מערך הדרכה / ענת שפירא-עשה לך רב

יחידה מספר 3: 

"עשה לך רב"

יחידה זו ממזגת בין שתי היחידות הקודמות, ומנסה לענות על השאלות: מה יחסי כלפי הרב, ומהו הקשר הראוי והבריא איתו? כיצד אדם בוחר
את רבו? מה בין בחירה ואחריות אישית לבין תפקידו וסמכותו של הרב? מטרתה של יחידה זו לעורר ולהציף שאלות, ולבחון את מציאותה של אחריות אישית בד בבד עם סמכות רבנית.

מטרות: 

החניך ילמד את המשמעות הרחבה של הביטוי "עשה לך רב".
החניך יבדיל בין גישות שונות ביחס לתפקיד הרב בחיי האדם.
החניך יברר לעצמו כיצד הוא מאמץ בחייו האישיים את הביטוי "עשה לך רב".

מהלך הפעולה:

*פתיחה – מה צריך לשאול את הרב? שאלות זהות.

*שלב א' – עשה לך רב – עצה או חובה?

*שלב ב' – עשה לך רב

רב אחד ולא כמה.סמכות רוחנית או כתובת הלכתית? מהו תפקידו של הרב? מהו טיב הקשר בין הרב והתלמיד?
האדם בוחר את רבו: במי לבחור כרב?
*סיכום

פתיחה

על מנת לעורר דיון אודות תפקידו של הרב, נקרא בפני החניכים כמה שאלות שנשאלו באתר מורשת, בנוגע לקריאת שם לבת. נדון עם החניכים האם שאלה זו אמורה להיות מופנית לרב; אילו שאלות אנחנו שואלים רבנים ואילו לא.

תוכן השאלה:

שלום כבוד הרב!

חברים [חילונים] ביקשו שאברר אצל רב לגבי שמות לתינוקת שנולדה שבוע שעבר. השמות הם: הדר, שירה, דניאל, רותם ורביד.
אגב, זה סדר העדיפויות שלהם.

השאלה היא,מה דעתך?

תודה רבה,

ענבל

תשובת הרב:

שלום ,

ההורים צריכים להחליט ולא הרב.
רב מביע דעה בשאלות הלכתיות ואמוניות, שאלות בפרשנות התורה שבכתב ושבעל פה וכדומה. ייעוץ בנוגע לבחירת שם אינו קשור לרב אלא להורים; ה' מסייע להורים לבחור שם המתאים לילד. מבחינה יהודית, ישנו ערך גדול שהשמות יהיו חיוביים, עבריים, ללא החלפת שם בן
לבת ולהיפך. אך כל השאר נתון להורי,ם שהם שותפים לקב"ה בבריאת הילד/ה.
לכל השמות שכתבת יש משמעות חיובית כמובן.

שלב ב' – עשה לך רב – עצה או חובה?

תוכן השאלה:
בעזרת ה' ובשעה טובה תיוולד לי בת בעוד חודשיים.  בעלי ואני חשבנו על השם 'אוריין'. עד כמה שאנו יודעים, פירוש השם הוא 'תורה'. רציתי לדעת האם יש משמעות אחרת לשם והאם ישנה מניעה לקרוא לילדה בשם זה ?
אשמח לתשובה מהירה.

תשובת הרב:
שלום וברכה.
ראשית, נברך אותך ללידה קלה מתוך בריאות ואושר.
השם אוריין כפי שמופיע במילון "אבן שושן" הוא שם של בן. אכן פירוש המילה אוריין הוא 'תורה', כפי שמופיע הביטוי בתלמוד: "בר אוריין"-בן תורה…. לכן, כדאי לכם לחפש שם אחר של בת, שמבטא שלמות מסוימת. אפשר למצוא שמות קרובים כגון: אורלי, אורית, אירית, אורה, אורנה, אורנית.

שלב א'-עשה לך רב-עצה או חובה?

כעת, נברר את תוכנה ומשמעותה של הקביעה "עשה לך רב", המוזכרת פעמיים במסכת אבות ןקשורה לנושא דיוננו:

יהושוע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושוע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.

(משנה, אבות א', ו).

מן ההקשר שבו מופיעה הקביעה, נראה כי ניתן לקבוע באופן ברור שמדובר בהמלצה ובהדרכה מוסרית, ולא בקביעה הלכתית מחייבת. כפי
שהאמרה המופיעה בסמוך 'קנה לך חבר' איננה אמרה הלכתית אלא חינוכית, כך הוא גם בנוגע להדרכה שעל האדם לעשות לעצמו רב.

שאלה שהופנתה לרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה, באתר "מורשת":

שאלה: שלום לרב שליט"א, בקשר לאמרה הידועה "עשה לך רב" ממסכת אבות : האם יש חובה על כל יהודי ליישם אמרה זו גם
בימינו, ואם כן, איך מיישמים זאת בימינו ?

תשובה: זו אינה הלכה ואינה חובה. זו עצה טובה, וראוי לכל אדם כי יהיה לו אדם שמושך אותו כלפי מעלה, ומוציא אותו מאופק הראיה המצומצם שלו. זה תפקידו של הרב.

במקום אחר מוסיף הרב שרלו: ישנה חשיבות עצומה ל"עשה לך רב", שעיקרה עשיית רב שמושך אותך למעלה, ואינו מניח לך להיוותר באותו מקום. כל אחד חייב שיהיה לו 'רב'. ברוח דומה כותב גם הרב זלמן מלמד בתשובה שפורסמה באתר yeshiva:

שאלה: האם הקביעה "עשה לך רב" היא מצווה או הדרכה ועצה טובה כמו "קנה לך חבר"?

תשובה: כל עצה של חכמים נכון לקיים, ועצה זו במיוחד, כי על ידי קבלת הדרכה מרב אדם יוכל לכוון את דרכו בצורה הטובה ביותר על פי
דרכה של תורה

שלב ג' – מה משמעות הביטוי "עשה לך רב"?

נלמד עם החניכים מספר פירושים למשנה זו, כפי שהופיעו בתשובות שונות באתר yeshiva:

הרב דב ליאור:

כוונת הדין הוא לשני דברים. דבר ראשון, שלא יפסוק אדם לעצמו. דבר שני, שאם הוא הולך ושואל הלכה מרב אחד, ולאחר
מכן הוא רוצה ללכת לשאול שוב פעם את אותה שאלה מרב אחר, הוא חייב להודיע שכבר שאל שאלה זו רב פלוני, ופסק לו כך וכך.

(י"ח אדר תשס"ה)

הרב יעקב אריאל:

עשה לך רב – אחד! גיבוב קולות מכמה רבנים עלול לגרום לסתירה. כי לפעמים קולא מצד אחד יש בה חומרא מצד שני.
לדוגמא, מי שינהג על פי פסיקותיו של הרב עובדיה יוסף בעניין שקיעה כרבינו תם לקולא לא יכול גם להוציא את השבת מוקדם כמנהג הפוסקים כשיטת הגאונים. יש כאן תרתי דסתרי!

(י"א טבת תשס"ד)

הרב שמואל הולשטיין:
אין חובה לקחת רב אחד לכל התחומים. ניתן למשל להחליט כי בתחומי ההלכה רב פלוני הוא הפוסק שלך, ואילו בתחומי הדרכת חיים, למשל, רב אלמוני הוא הפוסק שלך. אולם אין ללכת לרבנים על פי גחמה משתנית כזו או אחרת, שאז העניין נהפך לבדיחה [על פי
הרמב"ם והר"ן]. אין בכוחו של כל אחד ואחד להחליט מהו הדבר הנכון בכל מקום, אלא יש לשמוע מה לתורה יש לומר בעניין, ובדיוק על כך אמרו חז"ל "עשה לך רב",

(כ"ו תשרי , תש"ע)

-מה ההבדלים בין הדעות השונות?

-מה תפקידו של הרב?כיצד הוא בא לידי ביטוי בקשר הנכון בין הרב לתלמיד?

-נציג בפני החניכים תמונות שעוסקות בקשר בין רב לתלמיד, ונדון מהו תפקידו של הרב בחיינו ומה מהות הקשר בין הרב לתלמיד.

-לקבוצות ברמה גבוהה ניתן לאחר מכן להעמיק במקורות המובאים בהמשך.

להרחבה:

ניתן לחלק את החניכים למספר קבוצות (תלוי בגודל הקבוצה). כל קבוצה תלמד מקור שונה ותציג אותו בפני
המליאה. מקורות אלו מייצגים תפיסות שונות ביחס לתפקיד הרב:

1. "למורי ורבי הרב יוסף דב סולובייצ'יק ז"ל, הייתה גישה מאוד מעניינת.

הרשו לי לספר סיפור שמבהיר את גישתו. כשהייתי תלמיד אצלו בשנות ה-60 התחילו ההפגנות לשחרור יהודי רוסיה.
פעם אחת ארגנו הפגנת ענק על יד בניין האו"ם בניו-יורק. אגודת הסטודנטים של ישיבה-אוניברסיטי הזמינה מספר אוטובוסים לקחת את התלמידים להשתתף בהפגנה. מה היתה הבעיה ? קבוצה של ראשי ישיבות בניו-יורק פרסמה מכתב האוסר להשתתף בהפגנה, מחשש שפעולה כזו עלולה להביא לתגובה נגדית של השלטון בברית המועצות וע"י כך לפגוע יותר מאשר לעזור.

ריב גדול התפתח בין התלמידים בשאלה מה לעשות, והחליטו  לבסוף לשאול את הרב סולובייצ'יק. הרב סיים את שיעורו, וכרגיל, מי שהיה צריך ללמוד משהו אחר מיהר לצאת מהכיתה ואחרים נשארו איתו וליוו אותו הביתה. הרב יצא מהכיתה ומסביבו קבוצת תלמידים שדנה איתו בסוגיה של השיעור. כשהוא למד סוגיה היה לו ריכוז שקשה לתאר. הוא התרכז בסוגיה, צעד בפרוזדור, ופתאום פתח את עיניו והבחין במאות אנשים מסביבו. הרים את הראש וקרא: "מה אתם רוצים?" ניגש אליו ראש אגודת הסטודנטים ואמר לו, רבי יש לנו שאלה.

למטה מחכים מספר אוטובוסים שהוזמנו להסיע את התלמידים להפגנה באו"ם : לנסוע או לא לנסוע ? הוא הסתכל מסביב, נענע את ראשו, ואמר : "אני לא מבין – מה השאלה ?" ראש אגודת הסטודנטים הסביר : הרי קבוצת ראשי ישיבות פסקו שהנסיעה להפגנה תפגע ביהודים, ואז הוא אמר: "אני לא מבין את השאלה, הרי ההלכה כל כך ברורה. אם ההפגנה תעזור ליהודים – חייבים לנסוע, אם היא תפגע – אסור לנסוע. האם ההפגנה תעזור אם תפגע? מה אתם רוצים ממני? תלכו למומחה בפוליטיקה של רוסיה ותשאלו אותו". (הרב דניאל טרופר, בתוך: דרך אפרתה ה', תשנ"ה, עמ' 15-18.)

2. "כשאני בעצמי, מוצא אני את עבודת הרבנים לא בתוכן המעשה של בנין האומה החומרי, כי אם בהשפעתם לחדד את הדעות, המביאות לאימוץ וסידור אורגני לאומי, לחזק את ההכרה הלאומית ולאמץ ידים רפות של פועלים מוכשרים לעבודה זו. לעדן את המחשבות ולחדדן. ולהרבות בהן אמונה אמיצה ועמוקה משפעת הגיוני קודש העצורים בנשמתם, ולהעלות בזה את התחיה הלאומית כולה למרומי הקודש שמשם לוקחה. אבל העבודה בפועל, השיח והשיג עם רבי מלוכה ואדירי הפוליטיקה, אם מזדמן הדבר שימצאו לנו רבנים, שגם להם יד ושם בעבודות כאלו, אינם כמובן גרועים משאר בני אדם בתור יהודים נאמנים לעמם. אבל לא מטעם התפקיד של הרבנות."

(הראי"ה קוק, אגרות הראיה, ב, תש"ז)

3. "אהובי, אחי ורעי, מאהבה מסותרת תוכחת מגולה. לכו נא ונוכחה! זכרו ימות עולם, בינו שנות דור ודור – ההיתה כזאת מימות עולם?! ואיה אפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה בגשמיות, כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי, אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים, אשר כל רז לא אנס להו, ונהירין להון שבילין דרקיע. כי אם לנביאים ממש, אשר היו לפנים בישראל, כשמואל הרואה, אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו. כי באמת כל עניני
אדם, לבד מדבר תורה ויראת שמים, אינם מושגים רק בנבואה ולא לחכמים לחם,כמאחז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", ושבעה דברים מכוסים"… (רבי שניאור זלמן מלאדי, אגרת הקודש פרק כ"ב)

4. "ודע כי כמו שינצל הסומא בהשענו על הפקח בלכתו אחריו לפי שהוא יודע בעצמו שאין לו עיניים שיורוהו דרך הישר, וכמו כן ינצל החולה שאינו יודע מחכמת הרפואות בשמעו עצת הרופא שינהיגו וידריכהו, לפי שאינו יודע הדברים הממיתים ולא המחלימים המצילים, וישמע
לעצתו ככל מה שיאמר לו, כמו כן ראוי  להמון העם למסור משענתו על הנביאים בעלי העיניים האמיתיות, ודי להם במה שילמדו להם
שהסברא הפלונית אמת והסברא הפלונית אינה אמת, ואחרי הנביאים – החכמים החוקרים והרודפים יומם ולילות הסברות והדעות כדי שידעו איזו מהן אמת ואיזו מהן שווא" (הרמב"ם, אגרת תימן)

5. "העיקר והיסוד שהכל תלוי בו – ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול, ולבלתי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל כמו  שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי פ' שופטים): אפילו אומר לך על ימים שמאל וכו, ולהשליך מאיתו כל החוכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו אינו בשלמות ואינו מקושר לצדיק"

(ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהרן קמא תורה קכג)

6. … מה יעשה העיוור כשהוא צריך ללכת בדרכי בלתי ידוע לו? – יקח לו פיקח לנהל אותו, או עכ"פ ישאל בני אדם פקחים על כל פנה שהוא פונה. כן ממש הזמין לנו השי"ת ברוב חסדיו מורי-דרך, הלא המה חכז"ל – חכמי התורה – אשר כל המתבונן בדבריהם יראה עד כמה הייתה ראייתם בהירה, בכוחות הנפש של עצמם ושל כל אדם, ובדרכים אשר על האדם ללכת לטוב לו.."

(הרב אליהו אליעזר דסלר, מכתב מאליהו)

סיכום:

פירוש נוסף לאמרה "עשה לך רב" מנסה לאחד בין שתי התפיסות אותן ביררנו ביחידות הקודמות. לפי פירוש זה, "עשה לך
רב" משמעו: היה אתה עצמך ראוי להיות רב לעצמך. בפירושו "יחל ישראל" למסכת אבות, כותב הרב ישראל מאיר לאו: בספרי
החסידות מתייחסים לאימרה "עשה לך רב" כדרישה לביקורת עצמית… עליך לעשות את עצמך לרב עליך…

מסופר כי גולדה מאיר, שהייתה ראש הממשלה, תמיד אמרה שהיא הולכת אחרי משה דיין, שר הביטחון בממשלתה, בעיניים עצומות, אך מדי פעם הייתה בודקת שהעיניים שלו פקוחות…  סיפור זה יכול להוות מודל להליכה אחר הרבנים: נתינת אמון בהם, ובד בבד מחויבות לפקוח
עיניים.

עם שתי הנחות היסוד, האחת בדבר מקורה של סמכותה של ההלכה והרבנים, והשנייה בדבר האחריות האישית, עלינו לשאול את עצמנו כיצד ניתן לממש את האמרה "עשה לך רב". תפקידו של כל אדם לברר לעצמו: האם הוא עושה לעצמו רב? כיצד? אילו שאלות הוא יבחר להפנות לרבו ואילו לא?