'נאמני תורה ועבודה' נגד תקצוב בתי ספר שלא ילמדו את תוכנית הליבה
השבוע אושרה הצעת חוק המאפשרת לבתי ספר שאינם מלמדים את מקצועות הליבה לקבל תקציבים ממשרד החינוך, אך לא יהיו נתונים לפיקוחו
תנועת `נאמני תורה ועבודה` הביעה השבוע מחאה חריפה על אישור הצעת החוק לפיה בתי ספר שלא ילמדו את מקצועות הליבה, יתוקצבו על ידי משרד החינוך.
"זכותו של כל אזרח לקבל חינוך איכותי וזכותו של הציבור החרדי לחנך לפי אמונותיו", אומר ל`הצופה` בני דורון, דובר תנועה. "עם זאת, מדינה חפצת חיים חייבת ליצור רף מינימאלי שיוביל את התלמיד לחיים יצרניים. משמעותו של החוק הזה הינה שהאוכלוסייה החרדית תזכה לתקציבי חינוך גבוהים בה בשעה שבפועל לא יילמדו לימודי ליבה ממשיים ותלמידים לא יסיימו עם תעודת בגרות ואפשרות להשגת מקצוע. הדבר יוביל להגברת העוני ולפגיעה אדירה בכלכלת ישראל, דבר שאין לו שום בסיס מוסרי או הלכתי".
לדבריו "הצעת חוק זו לא תעמוד במבחן השוויון ובסופו של דבר תוביל להכרה תקציבית מלאה של המדינה גם בבתי ספר המופעלים בידי גורמים עוינים".
עוד מציין דורון, כי הצעת החוק מהווה הפרה בוטה של הסכם הסטטוס-קוו שנחתם בין החרדים לקברניטי הציבור הציוני בישראל כבר בשנת 1947. בסיכום זה נכתב במפורש שבתי הספר החרדים יקבלו עצמאות חינוכית אולם יתחייבו ללימודי ליבה. התנועה שולחת בימים אלה מכתב לכל חברי הכנסת בדרישה לעצור מיידית חוק זה, או לחלופין לתקנו כך שיבטיח לימוד משמעותי של תוכנית ליבה.
יצויין כי הצעת החוק עלתה, בעקבות עתירתם לבג"ץ של "המרכז לפלורליזם יהודי" וארגון המורים העל-יסודיים, לפני כשלושה שבועות. העותרים דרשו לחייב את משרד החינוך ליישם את פסיקת בג"ץ משנת 2004, לפיה החל משנת הלימודים 2007 אסור יהיה לממן מוסדות שאינם מקיימים את תוכנית הליבה.
על פי הצעת החוק, אותה אישרה וועדת שרים לענייני חקיקה, בתחילת השבוע, יתווסף לחוק פרק חדש שייקרא "מוסדות חינוכיים תרבותיים ייחודיים" ויתייחס בין היתר למוסדות חרדים. הצעת החוק קובעת כי מוסד חינוך חרדי, שמטרתו "ללמד את תלמידיו לימודי קודש על פי ההלכה היהודית", יוכל לקבל תקציב בסך 55% מיחידת המימון למוסד ממלכתי מקביל.
חבר הכנסת מאיר פרוש אומר כי הצעת החוק לגיטימית וכי לציבור הדתי-לאומי אין שום סיבה להתנגד לה. "למוסדות החינוך החרדיים לבנים יש תוכנית לימוד משלהם ולאורך כל השנים האחרונות הם קיבלו תיקצוב מהמדינה. בשנתיים האחרונות, הרפורמים הגישו בג"ץ, שמאחר ואין לימודי ליבה בבתי הספר העל יסודיים לבנים, צריך למנוע מהם תקציב". פרוש מסביר כי הצעת החוק עלתה רק מחוסר ברירה, כהתגוננות מפני עתירת המרכז לפלורליזם יהודי וארגון המורים העל יסודיים – ולא היתה עולה אם המצב היה אחר.