הכתבה הזאת פורסמה בכיפה בתאריך 4.5.2020 לקישור מלא לחצו כאן
לפני כמה שנים בכמה בתי חולים, התחיל מי שהתחיל להנחות את המאבטחים, לחטט בתיקי הנכנסים על מנת לאתר חמץ בפסח.
בג"ץ קבע כי לבתי חולים אין סמכות לאסור על הכנסת חמץ בפסח
על אף חומרת הלכות פסח, הדבר אינו מחוייב הלכתית. במשפט אחד אציין שאכן יש חשש שאדם יכניס לחם לקערת המרק המוגשת בחדרו בבית החולים. יחד עם זאת, מכיוון לאור מספר כללים הלכתיים כמו אחזוקי איסורא לא מחזיקינן, גדרי לפני עיוור, המציאות של עירוב כלים והעובדה שמדובר בכלי שלישי ועוד, הרי שמבחינה הלכתית יש מקום להניח שהדבר לא יפגע בכשרות בית החולים. יתרה מכך, הליך חיטוט שכזה, עלול להביא למצב של השנאת היהדות והלכות הפסח כולם.
הדבר הגיע כמובן לבית המשפט ע"י כמה ארגונים שהתרעמו (ובצדק) על החיטוט בתיקים, אך לצערי, לרובם אין עניין בכשרותו של בית החולים. וכך בבית המשפט עמדו מצד אחד ארגונים שאין להם עניין בכשרות, ומצד שני, הרבנות הראשית הנסמכת על עמדה בלתי מתפשרת.
לפני שהדבר יביא לכך שיהיו בתי חולים לחילונים ובתי חולים לדתיים, פרסמנו בנאמני תורה ועבודה, מתווה הלכתי אשר יוודא מחד שבית החולים נשאר כשר, וימנע מאידך את החיטוט המיותר בתיקים. המתווה נכתב לאחר שיח ארוך עם כמה רבנים המומחים לתחום הכשרות בבתי חולים. כמובן שפנינו תחילה לרבנות ועשינו כל מאמץ מצדנו, על מנת שהיא תציע מתווה כלשהו אשר יעצור את כדור השלג במורד ההר. משלא קרה הדבר וכדור השלג המשיך להתגלגל מטה, ביקשנו להציג את המתווה בדיוני בית המשפט ולשם כך הצטרפנו כ"ידידי בית המשפט".
במקביל, על מנת שהפשרה תתקבל בציבור הרחב, אף צרפנו לה במכוון את ארגון "ישראל חופשית". זאת על מנת להראות שיש מתווה מקובל שדתיים וחילונים יכולים להסכים עליו. במתווה שהגשנו יחד, הובאה דעה הלכתית שפרטה את הנושא לפרטיו והכל על פי כללי הפסיקה המקובלים ועל פי מנגנון שכבר מתבצע כיום (והיה בעבר) בכמה בתי חולים. דאגנו שהשורה הראשונה במתווה תהיה: "חדרי האוכל, מטבחים, מסעדות וקפיטריות בשטחי בתי החולים יהיו כשרים לפסח". שורה שכזו כלל אינה ברורה לכלל הציבור החילוני בישראל ואני שמח שהצלחנו להגיע להסכמה ממלכתית המבצרת את מעמדם של בתי החולים בישראל ככשרים.
שמואל שטח. מנכ"ל נאמני תורה ועבודהצילום: יח"צ
לחיבור שכזה קוראים "המקף המחבר": אפשר למצוא מתווה שדרכו נוכל לחיות יחדיו, דתיים וחילונים באותו בית חולים (ל"ע). ואכן, במסגרת פסיקת בית המשפט, ההצעה שלנו עלתה כאפשרות לפתרון.
אלא, שאנשים לא קראו את ההצעה ובוודאי שלא את כל ההליך המשפטי על צדדיו השונים. הם ראו שבג"ץ אמר משהו ומיד הסיקו את מסקנתם כאילו נאמני תורה ועבודה פעלו כנגד היהדות ובגללם הכל יהיה חמץ.
העמדה הציונית-דתית לא צריכה להיות התייצבות אוטומטית לצד כל חומרה שהרבנות הראשית (החרדית) מבקשת להטיל על הציבור. יש פתרונות הלכתיים שמופעלים מזה שנים בתיאום עם פוסקי הלכה ולכך, אגב, כיוון גם השופט הנדל. מי שבכל זאת בוחר לצדד בעמדה המחמירה, מצופה ממנו שלפחות יתייחס באופן ענייני לעמדה ההלכתית שמנגד, ולא יבטל אותה בטענות קש של רדיפה דתית.
וכאן התסכול הגדול מהשיח הדתי בקרבנו. אף לא אחד מאלו שביקרו אותנו לא עסק בשורש העניין ההלכתי. אף אחד לא דן בענייני חשש החמץ וגדריו בהלכה. אף אחד לא שאל האמנם חייבים הלכתית לחטט בתיקים של אנשים. כל התגובות הביקורתיות עסקו רק בענייני פוליטיקה של זהויות ובכך שאם חיברנו אלינו את ישראל חופשית, הרי שוודאי הצעתנו רעה.
מצטער חבריי. אנו נמשיך לפעול למען חיזוק היהדות ולשם כך לא אפסיק למצוא דרכים לשיתוף פעולה והסכמות עם אחי החילונים.
זו דרכה של הציונות הדתית.
זה המקף!
שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה
