תופעה ברשת: דתיים וחרדים בעד הפרדת הדת מהמדינה
28/01/2013
הבחירות שהסתיימו בשבוע שעבר, עסקו בעיקר בענייני פנים כמו מעמד הביניים, השוויון בנטל ושאלת החיבור בין דת למדינה. בסוגייה האחרונה, נראה שתוצאות הבחירות דווקא מפתיעות. מספר חברי הכנסת הדתיים גדל בהרבה, אך המפלגה הדתית הגדולה 'הבית היהודי' הודיעה כבר בישיבת הסיעה הראשונה שיש לערוך חשיבה מחודשת על כל הנושאים שנכללים בססטוס קוו.
אך בעוד הנציגים הדתיים הרשמיים מתנגדים להפרדת הדת מהמדינה, או מסתפקים בהצהרות רפות, נראה שהרשת רוחשת דיונים אין ספור בהם נשמעים גולשים דתיים וחרדים שקוראים וחותרים להפרדת הדת מהמדינה.
תנועת נאמני תורה ועבודה היא תנועה ציונית דתית הפועלת במגוון תחומים ומנסה לשלב ערכים יהודיים וציוניים יחד. באתר התנועה נכתב שהתנועה שואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, למען קידום הסובלנות, השוויון, והצדק, ולמען עיצוב אופייה היהודי-הדמוקרטי של החברה הישראלית.
השבוע הם העלו לרשת סרטון תחת הכותרת משנים את הסטטוס. הסרטון מעורר דיון על מקומה של הדת במדינת ישראל ועל האינטרס היהודי דתי להפריד בין הדת לבין המדינה. בסרטון מציעה התנועה מודל חדש לקשר בין הדת למדינה: מודל הקהילות. לפי המודל כל אחד יבחר לעצמו את הקהילה אליה הוא חפץ להשתייך וכך תצומצם הכפיה הדתית במדינה ותשמר הגמוניה קהילתית מסויימת.
לפני כמה חודשים הוקמה קבוצה בפייסבוק בשם הדו"ם – דתיים בעד הפרדת הדת מהמדינה. בקבוצה שמספר חבריה הולך וגדל, מתנהלים דיונים ערים סביב סוגיה בוערת זאת.
אך הדיונים אינם נחלתם של קבוצות דתיות בלבד, גם באגפים חרדיים החלו להישמע קולות שיכולים להיות מפתיעים בנושא זה. אתר אגודה אחת, הוא במה לדיונים חרדים-חברתיים-הלכתיים. בפוסט שהועלה לאחרונה לאתר כותב יוסף צוריאל: "עכשיו זה הזמן לחשוב על זה ברצינות. על הפרדת הדת מהמדינה. משום שהשנאה לתורה הולכת וגוברת, ושמא עלינו להפריד את הדת מהמדינה בכדי להגן על קדשי ישראל". הפוסט מהווה הזמנה לדיון, ואכן באתר התפתח דיון ער האם יש מקום להפריד את הדת מהמדינה, והאם זאת שאלה שצריכה לבוא לפתחם של פוסקי הלכה בלבד.
ככל שמעמיקים בנושא, מגלים שלא הכל בוויכוח הזה הוא שחור או לבן. שמואל חיים פפנהיים שנודע כדובר לא רשמי של העדה החרדית תומך גם הוא ברעיון הפרדת הדת מהמדינה. בסטטוס שהעלתה מפלגת אור בראשות ירון ידען לפני הבחירות, מציג פפנהיים את עמדתו החד משמעית בנושא. "באידיאולוגיה של האולטרה-אורטודוקסיה החרדית "הפרדת הדת מהמדינה" היא דבר מתבקש, חיובי, צורך דתי אלמנטרי, ברור ונדרש", הוא כותב וממשיך: "להשקפת היהדות החרדית, 'ישראל' איננה יצירה דתית אמונית יהודית, אין לה כל קשר לתקוה בת האלפיים לריבונות יהודית בארץ-ישראל, ולכן אין כל הגיון להלביש למדינה הזו כובע דתי, נוהלים דתיים, ומנהגים דתיים".
את הסטטוס המנומק הוא מסיים במשפט הבא: "לא רק החילונים, אלא גם האוכלוסייה הדתית והחרדית תצא נשכרת מניתוק הקשר הלא מבורך הזה של דת ומדינה, שכן אז כולנו נזכה לשירותים איכותיים יותר במחירים טובים יותר. שירותי דת פרטיים אשר יפנו לכל ציבור בדרך הראוי לו, גופי הדת לא יהיו יותר כפופים למערכת המשפט החילונית של המדינה, וכשיתקיימו בתנאי תחרות יקפידו יותר על כללי ההלכה, ויעשו זאת ביעילות רבה יותר".
לפני כשנה התייחס לסוגיה הרב יאשיהו פינטו, בראיון לערוץ 2 ואמר "אסור לדת להיות חלק מהמדינה. הדת צריכה להיות בבתי-כנסת, בישיבות, בבתי מדרש. כשהדת מופרדת, יש לה את הכבוד שלה והערכים שלה"
חשוב לציין כי התגובות הרשמיות בציבור הדתי והחרדי תמיד מתנגדות להפרדת הדת מהמדינה, לעומת קולות לא רשמיים ודיונים ברשת שיותר ויותר מביעים תמיכה ברעיון ההפרדה. בשיחה עם 'שאריות ברשת' מסביר הד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי היסטוריון של ליטא ופולין והחברה החרדית, כי בעבר היו פוליטיקאים חרדים שתמכו ברעיון ההפרדה "אינני רוצה לנקוב בשמות מפורשים. אבל כשהצמידו אותם לקיר, אמרו: או קי, 'הלעיטהו לרשע וימות'. ואנחנו את נפשנו הצלנו. אין להם את הסולידריות הציונית הכלל ישראלית שיש לציונות הדתית. אגב, בעבר היה גם פוסק חרדי גאון עצום ידוע בארה"ב, הרב וינפלד בעל שו"ת 'חכמי לב', שחיבר על כך ספר, בו הוכיח באותות ובמופתים שעל פי התורה חייבים להפריד דת ממדינה והרצה על כך בכל מקום "
בנוגע לדעות החרדים ברשת אומר טיקוצ'ינסקי באירוניה מסויימת: "מי שברשת הוא חרדי? הרי הרבנים אסרו… אז ברור שדעותיו יהיו אוטונומיות."
