מערך לימוד לשמיניסטים – חלק ג: "אז לפי מה באמת בוחרים ישיבה?"

מטרות:

א. החניך יבין שיש סוגיות ערכיות שמבדילות בין ישיבות, ושחשוב שהוא יהיה מודע לעמדותיו בנושאים אלו.

ב.החניך יבחין בין שאלות אישיות, שכל אחד צריך לענות עליהן לעצמו, לבין סוגיות ערכיות אלו.

1. "יבור לו אדם" – סוגיות משמעותיות בנוגע לבחירת ישיבה

לאחר שראינו עד כמה חשובה הבחירה של האדם בדרך שלו ועד כמה השאלה באיזו ישיבה אדם ילמד היא משמעותית ביחס לדרכו והמשך חייו, נדון בכמה סוגיות מרכזיות שבהן יש להכריע ולבחור.

נחלק את הקבוצה לכמה קבוצות, ובכל אחת יערך דיון.

כל דיון יעסוק בסוגיה מרכזית שנוגעת להבדלים בין ישיבות. מטרתה של כל קבוצה היא לעסוק בסוגיה מכמה כיוונים ולאחר מכן לנסח שאלה. השאלה תנוסח באופן שמבדיל בין ישיבה אחת לישיבה אחרת באותה סוגיה. כלומר, יש לנסח שאלה שהחניך יוכל לשאול את הנציגים של הישיבות איתם הוא ניפגש במהלך השנה. שאילת השאלה באה על מנת לברר את עמדת הישיבה בנושא.

בניספחים הנמצאים מטה, ישנן דוגמאות לנושאים ומקורות לקבוצות הדיון בנושאים שונים.

לאחר קבוצות הדיון, מתכנסים שוב, כאשר כל קבוצה מציגה את עיקרי הדיון שלה ומציגה בפני כולם שאלה שאותה יהיה ניתן לשאול ישיבה מועמדת, על מנת לברר את עמדתה בנוגע לסוגיה הזו.

בסופו של דבר, נרכיב על הלוח רשימה של שאלות שונות, שבהן השמיניסטים שמשתתפים במערך, יוכלו להשתמש בסופו.

[הערותלמדריך:

א. שלב זה של המערך הינו גמיש וניתן לשינוי בהתאם לקהל היעד. הרעיון העיקרי הוא לעסוק בכמה שאלות שיכולות להיות משמעותיות בעת בחירת ישיבה. הנקודה היא שהחניך יכריע בעצמו ויקבע מה לפי מה שמתאים עבורו.

ב. יש לציין שאנשים יכולים לשנות את דעתם במהלך החיים ואף ראוי שיעשו כן. יחד עם זאת, נכון שימצאו מקום אשר משקף באופן הקרוב ביותר את עמדותיהם הערכיות.

ג. יש לציין כי ישנן ישיבות בהן נוכל למצוא דעות שונות ביחס לכל נושא. ישיבה שבה יש דעות שונות בתוך הצוות מעידה על אופיה].

2."במקום שלבו חפץ" – שאלות אישיות בבחירת ישיבה

ההעדפות האישיות של כל אדם:

על הסוגיות החשובות שבהן עסקנו יש להוסיף גם את הנטיות וההעדפות האישיות של כל אדם.

המדריך יכתוב על הלוח או יתלה שלטים שעליהם כתוב:

• "אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ" (בבלי, עבודה זרה, יט ע"א).
• "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אשה נאה, דירה נאה, וכלים נאים" (בבלי, ברכות, נז ע"ב)

כעת יש מקום לדיון קצר:

האם הדברים הללו חשובים? האם יש להתחשב במראה של ישיבה, גודלה, מיקומה וכדומה?

המטרה היא להבהיר שבסופו של דבר חשוב שכל אחד ידע מה הן נטיות ליבו, ויקח אותן בחשבון, גם אם מדובר בשאלות שהן שניות בחשיבותן לסוגיות הערכיות שעסקנו בהן קודם. בסוף המערך, הדברים הללו יבואו גם לידי ביטוי בשאלון שכל אחד יכין לעצמו.

על מנת להמחיש, וכדי לעורר מעט את המחשבה, נביא כמה דוגמאות לשאלות כאלה.

נתאר את האפשרויות:

         א.         ישיבה עם מעט תלמידים או עם תלמידים רבים?

היתרון בישיבה גדולה, הוא שיש מגוון רחב של תלמידים, יותר שיעורים, ומגוון רחב יותר של שיעורים. מצד שני, היתרון בישיבה עם מעט תלמידים הוא שכך יכולה להיווצר אוירה משפחתית יותר, עם יחס אישי יותר לכל תלמיד.

         ב.         ישיבה שנמצאת בתוך עיר או ישיבה מבודדת יחסית?

היתרון בישיבה "עירונית" הוא בכך שהיא יכולה להיות מעורבת בחיי הקהילה מסביב. ישיבה "מבודדת" מאפשרת להתנתק קצת מחיי היום-יום ולהתעמק יותר בלימוד בישיבה.

          ג.         ישיבה שהיא יותר "שכלתנית" או ישיבה "רוחנית"?

כמובן שהדבר תלוי באופיו של התלמיד. האם הוא מחפש לימוד שכלתני יותר או עבודת ה' שקשורה לרגש ולרוח. בישיבה "רוחנית" יותר, יהיה מקום ללימוד חסידות וכדומה, ואילו בישיבה "שכלתנית" הדגש יהיה בעיקר סביב לימודי הגמרא.

*כמובן שגם במקרה הזה, מדובר בשאלות לדוגמא, ורצוי לחשוב ולמצוא שאלות נוספות.

נספח: הצעות למקורות לקבוצות הדיון