70 פנים פוליטיים להלכה. רדו מהם

 

 

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4241057%2c00.html 

 

הרב עובדיה יוסף השתמש ברמב"ם כדי להוכיח שיש לתמוך בחוק ההסדרה. הרב יהודה לייב שטיינמן שלף הלכה אחרת וקבע שיש להתנגד לו. אפשר למצוא בתורה כל קול – אבל עדיף לא להפוך אותה לכלי פוליטי

11.06.12

בבוקר יום ההצבעה, עלו לרגל אנשי ש"ס אל הרב שטיינמן בבני ברק, שאנשיו מבקשים לקבוע עובדות בשטח ולמקם אותו בראש הפירמידה הליטאית. הרב שלף בפני חברי הכנסת את ההלכה שלפיה אין לכפות על אדם למכור את שדהו בניגוד לרצונו, ועל כן אי-אפשר להכריח את בעל הקרקע שעליה נבנו הבתים בגבעת האולפנה למכור את השטח. בעקבות זאת פסק הרב שטיינמן שיש להתנגד לחוק ההסדרה – ואכן גפני ומקלב הצביעו נגד. חברם למפלגה ח"כ אייכלר, שהוא חסיד בעלז, וסביר להניח שנועץ עם האדמו"ר, החליט דווקא להצביע בעד החוק.

וכך, בשעת ההצבעה בכנסת נוצר מצב אבסורדי. החוק אותו חוק, ההלכה אותה הלכה, ובכל זאת חלק מצביעים בשמה בעד וחלק מצביעים בשמה נגד. הריטואל התמוה הזה לא פוסח גם על הציונות הדתית בנושאים שונים.

הפוליטיקה של ההלכה

ישנם מגוון שיקולים שנבחרי הציבור יכולים לקחת בחשבון כאשר הם נדרשים לקבל החלטות. הם יכולים לפעול

על-פי צו מצפונם, על-פי שיקולים קואליציוניים, לפי דילים פוליטיים ואולי לפעמים לחשוב להצביע בהתאם למה שהבטיחו לבוחריהם. תפקידם של הרבנים הוא לפסוק הלכות ותפקידם של הפוליטיקאים הוא לקבל החלטות, ועדיף לא לערבב בין השניים.

השימוש בהלכה לצורך הצבעה בכנסת הופך אותה לעוד כלי פוליטי, שניתן לשנות ולעצב בהתאם להשקפת עולם. מוטב שנבחרי הציבור יתמקדו בלימוד הלכות הפוליטיקה, מאשר להראות לנו את הפוליטיקה של ההלכה.