תקנון ציבורי לגרעינים התורניים (הצעה)

ההצעה נכתבה ע"י הרב ד"ר אבי קדיש, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. התקנון המלא פורסם לראשונה בחנוכה תשע"א.

רקע

מפעל הגרעינים התורניים חשוב בקנה-מידה היסטוריים וראוי להצדיע לו. בגלל חשיבותו הגדולה של המפעל, והשפעתו הגדולה על קהילות רבות בערי ישראל, וכן בגלל הרצון לקבל מהגרעינים תרומה חיובית שתעמוד לאורך זמן בקהילות אלו עד לדורות הבאים ממש – לכן יש לעגן את פעילותם של הגרעינים ואת התמיכה הציבורית בהם בתקנון מיוחד: תקנון שמחייב ניהול דמוקרטי על בסיס של חברוּת מקומית פתוחה, ועוד מחייב שכל המגוון הרחב של הגישות התורניות בציונות הדתית בעיר יוכל למצוא את ביתו החם בתוך הגרעין התורני.

א. מטרות ודרכי פעולה

מטרות: הגרעין התורני מיועד להיות בית חם בעיר עבור כל מי שתורת ישראל ומדינת ישראל יקרות ללבו ביחד, וכן מנוף לקדם את שני הערכים האלה אצל כל תושבי העיר, על ידי חברי הגרעין שהם חלק בלתי נפרד מהעיר.

• הגרעין התורני יציע לאוכלוסייה המגוונת בעיר חיי קהילה חמים ופתוחים, שבהם המשפחות פותחות את בתיהן אחת לשנייה (ובמיוחד בשבתות ובחגים). כל משפחה משרגישה קירבה לערכי היסוד של הגרעין מוזמנת להיות חלק מלא בחיי הקהילה.
• הגרעין התורני יפעל בדרכי נועם לקדם את לימוד התורה בעיר בשיטות מגוונות.
• הגרעין התורני יפעל בדרכי נועם לחזק את שמירת המצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום, על ידי פעילות קהילתית, חברתית, וחינוכית בעיר.
• הגרעין התורני יפעל להביא עוד משפחות שתורת ישראל ומדינת ישראל יקרות ללבן לבוא ולגור בעיר.

דרכי פעולה:

• הגרעין התורני ישתף פעולה עם כל גורם חיובי בעיר כדי לקדם את המטרות הללו, כולל גורמים שאינם שייכים לציונות הדתית.
• הגרעין התורני ישתף פעולה עם גורמים פוליטיים שונים כדי לפעול לטובת הכלל. אבל הגרעין יכיל בתוכו אנשים בעלי דעות פוליטיות שונות, ולא יזדהה עם אף גורם פוליטי באופן גלוי או סמוי.
• הגרעין התורני יקדם את את הצמיחה התורנית בדרך שחבריו בוחרים בה, מתוך זרימה עם צורכי כלל הציבור המקומי ומתוך כבוד למנהגיו.

ב. חברוּת

כל תושב שמזדהה עם ערכיו ומטרותיו של הגרעין התורני מוזמן להצטרף אליו באופן רשמי. החברות בגרעין תהיה כרוכה בתשלום דמי חבר צנועים, ותעניק זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו.

• ברגע שהדיונים על הקמתו של גרעין תורני מתחילים, כבר אז ייפתח "קמפיין חברות" שבו יוזמנו משפחות בעיר להצטרף רשמית לרעיון, וגם משפחות מחוץ לעיר יוזמנו לבוא ולגור בעיר כדי להצטרף.
• "קמפיין החברות" לא יסתיים אף פעם. יופיע מידע על "הצטרפות לגרעין" בכל הפרסומות הרלוונטיות של הגרעין התורני. במיוחד בבקשות לגיוס תרומות לגרעין, הדגש הראשון יהיה קודם כל על הצטרפות רשמית עם זכות הצבעה ("הצטרף לגרעין התורני!"), ורק אחר כך על תרומות נוספות.
• משפחות שבאות מחוץ לעיר לגור בה ולהצטרף לגרעין תהיינה פטורות מדמי חבר בשנתם הראשונה. פטור זה כולל גם משפחות אברכים ובעלי תפקידים רשמיים בבית המדרש בשנתם הראשונה בעיר.
• לכל חבר וחברה בגרעין התורני תהיה זכות הצבעה שווה.
• לכל חבר וחברה בגרעין תהיה זכות מלאה להביע את דעתו בנושאים התורניים והמעשיים שעולים על הפרק. אין לפסול אף חבר מהשתתפות מלאה בחיי הגרעין בגלל דעותיו, ואין שום זכות לאף גורם בגרעין למנוע הבעת דעה. חברי הגרעין מתחייבים לדון במגוון הדעות מתוך כבוד הדדי. הכרעות מעשיות ייעשו על ידי חברי הגרעין, ועל ידי הנהגת הגרעין שנבחרה על ידיהם, בצורה תקינה, מכובדת ושקופה.

ג. ריבונוּת ובעלי סמכות

הריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים שהצטרפו רשמית לגרעין. כל בעלי התפקידים בגרעין התורני (כולל הנהגתו) שואבים את סמכותם אך ורק מבחירתם לתקופות על ידי חברי הגרעין.

• האספה הכללית של החברי הגרעין תאשר בהצבעה את נציגי עמותת הגרעין ואת דרכי פעולתם.
• כל מינוי לוועדת הגרעין יהיה לשנה אחת בלבד, וניתן לחידוש על ידי האספה הכללית בתום השנה.
• האספה הכללית של חברי הגרעין תאשר בהצבעה את החוזים הנחתמים עם בעלי התפקידים בשכר, כגון ראש הגרעין, מנהל הגרעין, ראש בית המדרש (כולל או ישיבה), וכו'.
• החוזים הנחתמים עם בעלי התפקידים בשכר יגדירו את חובותיו וזכויותיו של בעל התפקיד ואת היקף סמכותו.
• החוזים הנחתמים עם בעלי התפקידים בשכר (כולל הנהגת הגרעין) יהיו לתקופה מוגבלת שלא תעלה על ארבע שנים. רצוי שהחוזה הראשון שנחתם עם בעל התפקיד יהיה לשנת ניסיון אחת בלבד. בתום התקופה מוזמנים שני הצדדים (חברי הגרעין ובעל התפקיד) להחליט על חידוש הקשר. תוכנו של כל חוזה יהיה בהתאם לתקנון הזה.

ד. בית המדרש

הגרעין התורני יקדם את בית מדרשו כמקום מרכזי בחיי תורה ועבודת ה' בעיר. בית המדרש שייך לכל חברי הגרעין התורני, והם מצדם מחויבים לפתוח את דלתותיו לכל בני העיר.

• כל חבר בגרעין מוזמן להיות שותף מלא בשיח התורני בבית המדרש כשווה בין שווים, ולעסוק בתורה לפי רמתו ולפי כישרונותיו בלימוד ובהוראה.
• ראש בית המדרש יפעל כדי שכל אחד מחברי הגרעין יוכל לתרום את חלקו המרבי בחיי בית המדרש.
• ראש בית המדרש יפעל כדי לפתוח את שערי בית המדרש לכל בני העיר.
• ראש בית המדרש לא יגביל את השתתפותו של אדם בחיי בית המדרש בגלל חילוקי דעות תורניים, כל עוד הכבוד ההדדי נשמר כראוי.
• יש בתי מדרש מכובדים שמסיבות של חינוך או השקפת עולם מונעים חלק מהגישות התורניות וחלק מהדמויות התורניות מלהביע את עצמם בחיי בית המדרש. בתי המדרש האלה מוזמנים גם הם להקים גרעינים. אבל אין לתת מקום למדיניות זו בבית המדרש הגרעיני, שמייעד את עצמו להיות לב לבו של חיי תורה ועבודת ה' עבור כל החברים והתושבים.
• כל מוסד תורני שפועל בתוך בית המדרש הגרעיני או מטעמו (כגון כולל, ישיבה, מכינה, אולפנה, מדרשה) יפעל גם הוא בהתאם לכללים הללו.

ה. היחס לדומה ולשונה

הציונות הדתית: הגרעין התורני מודע לכך שהוא איננו המוסד היחיד בעיר שרוצה לקדם את הערכים של תורת ישראל ומדינת ישראל גם יחד. הגרעין מודע גם לכך שיש משפחות בעיר שמאמינות בערכים האלה, אבל רוצות לקדם אותם בדרך שונה מהגרעין.

• לכן הגרעין התורני מברך את כל מי שפועל לקדם את ערכי הציונות הדתית בעיר, כולל מי שעושה את זה בדרך אחרת מהגרעין.
• לכן הגרעין התורני קורא לרבני הציונות הדתית, ולמוסדות הארציים ולארגונים הארציים של הציונות הדתית, ולנבחרי ציבור השייכים לציונות הדתית, לכבד ולהוקיר גם את הקהילות והמוסדות הדתיים בעיר שאינם קשורים לגרעין התורני, ולתת להם את מלוא העידוד והתמיכה הראויים להם, בדיוק כפי שהם ניתנים לגרעין עצמו.

חילונים וחרדים ואחרים: הגרעין יחפש תמיד את המשותף ולא את המפריד. הוא יפעל מתוך כבוד הדדי עם כל מי שמזדהה אפילו רק עם חלק מערכי היסוד שלו. כל חברי הגרעין יהיו חלק בלתי נפרד מחיי בעיר, ותמיד יחפשו את צלם ה' שבאדם השני, את תרומתו למשפחתו ולעירו ולמדינתו ולעמו, ובמיוחד את התורה שאפשר ללמוד ממנו.
אחרית דבר: הרציונל שעומד מאחורי התקנון

א. ברמה הארצית, חלה אחריות כל גרעין תורני, ועל כל קרן שתומכת בגרעינים תורניים, ועל כל רב ואיש ציבור שמנסה לקדם את הגרעינים, להיות זהירים בשני עקרונות יסוד שעומדים מאחורי התקנון המוצע:

• לדאוג שבגרעין יהיה ניהול דמוקרטי תקין ושקוף, המבוסס על חברות מקומית פתוחה.
• לדאוג שלא לגלות סובלנות כלפי חוסר-סובלנות בתוך הגרעין. כי כמו שיש גיוון חיובי וכבוד הדדי ברמה הארצית בין הגרעינים הרבים והשונים אחד מהשני, כך צריך להיות ברמה המקומית: עצם מציאותו של הגרעין במקום חייבת לעודד ולתרום לאותו גיוון חיובי, ובשום פנים ואופן לא להיות כוח שמונע אותו.

ב. ברמה המקומית, היכולת של הגרעינים להצליח תלויה במידה רבה בקשר שלהם עם הקהילה. אבל קשה למדוד את הקשר הזה או אפילו לדבר עליו באופן אמתי, כל עוד אין חירות יסודית לכל אחד בציבור המקומי לפעול ולהשפיע. חירות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מקבילות:

• מצד אחד האפשרות הבסיסית לכל אחד בקהילה להצטרף לגרעין באופן רשמי. פירוש הדבר: חברות מלאה עם זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו.
• מצד שני האפשרות הבסיסית שלא להצטרף לגרעין, ולפעול בדרכים אחרות מהגרעין, ובו בזמן לקבל את תמיכתם המלאה של גורמים בציונות הדתית (נבחרי ציבור, רבנים, ארגונים, קרנות) בדיוק כפי שהיא ניתנת לגרעין עצמו.

רק כאשר החירות הכפולה הזאת קיימת ניתן להתייחס כראוי לקשר בין הגרעין לקהילה.

מפעל הגרעינים התורניים הוא מפעל גדול וחשוב בקנה-מידה היסטוריים. כאשר יש ליקויים במפעל גדול ויקר שכזה חייבים להתמודד אתם בגישה אמתית וחיובית במטרה לתקן ולשפר. יישומו של התקנון המוצע כאן ע"י הארגונים הארציים והקרנות שתומכים בגרעינים התורניים, ע"י נבחרי ציבור שעובדים עם הגרעינים ומנסים לקדם אותם, ועל ידי הגרעינים עצמם, רק יגביר את אורם, וגם יעזור להם לשפר את המפעל הטוב והחשוב. יישומו של תקנון כזה רק ייטיב לבריאותם של הגרעינים עצמם בתווך הארוך לדורות הבאים.

מקור: https://sites.google.com/site/kadish67/takanon

רשיון לתוכן חופשי: CC BY-SA 3.0

__________________________________________________________________-