הפוסט על חב"ד שריגש את הרשת

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה באתר שטורעם לחץ כאן

ט"ז בסיון תשע"ח

עוד משהו קטן על חבדניקים, תפילין ושדה התעופה.

פעם הייתי עם נתן שרנסקי במדינה אירופאית. מוקדם בבוקר יום ראשון טסנו לכנס סטודנטים יהודים מרחבי היבשת. התלווה אלינו הרב החב"דניק במקום.
בשדה התעופה הוא שלף תפילין והציע לשרנסקי להניח.
הובכתי והתעצבנתי. מאיפה הוא יודע האם השר הניח או לא הניח כבר תפילין?! (לא היה לי מושג ולא היה עולה בדעתי לשאול. יחסיו של אדם עם בוראו הם בתחום המרחב האינטימי והצנוע בעיני).
מילמלתי בזעף באוזני השר, שאולי יציע לו להציע גם לי להניח, שאני דווקא אשמח.

אחרי שהניח את התפילין בחיוך ובנחת, ואחרי שסנט בי על שמתחת לחזות הילדה הטובה אני בעצם "בנדיטית", אמר לי נתן:

"תדעי לך שכשאף אחד לא היה ברוסיה. כשהיינו שם בכלא גדול, מנותקים לחלוטין משאר העם היהודי, כשעוד אף אחד לא העז ליצור קשר, לא מדינת ישראל ולא יהדות ארה"ב, חב"ד היו שם. במסירות נפש וסכנת חיים. לכן, תמיד, כל דבר שחב"דניק יבקש ממני אני אעשה".