פטור מעבודה בשבת? החוק מגן רק על דתיים

 

בדיון מיוחד שנערך הבוקר (ב') בוועדה לפניות הציבור, הציג יו"ר הוועדה ישראל אייכלר (יהדות התורה) פנייה של עובדי רשות השידור הטוענים כי תאגיד השידור הישראלי החדש – הגוף שעתיד להחליף את הרשות עוד מספר חודשים – יקלוט רק עובדים שיתחייבו לעבוד בשבת. לדברי אייכלר העובדים היו אמורים להגיע לדיון אך ברגע האחרון הודיעו כי הם חוששים להופיע וביקשו לשמור על סודיות זהותם, מחשש שהדבר יפגע בהם.

לרשות השידור ישנו היתר העסקה בשבת ועל כן גם תאגיד השידור החדש יקבל ככל הנראה היתר דומה. אך לדברי שירי לב רן, נציבת שוויון הזדמנויות אזורית במשרד הכלכלה, עובדה זו אינה מאפשרת לתאגיד לחייב עובדים לעבוד בשבת באופן אוטומטי או להפלות אותם בשל סירובם לעשות כן. "על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, יש מקום לבחון לעומק עד כמה ההיתר באמת מתחייב מאופיו של התפקיד" אמרה.

אלא שעל פי הפסיקה הנוכחית, במקרה כזה בו בעל העסק קיבל היתר העסקה, האיסור על הפליה חל רק כלפי עובדים דתיים ולא על עובדים שאינם מעוניינים לעבוד בשבת מסיבות סוציאליות כאלו ואחרות. "החוק הנוכחי הוא אבסורדי ומגן רק על עובדים אורתודוקסים", אמרה עורכת הדין ריקי שפירא, שהסבירה כי על פי סעיף 9ג לחוק שעות עבודה ומנוחה עובד שאינו מעוניין לעבוד בשבת חייב להצהיר שהוא שומר כשרות ואינו נוסע בשבת.

שפירא ייצגה בעבר לקוחה שפוטרה לאחר שהצהירה שהיא שומרת שבת כיוון שהייתה מסורתית וצולמה על ידי מעסיקה באמצעות חוקר פרטי באירוע שהתקיים בשבת. "בית הדין לעבודה לא קיבל את טענת העובדת לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונתן משקל כבד יותר לחוק שעות עבודה ומנוחה. הגיע הזמן לבטל את הסעיף ההזוי הזה".

"זכות שהייתה שייכת לבהמות – נלקחה מבני אדם"

עו"ד עידן אבוהב, מהעמותה החילונית למען שבת ללא מסחר, ציין כי כבר לפני כחצי שנה הוגשו תלונות נגד רשתות סטימצקי וצומת ספרים שחנויותיהן פתוחות בשבת על אף שלא קיבלו היתר העסקה. "אבל לפי הפרשנות של משרד הכלכלה והיועץ המשפטי, אם אתה בעל עסק שמעסיק בני מיעוטים מותר לך לעשות כן אף שלא קיבלת היתר. מרכזי המסחר בשבת הם עצומים ואז בעלי עסקים יהודים נפגעים אם הם לא פותחים את העסק שלהם".

פרשנות זו הסביר, גורמת למצב אבסורדי, שכן בעל עסק ערבי אינו יכול לפתוח עסק בעצמו בתל אביב בשבת (הוא יכול לעשות כן רק ביישוב בו כמות התושבים הלא יהודים היא מעל 25%), אך בעל עסק יהודי יכול להעסיק אותו כשכיר.

מאיר דוד, מנהל אגף אכיפה מנהלית במשרד הכלכלה, הסביר כי על פי הפרשנות המקובלת בעל עסק יהודי רשאי להפעיל את עסקו בשבת, גם ללא היתר כל עוד הוא עצמו לא עובד בעסק והוא מעסיק רק בני מיעוטים. לדבריו, השר הנוכחי אריה דרעי מבקש לעלות את הנושא מחדש מול היועץ המשפטי לממשלה בניסיון לקבוע פרשנות אפשרית אחרת לפיה פתיחת העסק עצמו הינה אסורה. "השר הנחה להגביר את האכיפה על העסקת יהודים בעסקים שפתוחים בשבת, בדגש על העסקים הגדולים".

ח"כ עליזה לביא אמרה בתגובה, כי "אין מנוס מלשנות את החוק, כי האנשים שתיקנו את החוק היו שונים בראייתם את מעמד השבת במדינת ישראל. יש יותר הבנה שהשבת שלי היא שבת גם אם אני לא שומרת תרי"ג מצוות. גם אם אני נוסעת בשבת ולא יכול להיות שיחייבו אותי לעבוד בשבת. זה לא עניין של דתיים וחילוניים. לא צריך להשאיר את זה לפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ציינה כי: "לפעמים החופש של אדם לקנות בשבת הוא שעבוד של אדם אחר. מאוד מצער אותי שהדיון על יום המנוחה הפך לזירת מאבק בין חרדים לחילונים. רוב העובדים המועסקים בשבת הם אנשים עניים שאין להם ברירה שרובם משתכרים שכר מינימום ומטה. התופעה הזו הולכת ומתרחבת.

"לצערי היום הזכות שבעבר בהמה נהנתה ממנה נלקחת היום מבני אדם. בעייני זה חוק סוציאלי מהמעלה הראשונה ואנחנו החילונים לא צריכים להתבייש להיכנס לזירת המאבק הזו עם הערכים שלנו. הפתרון שעולה מידי פעם של יום מנוחה ביום ראשון הוא פתרון יפה ואלגנטי. זה פתרון שגם מתכתב עם הציבוריות החילונית וגם נותן פתרון לעבודה בשבת".

בסיום הדיון הודיע אייכלר כי הוועדה תשקול להגיש הצעת חוק "לתיקון הפרצות שנעשו על ידי פרשנות משפטית", או להצטרף לחברי הכנסת שכבר הגישו הצעה בעניין כמו ח"כ מיקי זוהר (ליכוד).

מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר בתגובה לדיון: "מעמד השבת במדינת ישראל צריך להיות מוסדר ומוסכם. בעלי עסקים ויזמים הרואים בשבת ערך של מנוחה לא צריכים להיפגע כלכלית עקב כך. כשם שכפיית שבת דתית במלואה מסבה נזק כך גם כפייה חילונית.

"ההימנעות מהסדרת מעמד השבת בחברה הישראלית בימינו מביאה לפגיעה בשבת, בשומריה ובצביון היהודי של מדינת ישראל. המצב כיום בו כל רשות מקומית או יזם פרטי עושים ככל העולה על רוחם אינו יכול להמשך עוד ויש לשאוף להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן לגבי מעמד השבת בישראל ולהסדירה מחדש".

כתוב ע"י ליאת נטוביץ קושיצקי

הכתבה המקורית מופיעה באתר nrg