בתגובתו טוען ניסן יואלי כי "בסולם העדיפויות התורניות עדיף חינוך אליטיסטי עם מסלול ברור ומוגדר להנהגה תורנית". תחילה אציין לחיוב את יושרו של הכותב אשר לא מכסה את בעיית האליטיזם הקיימת כיום בתלמודי התורה במילות סרק של "אהבת ישראל". קורה לי, לא מעט, לראות כיצד נציגי תלמודי תורה מהללים ומשבחים את תרומתם לקירוב לבבות ומשכנעים את כל מי שאין לו נתונים, שלמעשה הם הם אלו אשר נושאים באחריות החברתית. לכן, צריך לברך – ברצינות גמורה – על הצגת תופעת האליטזם כפי שהיא ללא הסתתרות מאחורי ילד בודד ממוצא אתיופי שנמצא על ברושור המוסד על מנת לומר "טהור אני".
לגופה של טענה, עמדתו של יואלי אכן בנויה על תפיסה של רבים מחז"ל שטענו כי אין לְשנות אלא למי שהוא 'חכם ועניו ובן אבות' (מיוחס) ועשיר. תפיסה זו הייתה תפיסתם של בית שמאי וניתן לראותה למשל בבית המדרש של שמעיה ואבטליון שעל מנת להיכנס אליו מתאר המדרש שהיה צורך בתשלום לשומר הפתח.
בית הלל, לעומתם טענו ש"לכל אדם ישנה -שהרבה פושעים היו בהם בישראל, ונתקרבו לתלמוד תורה, ויצאו מהם צדיקים וחסידים וכשרים". תפיסתם הדתית של בית הלל טענה שאין לסגור את הפתחים ולא רק שיש לאפשר לכולם להצטרף לעולם התורה, אלא שדווקא אלו שאנו כל כך חוששים מפניהם עשויים להיות הצדיקים של הדור הבא. ולא רק בית הלל חשבו כך, אלא גם גדולי ישראל של הדור האחרון שפירסמו את דבריהם בבמות שונות ואבי מספר ציטוטים:
הרב אברהם שפירא: "אני בעד אינטגרציה ובלי זה אין אנו מסכימים לפתיחת בית ספר "נועם". ""מצוה לחנך ילדים שהם יהודים. ואין מצוה לחנך יחסניים".
הרב מרדכי אליהו: " אסור להפלות בין ילד לילד. עולים שהגיעו ארצה ומוכנים לשלוח את ילדיהם לבית ספר דתי או תורני – אף על פי שאינם שומרי תורה ומצוות – מצווה לקבלם בסבר פנים יפות, לעזור ולסייע להם, ובשום אופן אין לדחות אותם".
הרב שלמה גורן: "חייבים להנהיג אינטגרציה לפי ההלכה… לפנינו איפוא קביעה ברורה ביחס לחינוך יסודי, ממלכתי ולאומי בגיל הרך, שם אין רשות לערוך סלקציה בין התלמידים ולא הפרדה בין בתי הספר, אלא חייבת להיות אינטגרציה בין כל המעמדות והשכבות".
אלא שעיון פשוט במדרש כלל אינו מוכיח את טענתו. האם המדרש מנסה לדחוק רגליהם של ילדים מרקע נמוך? האם המדרש טוען שניתן לגדל תלמידי חכמים רק במקום אליטיסטי? למעשה, המדרש יחד עם שאר הפרשנויות הנלוות אליו, עוסק בכלל בהקשר אחר ואינו לו דבר עם אמירה אליטיסטית מדירה.
יתכן וניסן יואלי אינו מתכוון ליצירת אליטה חברתית אלא רק לאליטה למדנית-שכלית ותורנית, ואולם, במציאות, קשה מאוד לנתק בין השניים, במיוחד כשההרשמה לתלמודי תורה אלו נעשית בגיל גן חובה ולא בגיל האוניברסיטה.
אשר לעצם הטענה האומרת כי דווקא ממקום מסוגר יצמחו לנו מנהיגי התורה של הדור הבא, אבקש לשאול, אילו מנהיגי תורה יצמחו במקום שהוא מתבדל ומסוגר? הכיצד יפסוק מי שגדל שם מבלי שהוא חווה על בשרו את "עם ישראל"? הסתכלו נא הצידה אל החברה החרדית ותענו לבד. ניסיונה של החברה החרדית להצמיח לנו גדולי תורה ומנהיגי תורה דגולים אינו באמת עובד. הסתכלו נא על מדפי הספרים התורניים ובחנו את איכות החידוש והעומק. בעוד 1,000 שנה ישארו בעיקר חידושי התורה של מי שגדל בעולם הציוני דתי. מהעולם החרדי המודרני, זה שגדל במנותק מהחברה, כמעט ולא יישאר דבר מלבד ספרים שממשיכים להתפלפל עוד ועוד באותם ד' אמות של אותם ד' אמות.
זה קורה בגלל החשיפה החברתית בה גדלו תלמידי חכמים ציונים דתיים, בגלל רוחב הדעת שלימודי החול נתנו וגם בגלל שיטת לימוד התורה. תלמודי התורה מבססים חלק מרכזי מלימודם על שיטות שינון ופחות בניתוח המקורות. שיטת לימוד זו כשלעצמה מחייבת דיון רחב בשאלה מהי הדרך להקניית תורה. אני הקטן מעדיף ילד שיודע לנתח רש"י אחד, מאשר ילד שיודע בע"פ את כל ספר בראשית.
צר לי על הורים, חלקם חברים טובים אשר בחלומם לגדל תלמידי חכמים, טועים לחשוב שחממה טובה יותר לכך. אכן בחממה קל יותר לגדל פרח יפה וצבעוני, אך פרח זה יתקשה בעמידה מול הסערות הקיימות בחוץ שלא ניתן כיום לברוח מהן.
בבית המדרש של שמעיה ואבטליון כלל לא שמו לב לכך שלהלל לא היה כסף להיכנס לבית המדרש. הם כלל ידעו על מצבו, ולא שמו לב שבחוץ יש בכלל סופת שלגים. בשיאו של המדרש הידוע, אנו מוצאים את כל העולם לבן וזך כשלג, בשעה שרק בית המדרש נשאר אפל. מי שרואה את אלוקים רק דרך הארובה, לא יצמיח את מנהיגי התורה של הדור הבא.
שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה'
