"אנחנו לא נותנים לתלמידים שלנו דרך תורנית ברורה, כי לנו, המחנכים, יש השקפות עולם שונות" – הלין חברי; ואני דוקא ראיתי בזה ברכה: טוב שהתלמידים יראו שיש בקרב המחנכים שלהם דעות שונות ודרכים שונות של תורה.
באסיפת ההורים אמר לי אבא של אחד התלמידים כמה חשוב היה לבן שלו לפגוש גם אותי, כי דוקא להשקפת העולם המורכבת שלי הבן שלו התחבר. תלמידים אחרים, שהגישה שלי היתה בשבילם מבלבלת, הזדהו יותר עם מחנכים אחרים. טוב שהם היו שם!
למה טוב שהילדים שלנו יפגשו דמויות חינוכיות מגוונות? כאשר כל המחנכים מבטאים השקפת עולם אחידה – חלק מהתלמידים יתחברו להשקפת עולם זו, אבל חלק "יתפספסו", ואנו עלולים להצטער על כך שנים ארוכות אחר כך.
גם לאחר שנפסקה הלכה, נשאר מקום למיגוון דרכים בעבודת השם. תבדקו, לדוגמא, בכיתה של בנות שבאות ממשפחות מגוונות, האם הן מקיימות מצות נטילת לולב בסוכות. חלק מהבנות מופתעות לגמרי לשמוע שחברותיהן לכיתה נוטלות לולב, וחלקן מופתעות שלאחרות זה ברור ש"זו מצוה של בנים". את ההזדמנות הזו אני מנצל כדי ללמד את הבנות שלא כל הבתים היהודיים חייבים להיראות בדיוק אותו דבר; שיש כאן בסיס משותף, וזו ההלכה: לגברים נטילת לולב היא חובה, לנשים זו רשות, ו"אלו ואלו" – אלה שנוטלות לולב ואלה שאינן נוטלות לולב – עוֹבדוֹת השם הן. זו דוגמא קלה, אבל אפשר ליישם אותה גם בנוגע לסוגיות עקרוניות יותר.
בחירה בהשקפת עולם תורנית מוגדרת, יחד עם כבוד והכלה כלפי השקפה שונה – שילוב מנצח! ולא מספיק רווח. כאשר התלמידות נחשפות לכך שלמחנכות שלהן יש דעות שונות, אך הן עוֹבדוֹת את השם יחד, ועוֹבדוֹת בשדה החינוך יחד, ומכבדות זו את זו – הן לומדות ליישם את אותה גישה בחיים שלהן. חבל להחמיץ את ההזדמנות הזו.
התלמידים והתלמידות שלנו מגוונים. זהו נתון הנובע הן מהמשפחות מהן באים התלמידים והתלמידות, והן מהנשמה הייחודית של כל אחד ואחת מהם. מציאוּת של מחנכים ומחנכות מגוונים במוסד החינוכי נותנת את המענה החינוכי הטוב ביותר לכל תלמיד ותלמידה, ומחנכת לשילוב של בחירה מושכלת בדרך תורנית מוגדרת יחד עם כבוד לדרכים תורניות אחרות.
האם במוסד החינוכי שבו לומדים ילדיכם יש מחנכים ומחנכות מגוונים?
מתוך שבתון פרשת ויגש, יא טבת, תשפ"א
