי בלבד, (ב) יסודי וחטיבה עליונה, (ג) חטיבת ביניים בלבד, (ד) חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, (ה) חטיבה עליונה בלבד. לצורך המחקר, התייחסנו לתלמידים הלומדים במוסדות מקבוצת 'יסודי בלבד' כתלמידים בחינוך היסודי, ולתלמידים במוסדות מקבוצות 'חטיבת ביניים בלבד', 'חטיבת ביניים וחטיבה עליונה' ו'חטיבה עליונה בלבד' כתלמידים בחינוך העל-יסודי. בשל הקושי לסווגם לאחת מהקטגוריות הנ"ל, לא לקחנו בחשבון כלל את הלומדים במוסדות מקבוצת 'יסודי וחטיבה עליונה' (לפי נתוני 2015, שיעורם בחינוך היהודי הרגיל נמוך ממחצית האחוז).
פרק עשירי: השתלבותם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד
במהלך השנים חלו שינויים בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 1998 כ-74% מהעולים מאתיופיה למדו בחמ"ד (היסודי והעל-יסודי).[5] שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2001, לפי נתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעורם ירד ל-66%.[6] נתונים עדכניים יותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משנת 2004, מאפשרים להבחין בין תלמידים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובתיכונים. לפי הנתונים, כ-68% מהעולים מאתיופיה למדו בשנת 2004 בחמ"ד – כ-76% בחינוך היסודי וכ-64% בחטיבות הביניים ובתיכונים.[7]
נתונים מעודכנים ומסודרים שהתקבלו ממשרד החינוך לשנים 2009 ו-2015 מאפשרים לעמוד במדויק על המגמות העכשוויות בכל הנוגע לשילובם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד. כאמור לעיל, בנתונים אלו ישנה חלוקה בין תלמידים שעלו מאתיופיה לבין תלמידים שנולדו בארץ ושאחד מהוריהם לפחות עלה מאתיופיה. לוח מס' 41 מציג את כמות התלמידים ממוצא אתיופי שלמדו בחינוך היסודי בשנים 2004, 2009 ו-2015, לפי סוג פיקוח.
לוח מס' 41: תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי, לפי סוג פיקוח, 2004-2015
| תלמידים עולים מאתיופיה | תלמידים ממוצא אתיופי[8] | ||||
| 2004[9] | 2009 | 2015 | 2009 | 2015 | |
| כמות תלמידים | 5,470 | 6,737 | 4,172 | 18,298 | 16,682 |
| חמ"ד (%) | 76% | 81% | 68% | 59% | 49% |
| חינוך ממלכתי (%) | 22% | 16% | 26% | 37% | 44% |
| חינוך חרדי (%) | 2% | 2% | 6% | 4% | 7% |
לפי הנתונים, בשנים האחרונות (2009-2015) חלה ירידה משמעותית בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד היסודי, הן בקרב התלמידים שעלו מאתיופיה והן בקרב כלל התלמידים ממוצא אתיופי (כ-17% בשני המקרים). לעומת המגמה החדה בחינוך היסודי, בחינוך העל-יסודי התרחשה באותו פרק זמן ירידה הרבה יותר מתונה בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות ממלכתיים-דתיים. נתונים אלו מסוכמים בלוח מס' 42.
לוח מס' 42: תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך העל-יסודי, לפי סוג פיקוח, 2004-2015
| תלמידים עולים מאתיופיה | תלמידים ממוצא אתיופי | ||||
| 2004 | 2009 | 2015 | 2009 | 2015 | |
| כמות תלמידים | 9,731 | 8,046 | 7,560 | 17,012 | 18,092 |
| חמ"ד (%) | 64% | 71% | 69% | 52% | 47% |
| חינוך ממלכתי (%) | 36% | 28% | 31% | 47% | 52% |
| חינוך חרדי (%) | 0% | 1% | 0% | 1% | 1% |
כפי שניתן לראות בלוח, בשנים האחרונות (2009-2015) חלה אמנם ירידה בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד בחטיבות ביניים ובתיכונים, בעיקר בקרב בני העולים מאתיופיה, אך זו מצומצמת מזו שנרשמה בחינוך היסודי (כ-3% בקרב העולים מאתיופיה וכ-10% בקרב כלל התלמידים ממוצא אתיופי).
הירידה בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי והעל-יסודי הלומדים במוסדות ממלכתיים-דתיים עשויה להיות תוצאה של תהליכי חילון העוברים על יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות.[10] בנוסף, גם לפעילותו של משרד החינוך בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר החינוך לסגירת בתי ספר בהם ישנו ריכוז גבוה של תלמידים ממוצא אתיופי (ראה להלן בסעיף אודות פיזורם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד) הייתה ככל הנראה השפעה שלילית על שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד, וישנם שעברו לחינוך הממלכתי בחסות התהליך. בנוגע לשינויים שנרשמו בחינוך היסודי, הדבר עשוי לנבוע גם משינויים שהתרחשו בשנים האחרונות באופיו של החמ"ד היסודי, המתבטאים בגידול נרחב בהיקף ההפרדה המגדרית ובהתחזקות החינוך ה'תורני'[11], הממעט לקלוט לשורותיו תלמידים ממוצא אתיופי (ראה בנתונים שיובאו להלן בפרק אחד-עשר: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד – פילוחים נבחרים).
למרות המגמות האחרונות, גם כיום השיעור הגדול ביותר של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי לומד בחמ"ד. בנוסף, אף בחינוך העל-יסודי, בו שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד נמוך משיעורם בחינוך הממלכתי, שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד גבוה באופן משמעותי מחלקו היחסי של החמ"ד במערכת החינוך (כ-13%). כמו כן, הן בחינוך היסודי והן בחינוך העל היסודי, שיעור העולים מאתיופיה הלומדים בחמ"ד גבוה אף יותר, ככל הנראה בשל כך שמשפחותיהם חשופות ומשולבות פחות (ביחס למשפחות בני העולים מאתיופיה) בחברה הכללית, ובשל כך שרבים מהם נמצאים בתהליכי גיור "לחומרא" של הרבנות הראשית.
שלב המעבר ממוסדות החינוך היסודיים לחטיבות הביניים ולתיכונים משמש בעבור בני נוער רבים הזדמנות לשנות לא רק את מוסד הלימודים, כפי שנדרש מטבע הדברים, אלא גם את סוג ואופי מוסד הלימודים. כלומר, בחסות המעבר מחינוך יסודי לחינוך על-יסודי הם עוברים מפיקוח לפיקוח. סוגיה זו מטרידה את מנהל החמ"ד כבר שנים רבות, ובשנת 2010 אף הוקמה וועדה ארצית תחת השם "והעמידו תלמידים הרבה" שנדרשה לבחון דרכים למנוע מעבר תלמידים מהחמ"ד למוסדות חינוך אחרים.[12] בשורות הקרובות נבחן האם ובאיזה היקף תופעה זו מתרחשת בקרב תלמידים ממוצא אתיופי, בעזרת השוואת נתוני הלומדים בחינוך היסודי בשנת 2009 לנתוני הלומדים בחינוך העל-יסודי (חטיבות ביניים ותיכונים) בשנת 2015, כשש שנים לאחר מכן. במידה מסוימת, מדובר למעשה במעקב אחרי אותם ילדים ובני נוער.[13] תרשים מס' 14 מציג את שיעור התלמידים ממוצא אתיופי שלמדו בחמ"ד בחינוך היסודי בשנת 2009 ובחטיבות הביניים ובתיכונים בשנת 2015, בהשוואה לשיעור הלומדים בחמ"ד בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים.
תרשים מס' 14: שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד בחינוך היסודי (2009) ובחינוך העל-יסודי (2015)
הנתונים המוצגים בתרשים מלמדים כי במעבר מהחינוך היסודי לחטיבות הביניים ולתיכונים חלה ירידה בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי – עולים ובני עולים – הלומדים בחמ"ד, כלומר, במסגרת המעבר משלב חינוך יסודי לשלב חינוך על-יסודי רבים מהתלמידים ממוצא אתיופי עוזבים את החמ"ד. לאן הם עוזבים? נוכל להציע תשובה לכך בעזרת לוח מס' 43, המציג את ההתפלגות של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי בשנת 2009 ובחטיבות הביניים ובתיכונים בשנת 2015, לפי סוג פיקוח.
לוח מס' 43: תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי (2009) והעל-יסודי (2015), לפי סוג פיקוח
| תלמידים עולים מאתיופיה | תלמידים ממוצא אתיופי | |||
| יסודי (2009) | על יסודי (2015) | יסודי (2009) | על-יסודי (2015) | |
| כמות תלמידים | 6,737 | 7,560 | 18,298 | 18,092 |
| חמ"ד (%) | 81% | 69% | 59% | 47% |
| חינוך ממלכתי (%) | 16% | 31% | 37% | 52% |
| חינוך חרדי (%) | 2% | 0% | 4% | 1% |
הלוח מלמד כי העזיבה של חלק מהתלמידים ממוצא אתיופי את החמ"ד עם תום החינוך היסודי הינה לחינוך הממלכתי ולא לחינוך החרדי, שכן רק בחינוך הממלכתי ניתן לראות עלייה (משמעותית) בשיעורם של התלמידים ממוצא אתיופי במעבר לחטיבות הביניים ולתיכונים. אפשר ועזיבה זו נובעת מהתרחבות החלק של ההורים וילדיהם (ביחס לרשויות) בתהליך בחירת מוסד הלימודים במעבר מחינוך יסודי לחינוך על-יסודי, ומהעלייה במעורבות התלמידים עצמם, שלרוב קרובים יותר מהוריהם לעולם החילוני, בתהליך הבחירה. כמו כן, ייתכן והדבר נובע משכר הלימוד הגבוה המקובל במוסדות רבים בחמ"ד העל-יסודי.[14]
נתוני שנת 2015 מאפשרים לבחון את ההשתלבות של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי והעל-יסודי גם לפי מגדר. נתונים אלו מסוכמים בתרשימים מס' 15 ו-16. כפי שניתן לראות בתרשימים, שיעור הבנות ממוצא אתיופי הלומדות בחמ"ד גבוה משיעור הבנים, בעיקר בקרב התלמידים שעלו מאתיופיה. על פניו, נראה כי נתונים אלו מלמדים על קליטה ושילוב טובים יותר של בנות ממוצא אתיופי בחמ"ד בהשוואה לבנים ממוצא אתיופי.
תרשים מס' 15: שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד בחינוך היסודי, לפי מגדר, 2015
תרשים מס' 16: שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחמ"ד בחינוך העל-יסודי, לפי מגדר, 2015
אחד ההיבטים המרכזיים הנוגעים לשילוב תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד הוא שאלת האינטגרציה של תלמידים ממוצא אתיופי עם תלמידים שאינם ממוצא אתיופי. לאורך השנים, המדיניות הממשלתית המוצהרת הייתה לשלב את התלמידים ממוצא אתיופי עם האוכלוסייה "הוותיקה", ולמנוע תהליכים של סגרגציה חברתית.[15] כך, בעבר הנהיג משרד החינוך מדיניות של "מכסות", לפיה יש למנוע ריכוז של תלמידים ממוצא אתיופי בשיעור גבוה מ-30% מתלמידי בית הספר ומ-25% מתלמידי הכיתה. מדיניות זו בוטלה בשנת 2002 בעקבות עתירה בנושא לבג"ץ וחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. מאוחר יותר, בתקופתו של שר החינוך גדעון סער (2009-2013), פעל המשרד בכלים אחרים לקידום האינטגרציה של תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך[16], למשל, על ידי סגירה הדרגתית של בתי ספר שלמעלה מ-50% מתלמידיהם ממוצא אתיופי[17]. כמו כן, בנוסף לפעולות שנעשו ברמת המשרד, פועל גם מנהל החמ"ד בשנים האחרונות לקידום האינטגרציה של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד[18].
לוחות מס' 44 ו-45 מציגים מטריצה של פיזור התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי והעל-יסודי, תוך השוואה בין נתוני שנת 2009 לנתוני שנת 2015. הלוחות בנויים כלוחות מצטברים, כלומר, התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות בהם שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הוא גבוה מ-20%, למשל, כוללים גם את התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות בהם שיעור התלמידים ממוצא אתיופי גבוה מ-33%, מ-50% וכיוצא בזה.
לוח מס' 44: כמות מוסדות ותלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי, לפי שיעור יוצאי אתיופיה בבית הספר (מצטבר) , 2009-2015
| שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בבית הספר | מספר מוסדות | מספר התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות אלו | שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות אלו | |||
| 2009 | 2015 | 2009 | 2015 | 2009 | 2015 | |
| מעל 0% | 282 | 311 | 10,766 | 8,157 | 100% | 100% |
| מעל 5% | 169 | 159 | 9,988 | 7,326 | 93% | 90% |
| מעל 10% | 132 | 112 | 8,902 | 6,095 | 83% | 75% |
| מעל 20% | 77 | 54 | 6,775 | 3,602 | 63% | 44% |
| מעל 33% | 42 | 18 | 4,662 | 1,308 | 43% | 16% |
| מעל 50% | 16 | 5 | 2,554 | 361 | 24% | 4% |
| מעל 67% | 8 | 2 | 1,585 | 141 | 15% | 2% |
| מעל 75% | 6 | 1 | 1,290 | 104 | 12% | 1% |
| מעל 90% | 4 | 0 | 1,002 | 0 | 9% | 0% |
| 100% | 0 | 0 | 0 | 0 | 0% | 0% |
לוח מס' 45: כמות מוסדות ותלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי, לפי שיעור יוצאי אתיופיה בבית הספר (מצטבר) , 2009-2015
| שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בבית הספר | מספר מוסדות | מספר התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות אלו | שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות אלו | |||
| 2009 | 2015 | 2009 | 2015 | 2009 | 2015 | |
| מעל 0% | 199 | 233 | 8,885 | 8,526 | 100% | 100% |
| מעל 5% | 120 | 138 | 8,299 | 7,982 | 93% | 94% |
| מעל 10% | 79 | 96 | 7,162 | 6,924 | 81% | 81% |
| מעל 20% | 40 | 38 | 4,799 | 3,890 | 54% | 46% |
| מעל 33% | 16 | 20 | 2,538 | 2,139 | 29% | 25% |
| מעל 50% | 5 | 3 | 889 | 594 | 10% | 7% |
| מעל 67% | 4 | 1 | 843 | 243 | 9% | 3% |
| מעל 75% | 2 | 0 | 626 | 0 | 7% | 0% |
| מעל 90% | 1 | 0 | 255 | 0 | 3% | 0% |
| 100% | 0 | 0 | 0 | 0 | 0% | 0% |
ניתן לראות בלוחות כי בין השנים 2009-2015 חל שיפור ברמת האינטגרציה של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי והעל-יסודי. בשנת 2009, כרבע מהתלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי למדו בבתי ספר בהם למעלה מ-50% מהתלמידים ממוצא אתיופי, ואילו בשנת 2015 השיעור ירד ל-4% בלבד. השינוי בחינוך העל-יסודי היה מתון יותר, כאשר בשנת 2009 כעשירית מהתלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי למדו בבתי ספר בהם למעלה מ-50% מהתלמידים ממוצא אתיופי, ואילו בשנת 2015 השיעור ירד ל-7%.
שינויים אלו נובעים קודם כל מעניין מעשי: כמות התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד פחתה בתקופה זו באופן אבסולוטי מ-10,766 תלמידי יסודי ו-8,885 תלמידי על-יסודי בשנת 2009 ל-8,157 תלמידי יסודי ו-8,526 תלמידי על-יסודי בשנת 2015 (ירידה של כ-24% בחינוך היסודי ושל כ-4% בחינוך העל-יסודי). זאת, בשל מעבר של תלמידים ממוצא אתיופי לזרמי חינוך אחרים בחינוך היסודי והעל-יסודי ובשל הפיחות שחל במספרם של התלמידים ממוצא אתיופי בכלל החינוך היסודי. במצב זה, כאשר כמות התלמידים ממוצא אתיופי פחתה ואילו הכמות של כלל התלמידים גדלה בהתאם לריבוי הטבעי של האוכלוסייה, סביר שהדבר יביא לפיחות במספר המוסדות בהם ישנו ריכוז גבוה של תלמידים ממוצא אתיופי. במילים אחרות: מאחר ובשנת 2015, בהשוואה לשנת 2009, למדו בחמ"ד פחות תלמידים ממוצא אתיופי ויותר תלמידים בכלל, אין זה מפתיע לראות שיפור ברמת האינטגרציה של התלמידים ממוצא אתיופי.[19] בנוסף לכך, השינויים הינם ככל הנראה תוצאה של מדיניות משרד החינוך לסגירת מוסדות בהם ישנו ריכוז גבוה של תלמידים ממוצא אתיופי ופעולות מנהל החמ"ד לקידום האינטגרציה של תלמידים אלו, כמו גם של תהליכים דמוגרפיים וחברתיים של השתלבות של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
פרק אחד-עשר: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד – פילוחים נבחרים
מאז ימי העליות הגדולות מאתיופיה לישראל, התפתחו במספר ערים ריכוזים גדולים של יוצאי אתיופיה. בהתאמה, מערכת החינוך היסודית באזורים אלו מתאפיינת בריכוזים גדול של תלמידים ממוצא אתיופי. נכון לשנת 2015, הערים בהם נמצאים הריכוזים הגבוהים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי הינם: נתניה (1200 תלמידים, 43% מהם בחמ"ד), פתח תקווה (1023 תלמידים, 40% מהם בחמ"ד), ראשון לציון (934 תלמידים, 44% מהם בחמ"ד), באר שבע (880 תלמידים, 49% מהם בחמ"ד), אשדוד (750 תלמידים, 60% מהם בחמ"ד) ורחובות (703 תלמידים, 48% מהם בחמ"ד). בשש הערים האלו יחד לומדים כשליש מהתלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי.
לוח מס' 46 מציג את הפיזור הגיאוגרפי של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי, לפי מחוזות, בהשוואה לכלל תלמידי החמ"ד היסודי.
לוח מס' 46: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי, לפי מחוז גיאוגרפי של יישוב הלימודים, 2015
| מחוז | שיעור תלמידים ממוצא אתיופי | שיעור תלמידים עולים מאתיופיה | שיעור כלל התלמידים |
| תל אביב | 9% | 18% | 7% |
| מרכז | 33% | 22% | 27% |
| ירושלים | 7% | 7% | 13% |
| חיפה | 13% | 19% | 6% |
| צפון | 8% | 11% | 11% |
| דרום | 25% | 21% | 18% |
| יהודה ושומרון | 4% | 3% | 19% |
| סה"כ | 100% | 100% | 100% |
ניתן לראות בלוח כי מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי לומדים במחוזות מרכז ודרום (58% בשתי המחוזות). כמו כן, בהשוואה להתפלגות כלל תלמידי החמ"ד, בארבע מחוזות נמצא שיעור גבוה של תלמידים ממוצא אתיופי: חיפה (13% ו-6% בהתאמה), דרום (25% ו-18%, בהתאמה), תל אביב (9% ו-7%, בהתאמה) ומרכז (33% ו-27%, בהתאמה). מנגד, בשלושה מחוזות שיעורם נמוך בהשוואה לכלל התלמידים בחמ"ד: יהודה ושומרון (4% ו-19%, בהתאמה), ירושלים (7% ו-13%, בהתאמה) וצפון (8% ו-11%, בהתאמה).
בשונה מהחינוך היסודי, בו הרוב הגדול של התלמידים לומדים ביישוב מגוריהם, בחינוך העל-יסודי ישנה נטייה משמעותית בציבור הדתי-לאומי ללימודים מחוץ ליישוב המגורים, ובכלל זה בפנימיות. לפיכך, ההתפלגות הגיאוגרפית של התלמידים בחינוך העל-יסודי שונה מזו שהוצגה בנוגע לחינוך היסודי. לוח מס' 47 מציג את הפיזור הגיאוגרפי של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי, לפי מחוזות, בהשוואה לכלל תלמידי החמ"ד העל-יסודי.
לוח מס' 47: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי, לפי מחוז גיאוגרפי של ישוב הלימודים, 2015
| מחוז | שיעור תלמידים ממוצא אתיופי | שיעור תלמידים עולים מאתיופיה | שיעור כלל התלמידים |
| תל אביב | 11% | 16% | 9% |
| מרכז | 37% | 37% | 31% |
| ירושלים | 9% | 11% | 14% |
| חיפה | 12% | 12% | 7% |
| צפון | 7% | 8% | 11% |
| דרום | 19% | 12% | 16% |
| יהודה ושומרון | 4% | 4% | 13% |
| סה"כ | 100% | 100% | 100% |
הנתונים בלוח מלמדים כי מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך העל-יסודי בחמ"ד לומדים במוסדות לימוד במרכז ובדרום (56% יחד), נתון דומה למה שראינו בנוגע להתפלגות של התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי. השוואת ההתפלגות הגיאוגרפית של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי לזו של כלל תלמידי החמ"ד דומה גם היא למגמות שראינו בחינוך היסודי. כך, שיעור גבוה של תלמידים ממוצא אתיופי – בהשוואה לכלל התלמידים בחמ"ד – ניתן למצוא במוסדות הלימוד במחוזות חיפה (12% ו-7%, בהתאמה), דרום (19% ו-16%), תל אביב (11% ו-9%, בהתאמה) ומרכז (37% ו-31%, בהתאמה), ולעומת זאת, שיעורים נמוכים בהשוואה לכלל התלמידים בחמ"ד נמצאו במוסדות ביהודה ושומרון (4% ו-13%, בהתאמה), בירושלים (9% ו-14%, בהתאמה) ובצפון (7% ו-11%, בהתאמה).
במחקר שערך בנק ישראל אודות ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי בשנים 2001-2010, נמצא כי לתלמידים ממוצא אתיופי סיכוי נמוך יותר ללמוד בבתי ספר נפרדים.[20] ניתוח נתוני שנת 2015 מראה כי לא חל שינוי משמעותי בנושא במהלך השנים. לוח מס' 48 מציג את שיעור התלמידים הלומדים בבתי ספר נפרדים בכלל החמ"ד היסודי ובקרב תלמידים ממוצא אתיופי בשנת 2015. בשל מאפייני ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי, כללנו תחת קטגוריית בתי הספר הנפרדים גם בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות נפרדות[21], שכן כך מתאפשר להבחין בין מוסדות ממלכתיים-דתיים רגילים לבין מוסדות ממלכתיים-דתיים 'תורניים' נפרדים.[22]
לוח מס' 48: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי, לפי סוג הפרדה מגדרית, 2015
| בתי ספר מעורבים (%) | בתי ספר נפרדים (%) | |
| תלמידים ממוצא אתיופי | 68% | 32% |
| תלמידים עולים מאתיופיה | 65% | 35% |
| כלל התלמידים | 48% | 52% |
ניתן לראות בלוח כי מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי לומדים במסגרת החינוך המעורב (68%, לעומת 32% בחינוך הנפרד). יתרה מכך, שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות חינוך נפרדים נמוך בכ-40% מהשיעור שנרשם בקרב כלל תלמידי החמ"ד היסודי. עם זאת, בחינה זו מתעלמת מההקשר הגיאוגרפי, שכן, אפשר ושיעורם של התלמידים ממוצא אתיופי במוסדות הנפרדים הינו נמוך בשל העובדה שהם מתגוררים באזורים בהם פועלים בעיקר מוסדות ממלכתיים-דתיים מעורבים. לפיכך, בלוח מס' 49 מוצגים נתונים אודות השיעור הממוצע של תלמידים ממוצא אתיופי במוסדות ממלכתיים-דתיים מעורבים ונפרדים ביישובים בהם לומדים לפחות 400 תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי הרגיל. ביישובים אלו (15 יישובים) לומדים כ-60% מהתלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי.
לוח מס' 49: שיעור ממוצע של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי ביישובים בהם ישנם ריכוזים גבוהים של תלמידים ממוצא אתיופי, לפי סוג הפרדה מגדרית, 2015
| בתי ספר מעורבים | בתי ספר נפרדים | |
| מס' מוסדות | 76 | 81 |
| תלמידים ממוצא אתיופי (%) | 19% | 5% |
| תלמידים עולים מאתיופיה (%) | 5% | 2% |
הנתונים בלוח מס' 49 מלמדים כי בתי ספר מעורבים קולטים הרבה יותר תלמידים ממוצא אתיופי מאשר בתי ספר נפרדים. בבתי ספר מעורבים ביישובים בהם ישנם ריכוזים גדולים של תלמידים ממוצא אתיופי מהווים התלמידים ממוצא אתיופי, בממוצע, כ-19% מכלל התלמידים, לעומת כ-5% בממוצע בבתי הספר הנפרדים, כלומר כמעט פי 4. בהמשך לכך, כמות המוסדות הנפרדים ביישובים בהם ישנם ריכוזים גבוהים של תלמידים ממוצא אתיופי אף גבוהה במקצת מכמות המוסדות המעורבים ביישובים אלו, כך שלא ניתן לטעון שהשיעור הנמוך של תלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות ממלכתיים-דתיים נפרדים נובע מנסיבות גיאוגרפיות. הנתונים בלוח גם מלמדים כי הפערים בין מוסדות מעורבים למוסדות נפרדים בקליטת תלמידים ממוצא אתיופי מצומצמים יותר – אך עדיין משמעותיים – בכל הנוגע לתלמידים שעלו מאתיופיה. נתונים אלו עקביים עם הנתונים שהוצגו בפרק השני: הפרדה מגדרית וקליטת אוכלוסיות חלשות בחמ"ד היסודי, לפיהם רמת האינטגרציה החברתית במוסדות המעורבים גבוהה לאין ערוך ביחס למוסדות הנפרדים.
בחינוך העל-יסודי, בשונה מהחינוך היסודי, שיטת ההפרדה המגדרית ברמת הכיתה איננה משקפת הבדלים בין המוסדות הממלכתיים-דתיים הרגילים לבין המוסדות הממלכתיים-דתיים ה'תורניים'. עם זאת, מעניין לבחון בחינוך העל-יסודי את הבדלים בין מוסדות מעורבים למוסדות נפרדים ברמה מוסדית (בתי ספר בהם כל התלמידים הם מאותו מין[23]). חלוקה זו מעניינת, שכן, מסיבות היסטוריות, דתיות וחברתיות, המוסדות היוקרתיים בחמ"ד העל-יסודי הם כמעט תמיד נפרדים, ואילו שאר המוסדות מתחלקים למוסדות מעורבים ונפרדים. לוח מס' 50 מציג את שיעור התלמידים הלומדים בבתי ספר נפרדים בכלל החמ"ד העל-יסודי ובקרב תלמידים ממוצא אתיופי בשנת 2015.
לוח מס' 50: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי, לפי סוג הפרדה מגדרית, 2015
| בתי ספר מעורבים (%) | בתי ספר נפרדים (%) | |
| תלמידים ממוצא אתיופי | 42% | 58% |
| תלמידים עולים מאתיופיה | 37% | 63% |
| כלל התלמידים | 22% | 78% |
ניתן לראות בלוח כי שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות חינוך נפרדים נמוך בכ-25% מהשיעור שנרשם בקרב כלל תלמידי החמ"ד העל-יסודי. למרות זאת, מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי לומדים במוסדות חינוך נפרדים, כאשר תלמידים עולים מאתיופיה לומדים בשיעורים גבוהים יותר מתלמידים בני עולים במוסדות נפרדים.
בפרק העשירי: השתלבותם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד הצגנו את הפערים המגדריים בהשתלבות תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד. הפערים היו משמעותיים במיוחד בחינוך העל-יסודי, כאשר 51% מהבנות ממוצא אתיופי למדו בשנת 2015 במוסדות ממלכתיים-דתיים, לעומת 44% מהבנים. לאור זאת, מעניין לבחון את התפלגות התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך העל-יסודי למוסדות מעורבים ונפרדים גם לפי מגדר. נתונים אלו מסוכמים בלוח מס' 51.
לוח מס' 51: תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי, לפי סוג הפרדה מגדרית ומגדר, 2015
| בנים | בנות | |||
| בתי ספר מעורבים (%) | בתי ספר נפרדים (%) | בתי ספר מעורבים (%) | בתי ספר נפרדים (%) | |
| תלמידים ממוצא אתיופי | 47% | 53% | 38% | 62% |
| תלמידים עולים מאתיופיה | 41% | 59% | 34% | 66% |
| כלל התלמידים | 25% | 75% | 19% | 81% |
ניתן לראות בלוח כי בנות ממוצא אתיופי לומדות במוסדות נפרדים בשיעורים גבוהים יותר מבנים (62% ו-53%, בהתאמה). נתונים אלו עולים בקנה אחד עם טענתנו בפרק העשירי: השתלבותם של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד אודות קליטה ושילוב טובים יותר של בנות ממוצא אתיופי בחמ"ד בהשוואה לבנים ממוצא אתיופי. כמו כן, אפשר והנתונים הנוגעים לפערים המגדריים בהשתלבות של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי בכלל, ובמוסדות הנפרדים בפרט, נובעים מכך שתשלומי ההורים ברבים מהמוסדות היוקרתיים לבנים – הישיבות התיכוניות, במיוחד הפנימייתיות – גבוהים לרוב מתשלומי ההורים במוסדות היוקרתיים לבנות, כתוצאה מההבדלים באורך יום הלימודים.
פרק שנים-עשר: ההישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד
דו"ח מיוחד שפורסם ע"י הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) מאפשר לנו לעמוד על ההישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי בבחינות המיצ"ב במתמטיקה, עברית, אנגלית ומדעים בשנים 2008-2013.[24] כל הנתונים והתרשימים שיובאו בפרק זה נלקחו מהדו"ח הנ"ל.
בתי ספר נבחנים במבחני המיצ"ב אחת לארבע שנים בכל מקצוע, כלומר, הציונים בכל שנה בכל אחד מהמקצועות משקפים את הישגיהם של רבע מכלל התלמידים. בתרשימים שלהלן יוצגו הישגי התלמידים במבחנים שנערכו בין השנים תשס"ח-תשע"ג באופן דו-שנתי, כלומר כל ציון ישקף את ציוניהם של כמחצית מהתלמידים. הציונים יוצגו בסולם מדידה רב-שנתי שבו, בשונה מסולם המדידה השנתי של המבחנים בו הציונים נעים על סקאלה מוכרת של 0-100, הציונים נעים על סקאלה הרבה יותר גבוהה ורחבה.[25] יש לשים לב כי בסולם מדידה זה לא כל הבדל בהישגים נחשב לפער משמעותי, וניתן לראות בדו"חות המסכמים שמפרסמת ראמ"ה על מבחני המיצ"ב כי הם מתייחסים לפערים של עד סדר גודל של 10 נקודות כפערים קלים בלבד.
תרשימים מס' 17-20 מציגים את ההישגים של תלמידי כיתות ה' ממוצא אתיופי בחמ"ד בבחינות המיצ"ב במתמטיקה, עברית, אנגלית ומדעים בהשוואה לשלוש קבוצות השוואה רלוונטיות: תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי, כלל התלמידים בחמ"ד וכלל התלמידים בחינוך הממלכתי.[26]
תרשים מס' 17: הישגי תלמידי כיתות ה' במבחני המיצ"ב במתמטיקה (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
תרשים מס' 18: הישגי תלמידי כיתות ה' במבחני המיצ"ב במדעים (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
תרשים מס' 19: הישגי תלמידי כיתות ה' במבחני המיצ"ב באנגלית (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
תרשים מס' 20: הישגי תלמידי כיתות ה' במבחני המיצ"ב בעברית (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
כפי שניתן לראות בכלל התרשימים, הישגי התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד אמנם נמצאים במגמת עלייה עם השנים, אך הם נופלים באופן ניכר מהישגיהם של כלל התלמידים בחמ"ד ובחינוך הממלכתי. בתוך החמ"ד, הפערים הגבוהים ביותר לרעת התלמידים ממוצא אתיופי הם בשני המקצועות היותר "חזקים" של החמ"ד: בעברית (53-82 נקודות) ובמתמטיקה (51-80 נקודות), אם כי בשני מקצועות אלו ניתן לראות מגמה משמעותית של צמצום בפערים במהלך השנים. פערים נמוכים יותר, אך משמעותיים ועקביים, נמצאו באנגלית (33-44 נקודות) ובמדעים (44-45). שני המקצועות אלו הם המקצועות היותר "חלשים" של החמ"ד ביחס לחינוך הממלכתי, ולכן נראה שהפערים שנמצאו בהם נמוכים יותר בעיקר בגלל החולשה של כלל תלמידי החמ"ד, ולא בגלל הצלחה יחסית של התלמידים ממוצא אתיופי. ניתן להביא ראיה לכך מנתוני השנים תשע"ב-תשע"ג, בהם הפערים בין התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד לכלל תלמידי החינוך הממלכתי נעו על סקאלה מצומצמת של 62-72 בכל ארבעת המקצועות, מה שמלמד על כך שהחולשה היחסית של התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד הינה עקבית וקבועה בכל מקצועות הליבה עליהם נבחנים במיצ"ב.
התרשימים שהוצגו מאפשרים גם להשוות בין ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד להישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי. ניתוח התרשימים מלמד כי למעט במתמטיקה, שם אין פערים בין שני סוגי הפיקוח, בכל יתר המקצועות ישנם פערים עקביים בגובה 12-20 נקודות לאורך השנים, לטובת תלמידי החינוך הממלכתי. ניתן להניח כי חלק מהפערים הללו נעוצים בעובדה ששיעור התלמידים שעלו מאתיופיה מבין התלמידים ממוצא אתיופי, גבוה באופן משמעותי בחמ"ד ביחס לחינוך הממלכתי, ונתונים נוספים שמציגה ראמ"ה מלמדים כי בכל המקצועות הישגיהם של תלמידים שעלו מאתיופיה נמוכים באופן משמעותי מהישגיהם של בני עולים מאתיופיה.[27]
בחינת ההישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד בחטיבות ביניים מתאפשרת באמצעות תוצאות מבחני המיצ"ב של תלמידי כיתות ח'[28], המוצעים באותה מתכונת של המבחנים של תלמידי כיתות ה'. בחינה זו מעניינת במיוחד, שכן היא מאפשרת להשוות את מצבם של התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד בחטיבות הביניים למצבם בחינוך היסודי. תרשימים מס' 21-24 מציגים את ההישגים של תלמידי כיתות ח' ממוצא אתיופי בחמ"ד בבחינות המיצ"ב במתמטיקה, עברית, אנגלית ומדעים בהשוואה לשלוש קבוצות השוואה רלוונטיות: תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי, כלל התלמידים בחמ"ד וכלל התלמידים בחינוך הממלכתי.
תרשים מס' 21: הישגי תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב במתמטיקה (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
תרשים מס' 22: הישגי תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב במדעים (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
תרשים מס' 23: הישגי תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב באנגלית (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
תרשים מס' 24: הישגי תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב בעברית (סולם רב-שנתי), לפי ארץ מוצא ופיקוח, תשס"ח-תשע"ג
התרשימים מלמדים כי תלמידים ממוצא אתיופי נופלים מיתר תלמידי החמ"ד בחטיבות הביניים בכל מקצועות הליבה. הפערים הגבוהים ביותר הם בעברית (88-104 נקודות), המקצוע בו כלל תלמידי החמ"ד בחטיבות הביניים הכי טובים באופן יחסי. כמו כן, גם ביתר המקצועות נרשמו פערים גבוהים – מתמטיקה (74-83 נקודות), מדעים (68-77 נקודות) ואנגלית (63-70 נקודות). מבחינת המגמות לאורך השנים, באופן כללי לא ניתן לראות מגמה אחידה של שיפור או הידרדרות בהישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד (בהשוואה לכלל החמ"ד), למעט במתמטיקה שישנה מגמה קלה של הרעה יחסית בהישגיהם של תלמידים ממוצא אתיופי.
התרשימים שהוצגו מאפשרים גם להשוות בין ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד להישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי. בחינת התרשימים מעלה מגמות אמביוולנטיות: באנגלית, עברית ובמדעים ישנו פער לא עקבי לטובת תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי (10-33 נקודות, 6-35 נקודות ו-2-27 נקודות, בהתאמה), ואילו במתמטיקה הישגי התלמידים בשני סוגי הפיקוח די דומים (הפערים נעים מ-6 נקודות לטובת תלמידי החמ"ד ל-7 נקודות לטובת תלמידי הממלכתי). כפי שציינו בדיון אודות ההישגים בחינוך היסודי, יש לזכור כי בחמ"ד שיעור גבוה יותר של תלמידים עולים מאתיופיה מקרב כלל התלמידים ממוצא אתיופי, ובאופן כללי הישגיהם של העולים מאתיופיה נמוכים מאלו של בני העולים מאתיופיה.[29]
בהשוואה למצבם של התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי, ניתן לראות כי הפערים בין תלמידים ממוצא אתיופי לכלל תלמידי החמ"ד מתרחבים עם המעבר מחינוך יסודי לחינוך על-יסודי, כלומר גדלים עם העלייה בגיל. כך, בשנים תשע"ב-תשע"ג, עמד הפער הממוצע בין תלמידים ממוצא אתיופי ליתר תלמידי החמ"ד בכיתות ח' על 79 נקודות, לעומת פער ממוצע של 47 נקודות בין התלמידים בכיתות ה'. לעומת זאת, כאשר בוחנים את ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד ביחס להישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי, השוואה בין החינוך היסודי לחטיבות הביניים אינה מעלה תוצאות חד משמעיות בנוגע לשיפור או הידרדרות בהישגים עם המעבר לחינוך על-יסודי.
[1] אתי וייסבלאי, השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2010.
[2] ראה: פס"ד טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נ' שרת החינוך, בג"ץ 7426/08; עומרי מניב, הרבנות תפסול את גיור התלמידים מאתיופיה, NRG, 5.10.2011.
[3] הנתונים הועברו בעזרתם האדיבה של מר יגאל דוכן וגב' שירז יצחקי ממשרד החינוך.
[4] אושרית כהן קדושאי ועמיחי רִגבי, הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה – עולים ובני עולים בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-שנתית תשס"ח-תשע"ג, רמת גן: משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, נובמבר 2014.
[5] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תלמידים עולים במוסדות חינוך, תשנ"ח-תשנ"ט, 2001.
[6] אביטל אפל, מסמך רקע לדיון בנושא: יישום דוח ועדת אביקסיס לקידום חינוך יוצאי אתיופיה, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי 2001.
[7] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תלמידים עולים במוסדות חינוך תשס"ד, מרץ 2006, לוח 5.
[8] כפי שנאמר במבוא המתודולוגי, קטגוריה זו כוללת הן תלמידים שעלו מאתיופיה והן תלמידים שאחד מהוריהם לפחות עלה מאתיופיה.
[9] נתוני שנת 2004, המוצגים בלוחות 41 ו-42, מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוזכרו לעיל. נתונים אלו כוללים גם תלמידים במוסדות החינוך המיוחד, אך בשל שיעורם הזעום של הלומדים במוסדות החינוך המיוחד בחינוך היסודי והעל-יסודי (כאחוז בשנת 2004) אין לכך למעשה השפעה על המגמות המוצגות בלוח.
[10] תמר אלמוג, תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי ספר, אנשים ישראל-המדריך לחברה הישראלית (באינטרנט), מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית (עדכון אחרון: יוני 2011).
[11] על התרחבות ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי ראה בפרק הראשון: הפרדה מגדרית בחמ"ד היסודי – מגמות מרכזיות.
[12] מבקר המדינה, דו"ח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 ולחשבונות שנת הכספים 2010, סוגיות במינהל החינוך הדתי.
[13] ניתוח זה היה מאפשר מעקב מדוייק כמעט לחלוטין אלמלא היו תלמידים בכיתות ז'-ח' הלומדים בחינוך היסודי, ולא בחטיבות הביניים.
[14] להרחבה בנושא שכר הלימוד בחמ"ד ראה: אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי–דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים – חלק ב', הוצאת נאמני תורה ועבודה, תשע"ד.
[15] יש שביקרו מדיניות זו של משרד החינוך. ראה למשל: שלמה סבירסקי וברברה סבירסקי, היהודים יוצאי אתיופיה בישראל: דיור, תעסוקה, חינוך, מידע על שוויון, גליון מס' 11, מרכז אדווה, פברואר 2002.
[16] פלוקה קוך דבידוביץ', השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת החינוך-מסמך עדכון, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2011.
[17] אור קשתי וירדן סקופ, צמצום הפערים בקרב יוצאי אתיופיה – צעד קדימה, צעד אחורה, הארץ, 21.03.2014.
[18] על פי דוא"ל של גב' מיכל דה-האן, סגנית ראש מנהל החמ"ד, מתאריך 24.06.2015.
[19] כפי שראינו לעיל, הפיחות שחל בין השנים 2009-2015 בכמות התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד העל-יסודי מתון יותר מהפיחות שחל באותו פרק זמן בכמות התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי. אפשר ועובדה זו היא חלק מההסבר לכך שהשיפור ברמת האינטגרציה של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד היסודי משמעותי יותר מהשיפור שחל ברמת האינטרגציה בחמ"ד העל-יסודי.
[20] צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, ירושלים: בנק ישראל, דצמבר 2014.
[21] לצורך בניית הלוח שלהלן, נדרשנו להגדיר מהי 'כיתה נפרדת' ו'כיתה מעורבת' ומהו 'מוסד חינוכי נפרד' ו'מוסד חינוכי מעורב'. לצורך כך, הסתמכנו על ההצעות המתודולוגיות שגיבש עמית המחקר בצוות החינוך של התנועה, אריאל פינקלשטיין, במחקריו החלוציים על ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי. ראה: אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים – חלק ב', הוצאת נאמני תורה ועבודה, תשע"ד. 'כיתה נפרדת' הוגדרה באופן פשוט ככיתה בה כל התלמידים משתייכים לאותו המגדר. כמו כן, התייחסנו לכיתות בהן כל התלמידים משתייכים לאותו המגדר להוציא תלמיד אחד כ'כיתות נפרדות', בתנאי שבכיתה לומדים עשרה תלמידים לפחות, מתוך הנחה שמדובר בטעות בנתונים הגולמיים. יתר הכיתות הוגדרו כ'כיתות מעורבות'. בהמשך לכך, 'מוסד חינוכי נפרד' הוגדר כמוסד שבו כל התלמידים משתייכים לאותו המגדר או שכל הכיתות בו נפרדות החל מכיתה א', ואילו 'מוסד חינוכי מעורב' הוגדר כמוסד שבו לומדים בנים ובנות בכיתות מעורבות, לכל הפחות בשכבות הנמוכות.
[22] על אופן השימוש בהפרדה המגדרית כאמצעי להבחנה בין מוסדות ממלכתיים-דתיים רגילים לבין מוסדות ממלכתיים-דתיים 'תורניים' ראה במבוא המתודולוגי לחלק א' – ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי: השלכות חברתיות ותוצאות חינוכיות.
[23] למעשה, על מנת להתגבר על טעויות טכניות בנתונים הגולמיים החשבנו כמוסדות נפרדים כל מוסד בו למעלה מ-95% מהתלמידים הם מאותו מין.
[24] אושרית כהן קדושאי ועמיחי רִגבי, הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה – עולים ובני עולים בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-שנתית תשס"ח-תשע"ג, רמת גן: משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, נובמבר 2014.
[25] להסבר מפורט על סקאלת הציונים של סולם המדידה הרב-שנתי ראה באתר ראמ"ה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Sulam_Meitzav_ravshnati09.htm.
[26] בכל התרשימים שיובאו בפרק זה המושג 'יוצאי אתיופיה' זהה למושג בו השתמשנו לאורך המחקר 'תלמידים ממוצא אתיופי'.
[27] ראה תרשימים 14א-14ד אצל אושרית כהן קדושאי ועמיחי רִגבי, הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה – עולים ובני עולים בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-שנתית תשס"ח-תשע"ג, רמת גן: משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, נובמבר 2014.
[28] כפי שציינו במבוא המתודולוגי, לא כל התלמידים בכיתות ח' לומדים בחטיבות ביניים ויש מהם שלומדים במוסדות יסודיים. במסגרת הנתונים הזמינים ממשרד החינוך לא ניתן להפריד בין אלו לאלו.
[29] ראה תרשימים 15א-15ד אצל אושרית כהן קדושאי ועמיחי רִגבי, הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה – עולים ובני עולים בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-שנתית תשס"ח-תשע"ג, רמת גן: משרד החינוך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, נובמבר 2014.
